השיר היחיד שבו דילן
חותם עם מוסר השכל, בצורה מפורשת. אמנם נשאר עדיין להבין למה הוא התכוון במוסר ההשכל (ובכל השיר בעצם) אבל לפי גרסתו, הוא אומר שמוטב לא להישאר במקום שלא שייכים אליו. השיר מופיע באלבום 'John Wesley Harding' ולמעשה הרבה רואים באלבום הזה יותר מאוסף של שירים פשוטים עם ניחוח דתי/תנ"כי; השירים באלבום הם ניגוד מוחלט של כל דבר אחר שנעשה בתקופה, וגם משהו שדילן לא עשה בעבר - הייתה זו תפנית חדה לאחר השיא היצירתי שאליו הגיע שנה וחצי קודם לכן. אולי זה בגלל התאונה שעבר ואולי לא, אך יהיה קשה להתעלם ממכנה משותף שמופיע במרבית השירים; המכנה המשותף הוא קבור מתחת למילים אך עם מעט דמיון אפשר להבין שדילן כתב על עצמו, על מה שעבר עד עכשיו, על השינוי שהוא עובר כעת (בעת הקלטת האלבום) ועל עתידו; כשמיישמים רעיון זה לשיר המדובר, דילן מתכוון לאמר שבחיי הזוהר והתהילה אין כלום, שהם מזוייפים והם עלולים לגרום לנזק. זאת הכוונה ב"לא להיות במקום שאנו לא שייכים אליו" ולא לחשוב שהבית מעבר לכביש הוא איזו אחוזה, אלא סתם בית. אם נמשיך בקו זה, Frankie Lee הוא דילן עצמו ו Judas Priest הוא איזו דמות ערטילאית מרושעת (השטן?) יש כאן ניגד מוזר, שכן Judas, הלא הוא יהודה איש קריות, שהסגיר את ישו לידי הרומאים, הוא דמות שלילית, ואילו Priest=כומר, דמות חיובית (כעיקרון), לכן לא ברור לי שילוב שתי השמות לשם אחד; בכל מקרה, Judas הוא הדמות השלילית שמדרדרת את Frankie לאותו הבית, שם הוא מוצא איכשהו את מותו. אולי השם Judas עלה בראשו של דילן בעקבות אותו איש בקהל שצעק לעברו "Judas!" בהופעה באנגליה במאי 66' ... הפירוש הנוסף שאני מוצא לזה היא העובדה שדילן ציין מספר פעמים, בעיקר בשנים האחרונות, שהוא לא הרגיש ממש שייך לחברה ולמקום בו גדל, בעיירת מגוריו במינסוטה, עיירה שצריך לנטוש ע"מ להבטיח עתיד יותר עשיר ומזהיר... סביר להניח שהוא הרגיש כך גם כשהוא כתב את השיר... כך שזהו מעיין "עידוד" לכל אלו שמרגישים לא שייכים למקום בהם הם נמצאים, אבל אני לא מאמין שכל השיר הוא סביב הנושא הזה.