The Holocaust and the Media

estee from ynet

New member
The Holocaust and the Media


סיפרתי כאן לפני זמן קצר על כך שהשתתפתי במקרה באוניברסיטה בקורס על תרבות יהודי קנדה ושבחרתי לכתוב עבודה על נושא השואה והתיקשורת. בחרתי בנושא לאחר שגיליתי ספר אשר ניכתב על ידי לורל לף על הניו יורק טיימס ובחירתו בזדון של בעליו היהודי\גרמני להסתיר מהציבור בזמן אמת את החדשות על אשר עבר על יהודי אירופה.

לתדהמתי, הפרופסור שלי, יהודי קנדי ובנם של ניצולי שואה, המשיך ועדין ממשיך בתוקף להתנגד לעובדות, למרות שכל ההיסטוריונים היהודים והלא-יהודים תומכים בעובדה שהמימשל בקנדה ובארצות הברית היה מודע לאשר התרחש. הוא ממשיך לטעון שאיש לא ידע דבר עד לאחר השחרור. וזאת, אם כי החדשות פורסמו במשך כל אותה תקופה על ידי הטורונטו סטאר ובעליו לא-יהודי ואשר נשלחו לקנדה על ידי כתב לא-יהודי ידוע אשר ישב בברלין.

הפרופסור שלי היה כל כך בלתי נסבל שכתבתי עליו ללורל לף, כותבת הספר אשר כולם מסכימים עם הכתוב בו. חבל שאדם עם מוח כל כך קטן מלמד סטודנטים על השואה, ואשר לא מוכן לקלוט ולהודות שיהודים עם גישה לצמרת בקנדה ובארצות הברית היו יכולים לעשות הרבה יותר מאשר עשו כדי להציל את יהודי אירופה.

אגב, המקלדת הוירטואלית לא מרשה לי לכתוב "נושא" בהודעות שלי.
 
תודה רבה לך אסתי

נושא חשוב מאד, מי שמתעניין בנושא, יש הרבה מאד נושאים מושתקים בנושא גם במדינת ישראל. אני שמעתי הרצאה על פועלו של הלל קוק בארה"ב, מפי ביתו בקי קוק. הרצאה מרתקת.

את מוזמנת לשתף איתנו את הנושא החשוב. חשוב שהדורות הבאים ידעו.......
 

Y. Welis

New member
תודה על העידכון

זה אכן מצער.

הזכרתי בתגובה בדיון הקודם, שלהיסטוריונים מסויימים קשה המחשבה שניתן היה לשנות יותר (כמו באואר בטור שלו לפני שנה על המטס מעל אושוויץ); מבחינתם קל יותר להתמודד עם העבר, כל עוד הוא היה 'בלתי נמנע'.

אבל כל מצב ניתן לשנות ע"י שינוי במחשבה, וזה רלוונטי לכל הזמנים.
 

estee from ynet

New member
My Professor

השתמשתי בכל החומר אשר שלחת לי. הרבה תודה. לצערי, זה רק הרגיז אותו יותר. הוא היה ממש מגעיל ומעליב.

לפני חודש נפלתי על המדרכה בדרך הביתה מדיון. נקעתי את האף וירד לי הרבה דם שאי אפשר היה לעצור. ממש קשה היה לזהות אותי. שלחתי לו אימייל והוא ענה לי לא לחשוב על החומר שעלי להכין בשבילו אלא רק להחלים. מאחר ולא רציתי שלא לבוא לכיתה - הגעתי פצועה ועם כאבים. ברגע שנכנסתי, הוא בקש ממני חומר שאפילו לא הייתי עדין צריכה להגיש ובנוסף, הוא סרב לתת לי הארכה על העבודה על השואה. וזאת היתה רק ההתחלה...
 

Y. Welis

New member
אולי עדיף להגיש את העבודה עצמאית

ולדבר עם גורמים שמעליו, מאחר והוא שוחה נגד הזרם ושאר העולם האקדמי.

מניח שיהיה אפשר להגיש אותה בקורס אחר במדעי הרוח.
 

estee from ynet

New member
Not Possible

אני לא משתתפת בקורסים אחרים הקשורים להיסטוריה יהודית אשר דרכם אפשר להגיש את העבודה מחדש, ואני מאד מצטערת שלקחתי את הקורס הזה. אבל, כולם מנסים לשכנע אותי להתלונו עליו.

