The piper at the gates of dawn

annagr

New member
The piper at the gates of dawn

אני קוראת את הפורום הזה כבר...... חודש בערך... ושמתי לב שאתם מדברים לרוב רק על הצד הפרוגי והיותר מלנכולי של פינק פלויד. לכן, אני אפתח דיון על האלבום הראשון של פינק פלויד, The piper at the gates of dawn. מחשבות, תהיות, דעות וכדו' יתקבלו בברכה. (אה , ורציתי לשאול, השיר see emily play, נמצא באלבום או לא?)
 
See Emily Play

אינו נמצא ב-Piper. אפשר למצוא אותו ב-Relics ובאוספים אחרים, בלבד.
 

N a V e

New member
מה חושבים עליו ? דיסק מעולה../images/Emo13.gif

חשיפה ראשונית טובה מאוד לפינק פלויד,בהרכבה המקורי.סיד בארט שולט מבחינת מילים ומבחינת מלודיה,מוביל את הלהקה לנגן בדיוק כמו שהוא רוצה ולשיר כמו שהוא רוצה. לגבי הרצועות באלבום,מי בפנים ומי לא,אני אתן למבינים יותר ממני לדבר. אני יודע שיש שם הרבה מאוד שירים מייצגים של הלהקה: Astronomy Domine Arnold Layne Bike כתיבה מאוד ילדותית,תינוקית אפילו משהו,אך עדיין עם רגש מאוד בולט ועם לחנים פסיכדליים נפלאים.
 

pink floydror

New member
Arnold Layne לא נמצא בתקליט הזה..

אבל בכל מקרה, אני אוהב את האלבום מאוד, פסיכודלי ועשוי כהלכה..אבל יש לי דילמה מואד רצינית לגביו.... האם לדעתכם זה אלבום עם תוכן עמוק בעל מסרים חבויים, או שזה סתם כתיבה משעשעת של בארט בלי שום פן מעמיק מדיי?!
 

PussyHell

New member
אני

אני מעדיפה פחות את כל הדלו'זנז האלו. זה טוב במצב רוח מסוים, אבל רוב הזמן אני מוצאת את עצמי מתחברת יותר לאלבומים מתקופת המלוכה של גילמור. בארט מאוד שונה ממנו. בכלל, פינק פלויד היא אחת הדוגמאות הכי טובות לזה שבעצם לכל בנאדם יש סוג מוזיקה משלו...
נחשו איזה סוג היה לבארט.
 
צודקת

אבל אני מתחברת לכל התקופות...התחברתי גם ליצירה של בארט אחר כך, סולו, ואם תגידו פינק פלויד אני אדמיין בראש חמישה, כמובן. הפייפר מאוד יפה, פסיכדלי אבל אפשר להגיד קליל, ובקשר לשאלה האם זה שטויות של בארט או מסרים סמויים (אל תתפסו אותי בניסוח) אני חושבת שזה גם זה וגם זה. אבל בכל שטויות ושירים עם מילים כביכול לא עמוקות, יש משמעות מעבר, לדעתי. אולי "Lucifer sam" הוא בעל משמעות מעבר פחות מהאחרים, אבל באמת, אני חושבת שגם אם כותבים שירים פשוטים יחסית מבחינה לירית זה מתחבר למשורר עם עוד הרבה דברים וקצוות שונים ממה שהקורא קורא על הנייר. מבחינה מוסיקלית אני גם מאוד אוהבת את האלבום, את כולו אבל מיוחדים שעולים לי הם Astronomy Domine, Pow r. Toc h., Interstellar Overdrive
 

lior efi

New member
מה!? אמילי לא בפייפר!?

אין לי את האלבום! אבל חשבתי שהוא נמצא בו! ככה כתוב באתר שבו אני קורא כל הזמן! מוזר, אני יבדוק שוב, יכול להיות שאני טועה, יש לי זיכרון קצר!
 
אמילי, חלק 2

יכול להיות שהשיר נכלל בהדפסה האמריקאית של Piper בשנת 1967. באותן שנים, ההדפסות האמריקאיות של אלבומים בריטיים כללו רשימת שירים (וסדר שירים) שונה מאוד מהמקור, מסיבות מסחריות שונות. כך זה היה לגבי כל האלבומים של הביטלס (עד סרג'נט פפר) והסטונס, לדוגמא. כך זה היה גם עם Piper. למיטב זכרוני, ההדפסה האמריקאית כללה את הסינגלס, שלא יצאו בארה"ב, במקום חלק מהשירים שהיו בהדפסה האנגלית במקור. בכל אופן, ה-CD כיום הולך לפי המקור הבריטי, ואינו כולל את אמילי או ארנולד ליין.
 
