the nylon bug ../images/Emo188.gif
לרוב, נשמעת טענה שכל המוטציות מזיקות ותמיד "משחיתות" את הגנום. נאמר, שמוטציות יכולות רק להרוס אינפורמציה קיימת, ושמוטציות לא יכולות ליצור מידע חדש. הדוגמא שממחישה את ההפך מזה, היא הדוגמא על הבקטריה היפנית שסבלה מסוג של מוטציה מסוג frame shift, ואשר במקרה גרמה לאותה בקטריה לעכל שקית ניילון.שקית הניילון, האנזימים החדשים הם מאוד לא יעילים (רק 2 אחוז מאותם אנזימים יעילים בהשוואה לאנזימים רגילים), אבל האנזימים החדשים מאפשרים לבקטריה להסתגל לנישה חדשה. האנזימים האלה לא "עובדים" אצל בקטריה שמעכלת פחמימה. סוג המוטציה החדשה (שמאפשרת עיכול ניילון) קרתה יותר מפעם אחת! אז מה זה בעצם מוטציית מסוג frame shift? סוג המוטציה הזאת קורת כאשר אוסף של קוד גנטי (לצורך המחשה CGACGTAGACTGCTAGCTGA) "זזה" בנוקלוטאיד אחד או יותר. ב-DNA כל שלשה של נוקלוטאידים מפיקה חומצת אמינו אחת, שלשה כזאת נקראת codon. כך, שחומצת האמינו ארגינין מקודדת על ידי הנולוטאידים של ה-DNA, הקידוד שלה הוא: CGT וגם CGA , CGC, CGG, AGA, AGG. בנוסף, חומצת אמינו גלוטמית, מקודדת על ידי הצופן GAA, וגם על ידי הצופן GAG. יש ארבעה סוגים של נוקלוטאידים: Thymine, Adenine , Cytosine, Guanine. כך ש-Thymine תמיד יבוא ביחד עם Adenine, ו-Cytosine יבוא ביחד עם Guanine. או בקיצור T יבוא עם A, ו-C יבוא עם G. (ולהלן A, T, C, G) כך שבכל מקום ב-DNA , האות T תמיד תהא מחוברת ל-A, ו-C תמיד תהיה מחוברת ל-G. ב-codon יש 64 אפשרויות שונות לחומצות אמינו, אבל חלק מאלה הם עודפים, וכפי שהוראה למעלה לגבי חומצות האמינו -- ארגינין, וגלוטמית. באורגניזם ביולוגים, יש רק 20 חומצות אמינו. שלשות של ה-DNA לאותם חומצות אמינו, וחומצות האמינו יוצרות חלבונים - מולקולות כמו אנזימים שבאמת עושות תפקיד ספציפי, כמו (ולמשל) חילוף סוכרים. במוטציה מסוג frame shift , נוקלוטאיד בודד נכנס לגנום או נמחק, ולכן יוצר "תזוזה" באותם השלשות. כדי להסביר מה זאת מוטציה מסוג frame shift בצורה טובה יותר, אפשר להשוות את זה לאנלוגיה של קוד דיגיטלי, כמו קוד ASCII שקיים במחשב כדי להמיר מספרים מ-0 עד 255 לסימנים או אותיות. למשל האות "A" ב-ASCII ערכה המספרי הוא 65 בבסיס עשרוני, כאשר 65 בבינארי ממור ל-64+1, ולכן נכתב כך: 01000000 + 00000001 = 01000001 בשביל אותה אנלוגיה, אפשר להשתמש רק ב-128 אותיות, ולקחת 7 ספרות בינאריות. לכן, לאות "A" יש 7 ספרות של קוד דיגטלי, "a" (קטנה) היא ב-32 מקומות יותר גדולה מ-"A" (גדולה) , מה שמשאיר מקום לשאר ה-26 האותיות הנוספות ולעוד תווים מיותרים. "a" (קטנה) נכתבת כך: 1100001 בעוד ש-"b" נכתבת כך: 1100010 "d" נכתבת : 1100100 ו-"e" נכתבת: 1100101. ואיך כל זה מתקשר למוטציית ה-frame shifts? באנלוגיה הזאת, חלבונים או אנזימים מגיבים בהתאם למילים או למשפטים (רצפים, בהשוואה כמו רצפים במחשב). חומצת אמינו אחת, כמו ארגינין היא תגובה לרצף מסויים וספציפי (כמו האות "A"). לבסוף, הנוקלוטאידים של A,C,T,G של ה-DNA, מגיבים (באנלוגיה) לאותו רצף של ספרות כמו 0 ו-1. אז, ברגע שניקח רצף של אותיות שיוצר מילה, המילה bed תהפוך ל- b (1100010), e (1100101), and d (1100100) או כרצף אחד וארוך: 110001011001011100100 משמעותו bed. התמונה הבאה: (לחצו על הקישור) http://www.nmsr.org/frmshfta.gif התמונה ממחישה, מה קורה כאשר מתרחשת מוטציה מסוג frame shift לאותיות של "bed", כאן המוטציה גורמת לתזוזה בקוד הגנטי, של אות אחת לצד שמאל, מה שמצריך הוספת אות אחת לקוד, ולצורך ההדגמה הוספה "1". מוטציית ה-frame shift, היא לא מוטציה שלא גרמה לשום שינויי, אלא שגרמה לשינויי עצום בגנום כולו. עדיין יש שלשות של אותיות, אבל כל אות היא כעת אחרת הזזה של המסגרת נותנת רצף חדש: q1110001), 2 (0110010), and r (1110010).