היינו כיתה מאוד קטנה - בערך 7 סטודנטים. רק סטודנטית אחת היתה לא יהודיה. אני הייתי היחידה שהגיעה לכל השעורים. היחידה שקראה לפני כל שעור את כל החומר. השתתפתי כל הזמו בכיתה ועניתי נכונה על כל שאלותיו. הוא גם השתמש בי כמתרגמת יידיש ועברית. הייתי התלמידה הכי טובה בכיתה. על כיתה הוא נתן לי 17 מתוך 20... הייתי צריכה להציג בכיתה, כמו כולם, כדי לקבל על זה ציון - ספר שעליו כתבתי Book Review. הייתי היחידה בכיתה שלה הוא סרב לתת להציג את ה- Book Review בכיתה. אולי משום שציינתי שהמחברת כתבה משהו בטעות מבלי לבדוק במילון. היא כנראה ידידה שלו.

הוא פסל את כל מה שכתבתי על השואה כלא רלוונטי. העובדה שבעליו ועורכי הניו יורק טיימס סרבו להעסיק כתבים יהודים - לא רלוונטי. העובדה שהוא היה יהודי מתבולל שלא רצה שלעתון יהיה כל קשר לנושא יהודי - לא רלוונטי. העובדה שדויד ויימן היה נכדם של אנשי דת נוצרים - לא רלוונטי. הוא סימן כשגיאות פרטים נכונים, כמו שמו של כותב של מאמר - הוא הוסיף עוד שם של מישהו שאיו לו כל קשר למאמר (יש לי את המאמר).

לבסוף, הוא נתן לי ציון B+ ואמר שמישהו אחר היה נותן לי C- ואפילו ציון נמוך מזה.

הוא אפילו רמז שלא קראתי את החומר אשר בו השתמשתי.

הוא ממש מנוול.
 

Y. Welis

New member
כדאי להגיש תלונה. יש ועדת אתיקה ויש דיקן

סטודנטים. אמנם זה לא יהיה פשוט, אם אם תצליחי לשכנע יותר מאחד מאנשי הסגל הקבועים שנעשה כאן עוול, אז יש סיכוי שמשהו ישתנה (לא תהיה תלונה רשמית - הכל יסגר ב-4 עיניים, כמקובל במוסדות כאלה).

אפשר לרמז שניתן לעניין בזה את העיתונות - אבל *רק לרמז*. לזכור שמצד אחד האוניב' רוצה לשמור על המוניטין שלה, ומצד שני לא אוהבת להזיז מרצים בעלי וותק (מניח שהוא לא אסיסטנט פרופ' או 'זוטר').
כך שתבונה פוליטית תאפשר הפעלת לחץ עליו, שגם יעלה את הציון וגם ימנע ממנו להזיק *לך* (לבאים אחרייך - יצטרכו להמציא את הגלגל מחדש).

צריך חברים עם כוח. זה לא השתנה.
 

estee from ynet

New member


מצטערת שלקח לי כל כך הרבה זמן להגיב - קשה לי לכתוב במקלדת וירטואלית. אני חוזרת ללימודים מאוד אינטנסיביים בתחום שלי ביום שני ויש לי הרבה חומר שעלי לקרוא.

לפרופ' היהודי אין וותק והוא רק מלמד שעתיים בשבוע באוניברסיטה של טורונטו. אין לו כל אפשרות להזיק לי. הוא כתב ספר אשר מבוסס על עבודת הדוקטורט שלו. נוכחתי שהוא בן אדם רע וטיפש - לדבריו, בתו המבריקה, שלא ידעה מילה בעברית, שלטה בעברית לאחר שלקחה שעור אחד בלבד כהכנה לבת המיצווה שלה...

הבנות שלו היום (נשואות עם ילדים) מסרבות לשמוע פרטים נוספים על נושא השואה. אשתו קנדית מלידה ממשפחה קנדית ותיקה ללא קשר לשואה. הוא כל הזמן מגן על היהודים הקנדיים של אותה תקופה. כנראה משום שהוא בכיר בקונגרס היהודי והוא אוהב להזכיר שמות של אנשים שהוא מכיר\הכיר.

הוא משתתף בכנסים בינלאומיים הקשורים לשואה. בעבר, כמורה להיסטוריה, אירגן תוכניות ולימד תלמידי תיכון קנדיים על השואה - בזמנו בתי ספר לא לימדו כאן על השואה. רוב האנשים שסיפרתי להם על דעותיו שאף אחד לא היה מודע למתרחש עד לאחר השיחרור - אינם יהודים.

אין לי כח וזמן להגיש תלונה רישמית או לועדות אתיקה. בנוסף, אני לא רוצה לעשות בעיות - האוניברסיטה מאוד טובה אלי ויש לי יחסים טובים עם הנהלת הקולג'ים השונים ופרופסורים אחרים. אבל, כנראה שאספר לנשיא הקולג' שלי ול-REGISTRAR של הקולג' שלי על כך שהוא סרב לתת לי הארכה. הם ואחרים יודעים על התאונה שלי. הפרופ, הזה והקורס, הלא נחוץ שלו שלקחתי רק משום שבגלל מילגה אסור היה לי לקצר במספר הקורסים שלי, גרמו לי המון נזק גם מבחינת ציון וגם מבחינה נפשית.

