The Holy Hour

[Christable]

The Holy Hour

למישהו יש ניתוח?

 

[Christable]

אין לאף אחד?

משהו יותר קל, אולי lament?

 

[ארטמיסיה]

השעה הקדושה

אני כורע ברך ומחכה בשקט כאשר אחד אחד האנשים חומקים אל תוך הלילה הגופים הריקים והקרירים מנשקים את האדמה לפני שהם מתפללים מנשקים את האדמה וחומקים הלאה... אני יושב ומקשיב חסר מנוחה הבטחה לגאולה גורמת לי להשאר ואז אני מסתכל על פניך ומרגיש את לבי נדחף פנימה בעוד הילדים סביב משחקים משחקים שנמאסו עליהם אתמול הם משחקים אני עומד ושומע את קולי זועק צרחה אילמת מול כוח קדום נשברת על סלע בעדינות אני משאיר אותך בוכה אני לא יכול להחזיק במה שאת טורפת קורבן הסגפנות בשעה הקדושה AND NOW LET'S GET TO THE REAL STUFF...

I kneel and wait in silence As one by one the people slip away Into the night The quiet and empty bodies Kiss the ground before they pray Kiss the ground And slip away.. הבית הראשון מדבר בבירור על חוויה דתית כלשהי שהוא חווה (כמו?) בפעם הראשונה. הוא מעלה סיטואציה מוכרת בעולם הנוצרי, אולי אכילת "לחם הקודש"? יכול להיות שהוא מדבר על דת אחרת בכלל. יכול להיות שהוא בפעם הראשונה הולך למסגד...? או לחילופין, יכול להיות שהוא מדבר על משהו מונוטוני שאנשים עושים מבלי להקדיש לו מחשבה, אלא מוך רובוטיות -> The quiet and empty bodies מזכיר קצת את הסצנה הזאת מתוך "החומה". I sit and listen dreamlessly A promise of salvation makes me stay הוא מקשיב למישהו שמדבר בפנאטיות על איזשהו נושא שהסיבה היחידה שיש לו להישאר הוא ההבטחה לגאולה. בעצם מכאן השיר (לדעתי) מתפרש לשני פנים: 1. דת, מישהו מדבר איתו על דת כאילו אין מחר. מסביר לו את הכל, למה שווה להאמין, ולמה כדאי לחזור בתשובה, ולמה אלוהים קיים ובשבילו הכל בעצם הוא בולשיט אבל רק ההבטחה הזאת שבסופו של דבר ניגאל (משיח, מוות, גן-עדן וכו') גורמת לו להמשיך להקשיב לזיוני השכל האלה. מה שיוצר את ההקבלה ל2. אהבה. מישהי מדברת איתו על היחסים שלהם, למה כדאי להם להישאר ביחד, ולמה זה הדבר הנכון וכמה שהיא מרגישה וכמה שהיא חושבת... אבל הוא גבר. הוא לא חושב יותר מידי על רגשות (אפילו שמדובר ברוברט). הוא לא מהבוחנים לעומק אבל רק ההבטחה הזאת שיום אחד הוא "יגאל מיסוריו" = "אם אני אקשיב לה עכשיו, אולי היא תתן לי", "אולי אם אני אקשיב לה עכשיו, היא תתעשת ותפסיק לזיין את השכל", "היא לא יכולה להמשיך לברבר ככה לנצח ואם אני אקום ואלך באמצע היא עלולה להיעלב, אז עדיף שאני כבר אשאר" אבל... Then look at your face - אז הוא מסתכל על פניה And feel my heart pushed in - ומבין שהיא רצינית לגמרי. הוא מרגיש עליה צער, הוא מבין שהוא היה אדיוט שזלזל בה ככה. As all around the children play The games they tired of yesterday They play - הילדים יכולים להיות הקבלה למבוגרים. הילדים משחקים משחקים שמוצו כבר אתמול. יכול להיות שהמשחקים הם הדת, שכולם טוענים שזה מוסד מיושן (ולא משנה אם זו יהדות או נצרות) שמוצה כבר או לחילופין 2. משחקים חיזור דביליים של "אני מרגישה יותר ממך" או "תוכיח לי כמה אתה אוהב אותי" או "אני חושבת שכדאי שניפרד". גם אלה משחקים מיושנים שלכולם (לשני הצדדים) נמאס לשחק, אבל עדיין עושים את זה בפנאטיות ובאמונה עיוורת. ועל זה הוא מדבר. על הרובוטיות הזאת, על ה"משחקים" האלה. I stand and hear my voice Cry out - הוא מנסה להסביר את הצד שלו, את האמונה שלו, את ה"דת" שלו. A wordless scream at ancient power It breaks against stone- אבל הוא חסר אונים. הוא יודע שאין לו מאזינים ולא שומעים. "זעקה בודדת מול כוח עצום" זו גם דרך לקרוא את השורה הזאת. צעקה ללא מילים היא בעצם חסרת עצמה ורעד, מול כוח עצום וקדום שהוא בעצם הדת או האהבה... הוא מרגיש לבד במערכה וחש תסכול I softly leave you crying... - אז הוא קם והולך. ואז הוא עונה לה: I cannot hold what you devour - אני לא יכול להיות מה שאת רוצה. אני לא יכול להכיל בי את מה שאת מרגישה. "אני לא יכול להחזיק את מה שאת טורפת" הוא הפירוש המילולי של השורה. "טורפת" כמו "טורפת את החיים", טורפת את ליבו, הוא לא יכול לתת לה לאכול לו את הלב. אני לא יכול להשתתף איתך בלהט, בפנאטיות הזאת כלפי הדת/כלפינו. The sacrifice of penance - זה העונש שאני מקבל על היותי סגפן. In the holy hour השעה הקדושה יכולה להיות שעת משבר, השעה שבה היא מתוודה על רגשותיה הפנימיים והכל מאוד מאוד רגיש סביב. שצריך להיות מאוד מאוד עדין וזהיר במילים. היא יכולה להיות גם שעה שבה מתקיימת תפילה כלשהי, או שעה שלמה שבה היא דיברה בין אם זה על דת או על אהבה. כך או כך, לדעתי המשמעות היא צינית.

