the ring 1 מול ringu../images/Emo58.gif
אתמול ראיתי בהוט וי או די את הגרסה המקורית, היפנית של the ring ולא יכולתי שלא להשוות כל הסרט בין 2 הגרסאות... אז אני כותבת לכם פה ביקורת + השוואה לפי קטגוריות: הסאונד של הסרט: בשתי הגרסאות של הסרט הסאונד מצוין, מפחיד מאוד, מפתיע, מבהיל, מוסיף המון לסרט, למי שביניכם שפוחדים לצפות בסרט, תחלישו את הסאונד ופשוט בלי זה הסרט מאבד הכול, נהיה משעמם ולא מפחיד אפילו בקצת. הקלטת: למי שלא מבין, כמובן שמדובר בקלטת של סאמרה \ סדקו. הקלטת של הגרסא האמריקאית מפחידה הרבה יותר, ומה שמפחיד בה במיוחד זה הסאונד- יש מין רעש, חריקה כזאת, שלא שמעתי אף פעם קודם, מין רעשים מוזרים כאלה, מצמררים. הרעיון עם הטבעת גאוני לדעתי, אבל בקלטת האמריקאית יש כמה קטעים מיותרים, אולי הקלטת קצת ארוכה מדי- אבל בעקרון היא מצוינת- מפחידה מאוד. הקלטת של הגרסא היפנית לעומת זאת, קצרה יותר, יש בה כ-5 קטעים, לא מפחידים במיוחד, והסאונד לא כל כך טוב, ולא אהבתי את זה שרואים את הפתח של הבאר ומישהו מסתכל פנימה, זה קצת הוריד מהמסתורין של הקלטת. גם שיזוקו או איך שלא קראו לה, אנה מורגן היפנית- זו שמסתרקת מול המראה, לא מפחידה בכלל- היא כזה מחייכת ושמחה, וגורמת לקלטת לא להיות מפחידה כל כך. מה שכן אהבתי בקלטת היפנית זה את הקטע שיש איש מצביע עם משהו על הראש, ובסוף השחקנית הראשית רואה אותו בהשתקפות בטלוויזיה- רעיון מצוין. העלילה. בגרסא האמריקאית יש הרבה יותר פרטים בעלילה, הרבה יותר שיחות, העלילה איטית, אבל בכל זאת זורמת ומותחת, ואי אפשר להפסיק לצפות בסרט. העלילה גם די מובנת, וכמה שהרעיון של הסרט הזוי, העלילה גורמת לזה להראות אמיתי לגמרי. בגרסא היפנית לא אהבתי את זרימת העלילה, העלילה די שעממה אותי, כאילו הגיעו שם ממש בקלות למסקנות בנוגע לקלטת, העלילה נראתה ממש הזויה, מנותקת לגמרי מהמציאות ולא מעניינת. מה שלא יכלתי לסבול בעלילה היפנית זה את סיפור החיים של סדקו ושיזוקו ושל נוח היפני שיענו יש להם כוחות על טבעיים וכל זה, זה היה ממש מגוחך. התפאורה. בגרסא האמריקאית התפאורה מצוינת. ממש טובה. הבקתה בהר שלטר אפלה כזאת ומפחידה, הרעיון עם העץ על הגבעה מצוין, הבאר מפחידה, הכול ממש אפל כזה ומפחיד, מסוג המקומות שלא הייתם רוצים להיות בהם לבד. לעומת זאת התפאורה היפנית הרבה יותר פשוטה, אבל אני חושבת שזה דווקא מוסיף הרבה לסרט- זה מפחיד אנשים לחשוב שכאילו הדבר הרע בסרט יכול לקרות בכל מקום. סאמרה\ סדקו וסצנת הבאר. אין בכלל מה להשוות. סדקו הפחידה אותי פי 100000000 מסמארה- לשתיהן יש את ההליכות המעוותות המזעזעות האלה- אבל סדקו עושה את זה הרבה יותר מפחיד- היא ממש גורמת לזה להראות כאילו הגוף שלה מעוות כולו, גם הקטע שאין לה ציפורניים דוחה ומפחיד, וכשהיא יוצאת מהטלויזיה היא לא ישר מתחילה לזחול, היא שוכבת לרגע על הרצפה בצורה הכי מפחידה בעולם. מה שטוב בסדקו זה שממש לא רואים אותה בסרט- וזה מוסיף למסתורין, וגם לא רואים לה את כל הפרצוף, רואים לה רק עין אחת, מעוותת, וזהו. לעומת זאת סמארה פחות מפחידה, ויותר חמודה. ממש חבל שהראו