לרוב, נשמעת טענה שכל המוטציות מזיקות ותמיד "משחיתות" את הגנום. נאמר, שמוטציות יכולות רק להרוס אינפורמציה קיימת, ושמוטציות לא יכולות ליצור מידע חדש. הדוגמא שממחישה את ההפך מזה, היא הדוגמא על הבקטריה היפנית שסבלה מסוג של מוטציה מסוג frame shift, ואשר במקרה גרמה לאותה בקטריה לעכל שקית ניילון.שקית הניילון, האנזימים החדשים הם מאוד לא יעילים (רק 2 אחוז מאותם אנזימים יעילים בהשוואה לאנזימים רגילים), אבל האנזימים החדשים מאפשרים לבקטריה להסתגל לנישה חדשה. האנזימים האלה לא "עובדים" אצל בקטריה שמעכלת פחמימה. סוג המוטציה החדשה (שמאפשרת עיכול ניילון) קרתה יותר מפעם אחת! אז מה זה בעצם מוטציית מסוג frame shift? סוג המוטציה הזאת קורת כאשר אוסף של קוד גנטי (לצורך המחשה CGACGTAGACTGCTAGCTGA) "זזה" בנוקלוטאיד אחד או יותר. ב-DNA כל שלשה של נוקלוטאידים מפיקה חומצת אמינו אחת, שלשה כזאת נקראת codon. כך, שחומצת האמינו ארגינין מקודדת על ידי הנולוטאידים של ה-DNA, הקידוד שלה הוא: CGT וגם CGA , CGC, CGG, AGA, AGG. בנוסף, חומצת אמינו גלוטמית, מקודדת על ידי הצופן GAA, וגם על ידי הצופן GAG. יש ארבעה סוגים של נוקלוטאידים: Thymine, Adenine , Cytosine, Guanine. כך ש-Thymine תמיד יבוא ביחד עם Adenine, ו-Cytosine יבוא ביחד עם Guanine. או בקיצור T יבוא עם A, ו-C יבוא עם G. (ולהלן A, T, C, G) כך שבכל מקום ב-DNA , האות T תמיד תהא מחוברת ל-A, ו-C תמיד תהיה מחוברת ל-G. ב-codon יש 64 אפשרויות שונות לחומצות אמינו, אבל חלק מאלה הם עודפים, וכפי שהוראה למעלה לגבי חומצות האמינו -- ארגינין, וגלוטמית. באורגניזם ביולוגים, יש רק 20 חומצות אמינו. שלשות של ה-DNA לאותם חומצות אמינו, וחומצות האמינו יוצרות חלבונים - מולקולות כמו אנזימים שבאמת עושות תפקיד ספציפי, כמו (ולמשל) חילוף סוכרים. במוטציה מסוג frame shift , נוקלוטאיד בודד נכנס לגנום או נמחק, ולכן יוצר "תזוזה" באותם השלשות. כדי להסביר מה זאת מוטציה מסוג frame shift בצורה טובה יותר, אפשר להשוות את זה לאנלוגיה של קוד דיגיטלי, כמו קוד ASCII שקיים במחשב כדי להמיר מספרים מ-0 עד 255 לסימנים או אותיות. למשל האות "A" ב-ASCII ערכה המספרי הוא 65 בבסיס עשרוני, כאשר 65 בבינארי ממור ל-64+1, ולכן נכתב כך: 01000000 + 00000001 = 01000001 בשביל אותה אנלוגיה, אפשר להשתמש רק ב-128 אותיות, ולקחת 7 ספרות בינאריות. לכן, לאות "A" יש 7 ספרות של קוד דיגטלי, "a" (קטנה) היא ב-32 מקומות יותר גדולה מ-"A" (גדולה) , מה שמשאיר מקום לשאר ה-26 האותיות הנוספות ולעוד תווים מיותרים. "a" (קטנה) נכתבת כך: 1100001 בעוד ש-"b" נכתבת כך: 1100010 "d" נכתבת : 1100100 ו-"e" נכתבת: 1100101. ואיך כל זה מתקשר למוטציית ה-frame shifts? באנלוגיה הזאת, חלבונים או אנזימים מגיבים בהתאם למילים או למשפטים (רצפים, בהשוואה כמו רצפים במחשב). חומצת אמינו אחת, כמו ארגינין היא תגובה לרצף מסויים וספציפי (כמו האות "A"). לבסוף, הנוקלוטאידים של A,C,T,G של ה-DNA, מגיבים (באנלוגיה) לאותו רצף של ספרות כמו 0 ו-1. אז, ברגע שניקח רצף של אותיות שיוצר מילה, המילה bed תהפוך ל- b (1100010), e (1100101), and d (1100100) או כרצף אחד וארוך: 110001011001011100100 משמעותו bed. התמונה הבאה: (לחצו על הקישור) http://www.nmsr.org/frmshfta.gif התמונה ממחישה, מה קורה כאשר מתרחשת מוטציה מסוג frame shift לאותיות של "bed", כאן המוטציה גורמת לתזוזה בקוד הגנטי, של אות אחת לצד שמאל, מה שמצריך הוספת אות אחת לקוד, ולצורך ההדגמה הוספה "1". מוטציית ה-frame shift, היא לא מוטציה שלא גרמה לשום שינויי, אלא שגרמה לשינויי עצום בגנום כולו. עדיין יש שלשות של אותיות, אבל כל אות היא כעת אחרת הזזה של המסגרת נותנת רצף חדש: q1110001), 2 (0110010), and r (1110010).