התכוונת ל"טקס קבלה"?
גם אם לא, אני בכל זאת אנסה. 1. הדמות האהובה עליי היא סם ויימס. ציניות זו תכונה שאני חייב להעריך, ופה הוא באמת לוקח את כולם. שינויים פיזיים ומנטליים? זה די ברור לכל מי שקרא את הסידרה. אני קראתי אותה בכלל לא לפי הסדר, הספר הראשון שקראתי היה The fifth elepheant ושניים-שלושה ספרים אחריו את Guards Guards, אז היה לי קצת מוזר שסר סמואל ויימס, הדוכס של אנק, מפקד המשמר שמורכב מעשרות אנשים, טרולים גמדים וגם ערפד או שניים, הוא פתאום קפטיין ויימס, שיכור לא יוצלח שמפקד על שניים וחצי אנשים. חוצמזה, גריבו הוא די מגניב. אפילו קעקעתי אותו על הכתף. 2. הספר האהוב עליי בסידרה, (ובכלל, אחד הספרים הכי טובים שקראתי אי פעם) הוא דווקא Small gods, למרות ואולי גם בגלל שהוא לא ממש קשור לשאר הסדרה. הספר הזה מלא בהומור ובחוכמה הרגילים של פראצ'ט, אבל חוץ מזה הוא גם הסאטירה הכי מבריקה והכי נוקבת שלו - על פילוסופיה, על דמוקרטיה, ובעיקר על דת ועל הזוועות שאנשים עשו ועושים אחד לשני בשמו של אלוהים כזה או אחר. הדמויות העיקריות הן ברות'ה - הנביא בעל כורחו, וורביס - האיש הרע התורן, וכמובן אום - האל הכל יכול שבטעות יום אחד מצא את עצמו בתור צב. (והכוונה לצב קטן ורגיל. לא לצב חלל ענק. כאמור, דמויות שלא קשורות בכלל לשאר הסידרה. (אומניה מוזכרת מדי פעם בספרים האחרים, בעיקר בהקשר של קונסטבל ויסיט מהמשמר, שבא משם). אם אני לא טועה, עלילת הספר מתרחשת גם כמה מאות שנים לפני שאר הספרים. 3. עד כמה שאני אוהב את עולם הדיסק, לא נראה לי שאף ספר שינה את גורלי, תודה רבה. באמת שקשה לי להיזכר בקטע אהוב. יש ספרים אהובים 4. ובבקשה.