אם כבר התחלתי...

זו רשימת השירים שיש ב-Piper לפי הסדר: Astronomy Domine Lucifer Sam Matilda Mother Pow R Toc H Flaming Take Up Thy Stethoscope and Leave Interstellar Overdrive The Gnome Chapter 24 The Scarecrow Bike בגלל שכל הסינגלים שפלויד הוציאו בשנים 1967-1968 לא הופיעו באלבומים המקבילים שלהם (Piper ו-Saucerful) הוציאה חברת התקליטים את Relics בשנת 1971, שם נכללו רובם (אבל לא כולם!). הבעיה התחילה בשנות השמונים, כשחברת התקליטים משום מה לא הדפיסה מחדש את Relics, והוא לא יצא ב-CD. דור שלם של מאזינים גדל בלי להכיר בכלל את הסינגלים המוקדמים של הלהקה (דבר שנשמע לי ממש מוזר), ועותקים משומשים של relics נמכרו בהון עתק לאוהדים שרופים. כשיצאה הקופסה Shine On בשנות התשעים, הוסיפה חברת התקליטים דיסק נוסף לקופסה בשם The Early Singles, שכללה את (חלק?) מהסינגלים. Relics יצא בסוף בדיסק רק בסוף שנות התשעים, כמדומני. עד היום חלק מהסינגלים המוקדמים - למשל It Would Be So Nice ו-Point Me At The Sky - נחשבים לשירים נדירים, שקשה להשיגם. שלא לדבר על הסינגל האחרון שהלהקה הקליטה עם בארט, ושלא יצא באופן רשמי, מעולם.
 
jugband blues והסינגל האחרון

Jugband Blues לא יצא כסינגל. הוא הוקלט בסוף 1967 ונכלל ב-Saucerful. הסיפור הוא יותר מסובך. Jugband Blues היה אחד מהשירים האחרונים שבארט כתב ללהקה, בסתיו 1967. שני שירים נוספים שכתב באותו סגנון - Vegetable Man ו-Scream Thy Last Scream הוקלטו באותה תקופה על-ידי הלהקה בכוונה להוציאם כסינגל. אבל חברת התקליטים חשבה שהשירים אינם מספיק "מסחריים" וסרבה להוציא את הסינגל. במקביל, הלהקה פנתה בדצמבר לגילמור ובמשך החודשים הבאים הגיעה למסקנה שהם מעדיפים להמשיך בלי בארט (שזה סיפור בפני עצמו, כמובן). בארט השתתף בחלק קטן מאוד מההקלטות של Saucerful; רוב הזמן הם פשוט לא נתנו לו להכנס לאולפן. כשהשלימו את העבודה על Saucerful החליטו (או שווטרס החליט, תלוי את מי שואלים) שלא לכלול את שני השירים בתקליט, אלא רק את Jugband. לא ברור הרקע להחלטה. במשך השנים מאז, הלהקה סרבה בתוקף לבקשות להוצאת שני השירים באופן רשמי - גם כאן לא ברור בדיוק למה, אבל אפשר לנחש. המעניין הוא ששני השירים נכללו בסרט הדוקומנטרי על בארט שעשה ה-BBC לפני שנתיים, היינו, הלהקה נתנה היתר להשמעת שני השירים במסגרת הסרט. גילמור טוען כיום שאין לו שום התנגדות להוצאת השירים (בניגוד גמור להצהרות שלו בעבר). בכל אופן, הם מעולם לא יצאו רשמית, וניתנים לשמיעה רק בבוטלגים. שניהם מומלצים. בדומה ל-jugband ואלבומי הסולו של בארט, הם משקפים נאמנה את מצבו הנפשי באותה תקופה, במיוחד vegetable man, שהוא שיר די קורע לב. יש, אגב, מספר גרסאות כיסוי לשיר, ביניהן של The Jesus and Mary Chain ושל רובין היצ'קוק מה-Soft Boys.
 

Nir of GondoliN

New member
סרט מעולה והשירים מאוד עצובים

אמרתי גם "סינגל" במרכאות כי ידעתי שג'אגבנד בלוז הוא לא סינגל.
 
למעלה