בסוף את כל הפרצוף הרקוב של סמארה, למרות שזה היה לשבריר שניה, לדעתי זה הרס את הסרט. גם לא אהבתי את זה שסמארה משגרת את עצמה קדימה, קצת מוזר מדי. אחרי סצנת הבאר היפנית לא הצלחתי לישון בלילה סדקו הפחידה אותי נורא. השחקנים. לפי דעתי, השחקנים היפניים היו איומים, ממש איומים, במיוחד הדמות של בעלה של שיזוקו, זה היה פשוט נורא, וגם שתי הבנות בהתחלה, שמדברות על הקלטת ונקרעות מצחוק כאילו זה הדבר הכי מצחיק בעולם- זה היה נורא. המשחק שם היה פשוט מזעזע. השחקן הטוב היחיד שם היה החבר של רייצ'ל היפנית. בגרסא האמריקאית המשחק היה יותר טוב. לדעתי נעמי ווטס היא שחקנית מצוינת. איידן הוא שחקן די בסדר, ובסך הכל כל השחקנים שם הם מינימום סבירים. דבי צ'ייס היא שחקנית מעולה אגב. קטעים מבהילים בסרט. בגרסא היפנית שום דבר לא מפתיע במיוחד, וגם לא צפוי. למשל כשסדקו תופסת לרייצ'ל היפנית את היד, היד שלה לא קופצת פתאום, אלא היא מושיטה את היד שלה באיזי קדימה, ותופסת אותה בעדינות, וכך גם כל הסרט. גם הקטע עם הגופה בארון לא מבהיל, כי שוב, מכינים אותך אליו, רואים את האמא פותחת באיזי את הארון, ולעומת זאת בגרסא האמריקאית לרייצ'ל ולרותי יש שיחה, ופתאום רואים את הגופה, זה מפחיד ומבהיל לאללה, וגם כל הקטע שסמארה תופסת לרייצ'ל את היד בא מהר ומבהיל, וכך גם בקשר לשאר הקטעים המפחידים בסרט. יש לי עוד הרבה להשוות, אבל כבר אין לי כוח לכתוב, אז עד כאן הביקורת שלי, אם למישהו יש עוד השוואות וביקורות על הסרטים האלה, אני אשמח אם תכתבו אותם בשרשור הזה ותוסיפו להשוואה ...
אתמול ראיתי בהוט וי או די את הגרסה המקורית, היפנית של the ring ולא יכולתי שלא להשוות כל הסרט בין 2 הגרסאות... אז אני כותבת לכם פה ביקורת + השוואה לפי קטגוריות: הסאונד של הסרט: בשתי הגרסאות של הסרט הסאונד מצוין, מפחיד מאוד, מפתיע, מבהיל, מוסיף המון לסרט, למי שביניכם שפוחדים לצפות בסרט, תחלישו את הסאונד ופשוט בלי זה הסרט מאבד הכול, נהיה משעמם ולא מפחיד אפילו בקצת. הקלטת: למי שלא מבין, כמובן שמדובר בקלטת של סאמרה \ סדקו. הקלטת של הגרסא האמריקאית מפחידה הרבה יותר, ומה שמפחיד בה במיוחד זה הסאונד- יש מין רעש, חריקה כזאת, שלא שמעתי אף פעם קודם, מין רעשים מוזרים כאלה, מצמררים. הרעיון עם הטבעת גאוני לדעתי, אבל בקלטת האמריקאית יש כמה קטעים מיותרים, אולי הקלטת קצת ארוכה מדי- אבל בעקרון היא מצוינת- מפחידה מאוד. הקלטת של הגרסא היפנית לעומת זאת, קצרה יותר, יש בה כ-5 קטעים, לא מפחידים במיוחד, והסאונד לא כל כך טוב, ולא אהבתי את זה שרואים את הפתח של הבאר ומישהו מסתכל פנימה, זה קצת הוריד מהמסתורין של הקלטת. גם שיזוקו או איך שלא קראו לה, אנה מורגן היפנית- זו שמסתרקת מול המראה, לא מפחידה בכלל- היא כזה מחייכת ושמחה, וגורמת לקלטת לא להיות מפחידה כל כך. מה שכן אהבתי בקלטת היפנית זה את הקטע שיש איש מצביע עם משהו על הראש, ובסוף השחקנית הראשית רואה אותו בהשתקפות בטלוויזיה- רעיון מצוין. העלילה. בגרסא האמריקאית יש הרבה יותר פרטים בעלילה, הרבה יותר שיחות, העלילה איטית, אבל בכל זאת זורמת ומותחת, ואי