The Haunting of Amphipolis
בצפייה שניה, אני אוהבת אותו אפילו פחות. כל הקטעים הדימוניים האלה לא עושים לי את זה. כמה נקודות למחשבה: 1. זו רק אני, או ששפת הגוף והמנטליות של איב הן כמו של ילדה בת 14? אולי זה בשביל שהיא תוכל להתקבל כבת של זינה וגבריאל יותר בקלות, למרות שפיזית, היא יותר מבוגרת מגבריאל. 2. כשזינה נאבקה בגבריאל השדונית, מה שהיה לה הכי דחוף זה להלביש אותה? 3. ממתי היו מים זורמים, ועוד חמים, באמצע הבית בתקופה הזאת? זה חידוש של תחילת המאה העשרים, אם אני לא טועה. 4. למה גבריאל החליפה תלבושת לדבר הכחול הזה בסוף? 5. כשזינה ראתה את עצמה וליסיוס, היא נראתה כמו זינה של תקופת הרקולס, לא כמו הילדה הכפרית שלחמה בקורטז. מה אתם חושבים על זה? יש כאלה שרואים בזה, וגם באיך שסיירין נראית, הוכחה שזו השלכה של האשמה של זינה, ולא זכרון ממשי. 6. אהבתי את הקטע בסוף, עם סיירין. קיטש, אבל נחמד. אם אני אזכר בעוד דברים, אכתוב אותם.
בצפייה שניה, אני אוהבת אותו אפילו פחות. כל הקטעים הדימוניים האלה לא עושים לי את זה. כמה נקודות למחשבה: 1. זו רק אני, או ששפת הגוף והמנטליות של איב הן כמו של ילדה בת 14? אולי זה בשביל שהיא תוכל להתקבל כבת של זינה וגבריאל יותר בקלות, למרות שפיזית, היא יותר מבוגרת מגבריאל. 2. כשזינה נאבקה בגבריאל השדונית, מה שהיה לה הכי דחוף זה להלביש אותה? 3. ממתי היו מים זורמים, ועוד חמים, באמצע הבית בתקופה הזאת? זה חידוש של תחילת המאה העשרים, אם אני לא טועה. 4. למה גבריאל החליפה תלבושת לדבר הכחול הזה בסוף? 5. כשזינה ראתה את עצמה וליסיוס, היא נראתה כמו זינה של תקופת הרקולס, לא כמו הילדה הכפרית שלחמה בקורטז. מה אתם חושבים על זה? יש כאלה שרואים בזה, וגם באיך שסיירין נראית, הוכחה שזו השלכה של האשמה של זינה, ולא זכרון ממשי. 6. אהבתי את הקטע בסוף, עם סיירין. קיטש, אבל נחמד. אם אני אזכר בעוד דברים, אכתוב אותם.