the longest yard, משחק מכור- ביקורת
גבירתיי ורבותי. מהפך. אחלה סרט. הגעתי בצפייה לחרא של סרט. מה כבר יכול לצאת מרימייק של סרט משנות ה-70 שלא היה משהו מלכתחילה. אבל בעוד הסרט המקורי היה דרמה, משחק מכור שנות ה-2000 הוא קומדיה יעילה שמחלצת ממך צחוק טוב כל כמה שניות עם בדיחות כלא ובדיחות פוטבול שאפילו פשוטי העם הבורים בפוטבול צחקו מהם. קטעי הפוטבול עשויים הייטב, מצולמים בצורה מעולה ומלווים במוזיקה קצבית (הפקה של MTV וזה לא דבר טוב בדרך כלל) שמעלים חיוך של סיפוק על שפתיו ל כל אוהב פוטבול ממוצע ומשקיטים קצת את הקריז הרותח בדמו של כל אוהד בפגרה הארוכה מדיי. הסרט מלא בקישורים והפניות לעולם הפוטבול העכשוי (אדם סנדלר, הק"ב, מסתובב כל הזמן עם חולצה כחולה עם המספר 18 עליה. שם המשפחה של אחד הרסיברים הטובים הוא מוס.) הרבה הופעות אורח של דמויות מעולם הפוטבול (דן מרינו שדוחף את עצמו לכל סרט, כריס ברמן מפרשן את המשחק המרכזי עם ה"woop" המפורסם (והמעצבן) שלו). לאדם סנדלר קצת קשה לשכנע בתור אול סטאר ק"ב בהתחלה אבל הוא עושה עבודה לא רעה בכלל (להזכירכם, זה קומדיה, לא דרמה של קלינט איסטווד), כריס רוק כרגיל מעצבן ומפציץ עם שטיק בדיחות השחורים שלו ונראה יותר באמצע הופעת סטנד-אפ מאשר משחק בסרט קולנוע. בסה"כ סרט כייף שהכמעט שעתיים שלו עברו מהר מדיי. מאוד מומלץ. וכמו שאמרתי לחבר בסופו: כל מי שיוצא מהסרט ולא הכיר פוטבול בעבר, ירצה עכשיו להכיר מה זה פוטבול.
גבירתיי ורבותי. מהפך. אחלה סרט. הגעתי בצפייה לחרא של סרט. מה כבר יכול לצאת מרימייק של סרט משנות ה-70 שלא היה משהו מלכתחילה. אבל בעוד הסרט המקורי היה דרמה, משחק מכור שנות ה-2000 הוא קומדיה יעילה שמחלצת ממך צחוק טוב כל כמה שניות עם בדיחות כלא ובדיחות פוטבול שאפילו פשוטי העם הבורים בפוטבול צחקו מהם. קטעי הפוטבול עשויים הייטב, מצולמים בצורה מעולה ומלווים במוזיקה קצבית (הפקה של MTV וזה לא דבר טוב בדרך כלל) שמעלים חיוך של סיפוק על שפתיו ל כל אוהב פוטבול ממוצע ומשקיטים קצת את הקריז הרותח בדמו של כל אוהד בפגרה הארוכה מדיי. הסרט מלא בקישורים והפניות לעולם הפוטבול העכשוי (אדם סנדלר, הק"ב, מסתובב כל הזמן עם חולצה כחולה עם המספר 18 עליה. שם המשפחה של אחד הרסיברים הטובים הוא מוס.) הרבה הופעות אורח של דמויות מעולם הפוטבול (דן מרינו שדוחף את עצמו לכל סרט, כריס ברמן מפרשן את המשחק המרכזי עם ה"woop" המפורסם (והמעצבן) שלו). לאדם סנדלר קצת קשה לשכנע בתור אול סטאר ק"ב בהתחלה אבל הוא עושה עבודה לא רעה בכלל (להזכירכם, זה קומדיה, לא דרמה של קלינט איסטווד), כריס רוק כרגיל מעצבן ומפציץ עם שטיק בדיחות השחורים שלו ונראה יותר באמצע הופעת סטנד-אפ מאשר משחק בסרט קולנוע. בסה"כ סרט כייף שהכמעט שעתיים שלו עברו מהר מדיי. מאוד מומלץ. וכמו שאמרתי לחבר בסופו: כל מי שיוצא מהסרט ולא הכיר פוטבול בעבר, ירצה עכשיו להכיר מה זה פוטבול.
