The Sensorites – 1st Doctor, 1st season, ch 7
החייזרים חוזרים לסדרה, אבל אנחנו פוגשים אותם רק בסוף החלק הראשון, ויש שישה חלקים לפרק זה.
המאה ה-28 והטארדיס "עולה" על ספינת חלל מאוישת על ידי בני אדם מכדור הארץ. הספינה תקועה בחלל, בקרבה לכוכב הבית של הסנסורייטס, החייזרים. המתח בנוי היטב (כמעט הפסקתי לגחך על התפאורה והתלבושות של אז), ולוקח לנו זמן להבין למה בני האדם על ספינה זו מורדמים במעין שנת-מוות.
זה סיפור על ניצחון הטוב על הרע. אני יודעת שזה נדוש אבל בפרקים הקודמים עם האצטקים, זה לא קרה: הדוקטור והחברים לא שינו את ההיסטוריה.
אני חושבת שהסיפורים עם הדוקטור הם בדרך כלל אחד מהשניים: ניצחון הטוב על הרע או טיול בזמן ללא יכולת לשנות היסטוריה.
הסנסורייטס מדברים בסוג של טלפתיה, כאשר במרחקים גדולים הם נעזרים במכשיר להגברת הטלפתיה. סוזן קיבלה תפקיד משמעותי בפרק זה והיא מגלמת אותו היטב. בפרק הקודם ברברה היתה הכוכב (מלבד הדוקטור) ועכשיו סוזן. היא פשוט ניחנה ביכולת טלפתית גבוהה. היצורים האלה רובם תמימים וטובים, לכן סוזן מצליחה לתקשר איתם ולהבין אותם, כי היא עדיין ילדה. הם גם רגישים מאד לרעש וזקוקים לאור חזק כדי לראות. מסכנים: אין להם עפעפיים והם רואים כל הזמן.
הסיפור פשוט: בני אדם גילו שכוכב הבית של חיזרים אלה עשיר ביסוד כימי יקר והחליטו לנכס לעצמם מקור זה, אלא שמאחר והכוכב מאוכלס על ידי יצורים תבוניים (שהפוליטיקה שלהם דומה לזו של אפלטון
) יהיה צורך להילחם בהם. כך נוצרו חילוקי דעות בין בני האדם, וספינתם התפוצצה. לכן שלחו ספינה שניה, אותה גילו הדוקטור והחברה'.
הסנסורייטס הם עם טוב ותמים (רובם) לכן הם לא רוצים לפגוע בבני האדם. הם מרדימים אותם במעין שנת-מוות, חודרים להם לתודעה ושותלים שם פחדים, בקיצור: מציבים גבולות לכל פעולה. הם ממשיכים להאכיל אותם ולדאוג לבריאות שלהם, אבל מחזיקים בהם כך בחלל, הרחק מביתם.
ואז מגיע הדוקטור, והם רוצים לעשות לו את אותו הדבר, אבל לא, הדוקטור, סוזן, ברברה ואיאן, לא רק שלא ניתן לגבור עליהם בקלות, אלא שהם גם עוזרים לסיים מלחמה בין בני אדם לסנסורייטס, מלחמה שנוצרה בעיקר בגלל רשעים מעטים בשני הצדדים. כל כך טיפוסי לדוקטור
הכי הרבה אהבתי את פיתוח רעיון חדירת הטלפתיה למוחות בני האדם. אהבתי את הצגת מקור המלחמות באשר הן (מוחות צרים בשני הצדדים) ושמחתי שבכל זאת הטובים לא אבדו אמון אחד בשני, ברגעים הקשים. אהבתי את התיאורים של סוזן על כוכב הלכת שלה: השמים בצבע כתום והעלים כסופים. מאחר ואני זוכרת את גליפריי בעת צרות ומלחמות, אני לא זוכרת אם נשארו נאמנים לתיאור זה של סוזן.
היה קטע שלא מסתדר לי: הרי הטארדיס דואגת לכך שכל הנוסעים בתוכה יבינו, ידברו, יקראו ויכתבו, בשפה המדוברת במקום בו הם נוחתים. אבל היא לא עושה זאת עבור אחרים. לכן כאשר המשנה לשליט הכריח את קרול לכתוב מכתב לג'ון, הם לא יכלו לבדוק אם היא לא הכניסה שם אזהרה כלשהי.