אפשר להפסיק לצפות בסרט. העלילה גם די מובנת, וכמה שהרעיון של הסרט הזוי, העלילה גורמת לזה להראות אמיתי לגמרי. בגרסא היפנית לא אהבתי את זרימת העלילה, העלילה די שעממה אותי, כאילו הגיעו שם ממש בקלות למסקנות בנוגע לקלטת, העלילה נראתה ממש הזויה, מנותקת לגמרי מהמציאות ולא מעניינת. מה שלא יכלתי לסבול בעלילה היפנית זה את סיפור החיים של סדקו ושיזוקו ושל נוח היפני שיענו יש להם כוחות על טבעיים וכל זה, זה היה ממש מגוחך. התפאורה. בגרסא האמריקאית התפאורה מצוינת. ממש טובה. הבקתה בהר שלטר אפלה כזאת ומפחידה, הרעיון עם העץ על הגבעה מצוין, הבאר מפחידה, הכול ממש אפל כזה ומפחיד, מסוג המקומות שלא הייתם רוצים להיות בהם לבד. לעומת זאת התפאורה היפנית הרבה יותר פשוטה, אבל אני חושבת שזה דווקא מוסיף הרבה לסרט- זה מפחיד אנשים לחשוב שכאילו הדבר הרע בסרט יכול לקרות בכל מקום. סאמרה\ סדקו וסצנת הבאר. אין בכלל מה להשוות. סדקו הפחידה אותי פי 100000000 מסמארה- לשתיהן יש את ההליכות המעוותות המזעזעות האלה- אבל סדקו עושה את זה הרבה יותר מפחיד- היא ממש גורמת לזה להראות כאילו הגוף שלה מעוות כולו, גם הקטע שאין לה ציפורניים דוחה ומפחיד, וכשהיא יוצאת מהטלויזיה היא לא ישר מתחילה לזחול, היא שוכבת לרגע על הרצפה בצורה הכי מפחידה בעולם. מה שטוב בסדקו זה שממש לא רואים אותה בסרט- וזה מוסיף למסתורין, וגם לא רואים לה את כל הפרצוף, רואים לה רק עין אחת, מעוותת, וזהו. לעומת זאת סמארה פחות מפחידה, ויותר חמודה. ממש חבל שהראו בסוף את כל הפרצוף הרקוב של סמארה, למרות שזה היה לשבריר שניה, לדעתי זה הרס את הסרט. גם לא אהבתי את זה שסמארה משגרת את עצמה קדימה, קצת מוזר מדי. אחרי סצנת הבאר היפנית לא הצלחתי לישון בלילה סדקו הפחידה אותי נורא. השחקנים. לפי דעתי, השחקנים היפניים היו איומים, ממש איומים, במיוחד הדמות של בעלה של שיזוקו, זה היה פשוט נורא, וגם שתי הבנות בהתחלה, שמדברות על הקלטת ונקרעות מצחוק כאילו זה הדבר הכי מצחיק בעולם- זה היה נורא. המשחק שם היה פשוט מזעזע. השחקן הטוב היחיד שם היה החבר של רייצ'ל היפנית. בגרסא האמריקאית המשחק היה יותר טוב. לדעתי נעמי ווטס היא שחקנית מצוינת. איידן הוא שחקן די בסדר, ובסך הכל כל השחקנים שם הם מינימום סבירים. דבי צ'ייס היא שחקנית מעולה אגב. קטעים מבהילים בסרט. בגרסא היפנית שום דבר לא מפתיע במיוחד, וגם לא צפוי. למשל כשסדקו תופסת לרייצ'ל היפנית את היד, היד שלה לא קופצת פתאום, אלא היא מושיטה את היד שלה באיזי קדימה, ותופסת אותה בעדינות, וכך גם כל הסרט. גם הקטע עם הגופה בארון לא מבהיל, כי שוב, מכינים אותך אליו, רואים את האמא פותחת באיזי את הארון, ולעומת זאת בגרסא האמריקאית לרייצ'ל ולרותי יש שיחה, ופתאום רואים את הגופה, זה מפחיד ומבהיל לאללה, וגם כל הקטע שסמארה תופסת לרייצ'ל את היד בא מהר ומבהיל, וכך גם בקשר לשאר הקטעים המפחידים בסרט. יש לי עוד הרבה להשוות, אבל כבר אין לי כוח לכתוב, אז עד כאן הביקורת שלי, אם למישהו יש עוד השוואות וביקורות על הסרטים האלה, אני אשמח אם תכתבו אותם בשרשור הזה ותוסיפו להשוואה ...