אגב, קראתי את הפרק של יהודה באואר על הצוענים בספר של גוטמן וברנבאום על אושוויץ.
 

Y. Welis

New member
ממליץ לדבר עם הדיקן. סביר שיש אופציות לעקיפה

והאוניב' יכולה גם לפנות למומחה מהחוץ (אחרי שלל אישורים מיוחדים) לליווי העבודה שלך.

העובדה שאין לו וותק יכולה לעזור; השאלה מה הקשרים שלו (תרומות שהוא יכול לגייס ועוד סיבות שהאוניב' מקצה לו זמן. מן הסתם יש כאלה). צריך lavarage.
 

estee from ynet

New member


תודה. אני יותר מדי עמוסה עם חומר לקורס רציני שבגללו חזרתי ללימודים. הקורס והעבודה על השואה והתיקשורת היו טעות שעלי לשכוח על מנת להתרכז במה שחשוב לי.
 

estee from ynet

New member
Ruth Wisse - Anat Aderet

אני לא היסטוריונית. אם מישהו רוצה לחשוף את דעותיו של פרופ' אחד לא משמעותי, הוא יכול לעשות את זה ללא עזרתי. מדבריו, אני יודעת שרות וויסה מהמחלקה ביידיש של אוניברסיטת הרווארד כתבה ביקורת לא טובה על הספר שלו - לא מצאתי את הביקורת בגוגל. אבל, זה בטח לא בגלל הדעות שלו.

כפי שכתבתי בעבר, אני לא סטודנטית רגילה, אין מכללות אחרות אשר יש לי עיניין בהן, ואני לא בת 20...

אני עושה את אשר אני עושה משום שמדינת ישראל ואלה אשר עליהם היא מגינה, מחקו את חיי. הסיפור השפל שלי על מות הורי ועל הרס חיי הרבה יותר חשוב מחשיפת דעותיו של פרופ' טיפש אחד.

חשוב לספר מדוע יהודיה אינה יכולה לנקוב בשם קרוב משפחה, מדוע היא לעולם לא תעלה על קברם של הוריה האהובים, מדוע אין לה גישה לחייה, לכספה, ולחפציה. ועוד הרבה יותר...
 

Y. Welis

New member
אם זה עוזר - לא מעט היסטוריונים בתחום הזה

של השואה, לא החלו כהיסטוריונים. אחד בא מתחום המוזיקולוגיה, אחרים מהעיתונות, ואחד חדש מתחום מנהל עסקים. אני הגעתי מהיסטוריה צבאית למשל, וספרות ימי הביניים.

קשה לומר מה מושך להיכנס לנושא הזה, אבל זה בטח משהו מצפוני יותר מאשר מקצועי גרידא. יש כאן משהו שדורש ממך לחקור; למצוא תשובות לכמה מהשאלות הכבדות שקיימות בעולם. זה תופס ולא מניח.
 

estee from ynet

New member


לצערי, לי יש דגים גדולים יותר לצלות. הבטחתי למדינת ישראל שהסיפור המצמרר שלי יסופר במלואו, ואני תמיד מקיימת את אשר אני מבטיחה.

הרי הורי מעולם לא היו מנסים להינצל בשואה אם הם היו יודעים מה יצפה להם מישראלים במדינה יהודית. הם לבטח לא היו מוותרים על אשרות הכניסה לארצות הברית ולא היו מחליפים את כרטיסי הנסיעה בכרטיסי נסיעה לישראל. היה להם טוב במדינה אשר בה הם התגוררו.

ואותי הם לבטח לא היו מביאים לעולם.

אם כי אין לי ברירה, אני מתביישת לספר לבכירים לא-יהודים שהמלצתי על כל אותם אנשים שוב ושוב, ושעבדתי עבורם בחינם. כבת לניצולי שואה לא רציתי להאמין שקיים רוע לב שכזה בין יהודים. מעולם לא ניתקלתי בזילזול שכזה בחיי אדם בין אנשים לא-יהודים. אפילו הנאצים לא הצליחו לעולל להורי את אשר ישראלים, אשר נישבעו שלא לזלזל בחיי אדם, עוללו להורי ולי עבור בצע כסף וכדי לשמור על התדמית המסולפת. לרוע מזלם, הם לא האמינו לי כאמרתי שאקים מצבה של ממש לזכרם של הורי ושלאיש אין את הכוח לעצור בי - אני מדווחת רק לשני אנשים, ולשניהם לעולם לא תהיה מנוחה בקיברם.

הבטיחו לי בזמנו אמת וצדק. אנשים הגונים אינם יודעים איך ישראלים בכירים ומושחתים מסוגלים למנוע מהאמת מלצאת לאור. אבל, האמת תצא לאור כשאפתח את כל תיבת השרצים...
 
למעלה