הפרק מתחיל בשיחה שבעת נחת של הארבעה מכמה הם מגובשים, וכמה הם השתנו מאז הכירו, למרות הנסיבות בהן הכירו. הפרק מסתיים בטענה והאשמה של הדוקטור כלפי איאן. והמעיל החדש, הוא יהיה הקבוע עכשיו? תשובות בחלקים הבאים אלא ששניים מתוך השישה הבאים, גם אבדו.
מאחר וצפיתי בדיסק מקורי, הצצתי בתוספות, שם מחפשים אחר הכותב האבוד של פרק זה: Peter R. Newman. מי שמעוניין לראות את הסרטון להלן הלינק:
ומי שרוצה תקציר, בבקשה, זה מעניין דווקא:
כרגע תיקנו ברשת, אבל לפני הסרטון הזה כתוב היה ברשת שהמסכן מת פעמיים, ב1969 וגם ב1975. הוא נשאר דמות אניגמטית, עד שמישהו הלך וחקר אודותיו. מסתבר שהיה אדם מצחיק ושובב, אהוב בקרב משפחתו, כשהיה בבית הספר התחפש לחייל, ולא ידע שאותו חייל היה עריק, אז המשטרה הגיעה לביתו, והוא סולק מבית הספר בגלל זה. ובכל זאת, במלחמה היה טייס.
נראה ששירותו הצבאי השפיע עליו. קריירת הכתיבה שלו מורכבת בעיקר משתי יצירות: סרט, והפרק בדוקטור הו. התסריט לסרט (שקדם לדוקטור הו) די דומה לסיפור הסנסורייטס, אלא שהוא קורה בכדור הארץ, לחיילים בריטיים בבורמה.
לא היה קל למצוא את משפחתו כדי לדלות את כל הפרטים האלה, וכשמצאו, אחותו (זקנה מאד מן הסתם) הראתה למצלמה תמונה של פיטר שיש לה בסלון. זה נראה ציור, רישום בעיפרון ופתאום האניגמה מתפוררת לה. אחרי שכתב עבור דוקטור הו, הוא המשיך לכתוב אבל תסריטים אלה לא יצאו לפועל ואחייניתו סיפרה שנתקע במחסום כתיבה. כשהקרינו את הפרק שכתב עבור דוקטור הו, הוא הושיב את כל האחיינים שלו לצפות בתכנית וחשב (איך לא
) שהתלבושות של החייזירים מגוחכות.
החייזרים חוזרים לסדרה, אבל אנחנו פוגשים אותם רק בסוף החלק הראשון, ויש שישה חלקים לפרק זה.
המאה ה-28 והטארדיס "עולה" על ספינת חלל מאוישת על ידי בני אדם מכדור הארץ. הספינה תקועה בחלל, בקרבה לכוכב הבית של הסנסורייטס, החייזרים. המתח בנוי היטב (כמעט הפסקתי לגחך על התפאורה והתלבושות של אז), ולוקח לנו זמן להבין למה בני האדם על ספינה זו מורדמים במעין שנת-מוות.
זה סיפור על ניצחון הטוב על הרע. אני יודעת שזה נדוש אבל בפרקים הקודמים עם האצטקים, זה לא קרה: הדוקטור והחברים לא שינו את ההיסטוריה.
אני חושבת שהסיפורים עם הדוקטור הם בדרך כלל אחד מהשניים: ניצחון הטוב על הרע או טיול בזמן ללא יכולת לשנות היסטוריה.
הסנסורייטס מדברים בסוג של טלפתיה, כאשר במרחקים גדולים הם נעזרים במכשיר להגברת הטלפתיה. סוזן קיבלה תפקיד משמעותי בפרק זה והיא מגלמת אותו היטב. בפרק הקודם ברברה היתה הכוכב (מלבד הדוקטור) ועכשיו סוזן. היא פשוט ניחנה ביכולת טלפתית גבוהה. היצורים האלה רובם תמימים וטובים, לכן סוזן מצליחה לתקשר איתם ולהבין אותם, כי היא עדיין ילדה. הם גם רגישים מאד לרעש וזקוקים לאור חזק כדי לראות. מסכנים: אין להם עפעפיים והם רואים כל הזמן.
