אמממממ
בטח יש הרבה שירים כאלה אבל היחיד שעולה לי לראש עכשיו זה I'm Gonna Love You Through It של מרטינה (AKA שיר הסרטן)
שמעתי אותו בפעם הראשונה בדיוק כשגילו אצל חברה מאוד טובה שלי גידול ממאיר. השיר הזה ממש גרם לי לחשוב על ההשלכות של הסרטן אצל האנשים שסובבים את החולה. תמיד כשמדברים על סרטן ועל האנשים החולים הלב נחמץ קצת ואנחנו מרחמים על אותה חסרי מזל אבל כמע אף פעם לא מקדישים מחשבה לכל האנשים שנפגעים מאותה מחלה בעקיפין. ז"א ניקח נגיד את החברה שלי בתור דוגמה, ברגע שגילו אצלה את הגידול, היה ברור שהיא צריכה לעבור טיפולים שונים שהולכים להשתלט לה על החיים והחיים שלה הולכים להשתנות מאותו רגע. החברה מקבלת את זה שאורח החיים שלה הולך להשתנות ויש סוג של "קבלה" של המצב שלה, אבל הציפייה מהסובבים אותה היא להתנהג כרגיל. ז"א בעבודה של הארוס שלה קיבלו את זה שהוא לקח חופש של שבוע כדי להיות איתה במפגשים המאוד קשים עם הרופאים אבל זה לא משהו שעובר בתוך שבוע וקשה לנהל אורח חיים "רגיל" כשמצד אחד אתה נקרע בין הרצון לעמוד שם לצד הבת זוג שלה בכל הרגעים הקשים והמפחידים האלה ומצד שני רוצה שתהיה לך אפשרות כלכלית לתפקד ובעצם לנהל אורח חיים שכן מאפשר לך סוג של "בריחה" מהמציאות הזו לרגע. כשאנשים חושבים על זה הם אומרים לעצמם שזה דבר נורא אנוכי שהוא רוצה לקחת כמה רגעים לעצמו לשכוח מהצרות ולהתנתק, אומרים שזה אנוכי מכיוון שאהבת חייו לא מסוגלת לעשות את אותו הדבר. היא לא יכולה לשכוח את זה. זה רודף אותה בכל השעות שהיא ערה, זה רודף אותה בחלומות שלה אז למה שהוא יקבל "חנינה"?
אז כמובן שיש הרבה טיעונים בעד ונגד אבל סטיתי מהנושא אז בקיצור, כן, זה שיר שגורם לי לחשוב.