 

[Cath]

אהבתי את ההקבלה ליחסים

 

[Cath]

"השעה הקדושה"

טוב.."השעה הקדושה", גם סלי שרוברט סמית' היה מסביר את זה נכתבה בהשראת הלוויה. וכאן מתחיל הסיפור - "אני כורע ברך וממתין בדממה" -אין זה מנהג בנוצרים לעמוד על ברכיים בעת הליווה, הדבר מתאים יותר לדתות פוליטאיסטיות של מזרח, אז אני סבור כי מדובר בתפילה לפני או אחרי הקבורה, אולי אני לא מדייק כאן. "אחד, אחד אנשים חומקים " -הדגשה של העובדה כי המוות הוא בלתי נמנע לכל אחד מאיתנו, ואני אצטט את Type O Negative -"Everything Dies.." "אל תוך הלילה" -מטאפורה למוות כשינה? "גופות שקטים וריקים" -הפרדות הנשמה מהגוף בעת המוות משאירה את "ההיכלים" ריקים. "אני יושב ומקשיב ..." -מקשיב לכומר, סביר להניח. "הבטחת גאולה גורמת לי להשאר" -הקלות בה אפשר לזכות לישועה מאתגרת אותי גם באופן אישי שתי שורות הבאות לא נראות קשורות, לכאורה, אבל לדעתי הכוונה להבט אל תוך פני המוות, הגיוני כי זאת האנשה. "מסביב הילדים משחקים..."- מחזוריות, ושוב פעם חוסר יכולת לברוח מהשיגרה. כמובן, מן השורות הללו גם משתמע שהחיים ממשיכים, הן ניצבות לעומת הנושא של כל השיר. "אני עומד ושומע את קולי..." -זעקת מחאה נגד התהליך הבלתי נמנע. "כוח עתיק" -מוות "נשבר כנגד הסלע" - קבר. בשורה אחרונה של הבית הוא מבין כי אין לו דרך לעזור כאן. "אני לא יכול להחזיק..." -שוב פעם פניה אל דמות של "מוות" " קורבן הספגנות" -נדמה לי שכל הציפייה הזאת בטכס הקבורה היא מעיקה עליו קשות, כך שגם הציפיה היא סוג של עונש עצמי וגם והבעת החרטה. טוב, זה המקסימום שאני יכול "להמציא" בשעה כזאת.. אם למישהו יש תוספות\הערות\הארות אשמח לשמוע.

 

[ארטמיסיה]

../images/Emo163.gif מורידה את הכובע

דמעות בעיני. איזה יופי. באמת. NEXT!!!! מי הולך על... המממממממ.... FASCINATION STREET?

 

[Cath]

תודה

הניתוח שלך היה נפלא לא פחות, אם לא יותר!

אני מת לכתוב ל-Fascination Sttreet אבל נופל מעייפות, אז אצטרך לעשות זאת מחר( זה אחד משלושת השירים האהובים עליי של הקיור.

 

[Christable]

ישבתי וחשבתי

וחשבתי וישבתי, אבל אין לי תקנה, לא מצאתי שום משמעות בשיר... אני אשמח לשמוע ניתוחים בשביל להבין once and for all על מה לעזאזל השיר מדבר.

 

[Christable]

גם לי יש ניתוח

כשאני שומעת את השיר או קוראת את המילים יש לי הרגשה של צפיה פסיבית במתרחש. הוא בא למיסה בכנסיה עם חברה שלו כנראה כי קרה משהו (אולי מישהו מת). הוא יושב בצד ומסתכל על כולם נשאבים לתוך עולם הרוחניות. הוא מקשיב לדברי הכומר ברצינות אבל כשהוא מסתכל עליה הוא מבין שהוא לא מאמין בדברי הכומר בכלל. הילדים שמשחקים הם ביטוי להמשכיות חיים. לא חשוב מה קורה (אפילו מוות) החיים ממשיכים, כמו תמיד. הוא מנסה בכל זאת להתפלל, אבל המילים שלו מתנפצות, הוא מבין שהוא רק מתחזה. בגלל זה הוא עוזב אותה בכנסיה בוכה, כנראה על המת או מתוך אמונה חזקה בתפילה. אני מקווה שחידשתי משהו...

 

[ארטמיסיה]

גם אפשרי

וגם מתקרב למשמעות באופן הכללי של האלבום, Faith. הרי כולו מדבר על אמונה ודת ו... כאלה... בכל אופן, כשרוברט נשאל על מה השיר, הוא נתן בערך את התיאור שלך. של חוסר אמונה ואיך שיש אנשים שמוכנים להאמין בהכל. רוברט עצמו הוא אתאיסט (עד כמה שזה אפשרי) אפילו שהמשפחה שלו היא קתולית (אני חושבת).