הסיפור פשוט: בני אדם גילו שכוכב הבית של חיזרים אלה עשיר ביסוד כימי יקר והחליטו לנכס לעצמם מקור זה, אלא שמאחר והכוכב מאוכלס על ידי יצורים תבוניים (שהפוליטיקה שלהם דומה לזו של אפלטון
הסנסורייטס הם עם טוב ותמים (רובם) לכן הם לא רוצים לפגוע בבני האדם. הם מרדימים אותם במעין שנת-מוות, חודרים להם לתודעה ושותלים שם פחדים, בקיצור: מציבים גבולות לכל פעולה. הם ממשיכים להאכיל אותם ולדאוג לבריאות שלהם, אבל מחזיקים בהם כך בחלל, הרחק מביתם.
ואז מגיע הדוקטור, והם רוצים לעשות לו את אותו הדבר, אבל לא, הדוקטור, סוזן, ברברה ואיאן, לא רק שלא ניתן לגבור עליהם בקלות, אלא שהם גם עוזרים לסיים מלחמה בין בני אדם לסנסורייטס, מלחמה שנוצרה בעיקר בגלל רשעים מעטים בשני הצדדים. כל כך טיפוסי לדוקטור
הכי הרבה אהבתי את פיתוח רעיון חדירת הטלפתיה למוחות בני האדם. אהבתי את הצגת מקור המלחמות באשר הן (מוחות צרים בשני הצדדים) ושמחתי שבכל זאת הטובים לא אבדו אמון אחד בשני, ברגעים הקשים. אהבתי את התיאורים של סוזן על כוכב הלכת שלה: השמים בצבע כתום והעלים כסופים. מאחר ואני זוכרת את גליפריי בעת צרות ומלחמות, אני לא זוכרת אם נשארו נאמנים לתיאור זה של סוזן.
היה קטע שלא מסתדר לי: הרי הטארדיס דואגת לכך שכל הנוסעים בתוכה יבינו, ידברו, יקראו ויכתבו, בשפה המדוברת במקום בו הם נוחתים. אבל היא לא עושה זאת עבור אחרים. לכן כאשר המשנה לשליט הכריח את קרול לכתוב מכתב לג'ון, הם לא יכלו לבדוק אם היא לא הכניסה שם אזהרה כלשהי.
הפרק מתחיל בשיחה שבעת נחת של הארבעה מכמה הם מגובשים, וכמה הם השתנו מאז הכירו, למרות הנסיבות בהן הכירו. הפרק מסתיים בטענה והאשמה של הדוקטור כלפי איאן. והמעיל החדש, הוא יהיה הקבוע עכשיו? תשובות בחלקים הבאים אלא ששניים מתוך השישה הבאים, גם אבדו.
מאחר וצפיתי בדיסק מקורי, הצצתי בתוספות, שם מחפשים אחר הכותב האבוד של פרק זה: Peter R. Newman. מי שמעוניין לראות את הסרטון להלן הלינק:
ומי שרוצה תקציר, בבקשה, זה מעניין דווקא:
כרגע תיקנו ברשת, אבל לפני הסרטון הזה כתוב היה ברשת שהמסכן מת פעמיים, ב1969 וגם ב1975. הוא נשאר דמות אניגמטית, עד שמישהו הלך וחקר אודותיו. מסתבר שהיה אדם מצחיק ושובב, אהוב בקרב משפחתו, כשהיה בבית הספר התחפש לחייל, ולא ידע שאותו חייל היה עריק, אז המשטרה הגיעה לביתו, והוא סולק מבית הספר בגלל זה. ובכל זאת, במלחמה היה טייס.
נראה ששירותו הצבאי השפיע עליו. קריירת הכתיבה שלו מורכבת בעיקר משתי יצירות: סרט, והפרק בדוקטור הו. התסריט לסרט (שקדם לדוקטור הו) די דומה לסיפור הסנסורייטס, אלא שהוא קורה בכדור הארץ, לחיילים בריטיים בבורמה.
לא היה קל למצוא את משפחתו כדי לדלות את כל הפרטים האלה, וכשמצאו, אחותו (זקנה מאד מן הסתם) הראתה למצלמה תמונה של פיטר שיש לה בסלון. זה נראה ציור, רישום בעיפרון ופתאום האניגמה מתפוררת לה. אחרי שכתב עבור דוקטור הו, הוא המשיך לכתוב אבל תסריטים אלה לא יצאו לפועל ואחייניתו סיפרה שנתקע במחסום כתיבה. כשהקרינו את הפרק שכתב עבור דוקטור הו, הוא הושיב את כל האחיינים שלו לצפות בתכנית וחשב (איך לא
