THE TIME IMAGINATION
כשאתה מביט בשמיים אתה רואה את מה שתכנה העבר שלנו. גם כשאתה מביט במה שלפניך. אי אפשר לראות את ההווה, ההווה "מתרחש" ואז הופך להבזק אור שיוצרת אנרגיה מתפזרת, והאור הזה מגיע לקולטים שלך לעיניים שלך, ונדרש לו זמן לעשות את זה. בזמן שהאור מגיע אליך, החיים נמשכים, מתקדמים. האירוע הבא מתרחש, בעוד שהאור מהאירוע הקודם מגיע אילך. הבזק אנרגיה מגיע לעינך, והקולטים שלך שולחים את האות הזה למוח שלך, שמפרש את המידע ואומר לך מה אתה רואה. אבל זה לא מה שעומד לפניך עכשיו. זה מה שאתה חושב שאתה רואה. כלומר, אתה חושב על מה שראית, אתה אומר לעצמך מה זה ומחליט כיצד תקרא לזה, בעוד מה שמתרחש "עכשיו" מקדים את התהליך שלך וממתין לו. במילים פשוטות אני תמיד צעד אחד לפניך. עכשיו תקשיב. ככל שיש מרחק בין עצמך למקום פיסי של אירוע כל שהוא, כך אותו אירוע נסוג רחוק יותר אל ה"עבר". כך את עצמך כמה שנות אור לאחור, ומה שאתה רואה אכן קרה לפני הרבה זמן. אבל זה לא קרה "לפני הרבה זמן". המרחק הפיסי הוא שייצר את אשליית ה"זמן" ואפשר לך לחוות את עצמך גם "כאן ועכשיו, בעוד אתה "שם ואז"! יום אחד תראו שמה שאתם מכנים זמן וחלל הם אותו הדבר. ואז תראו שהכל קורה כאן ועכשיו. זה מופרע אני לא יודע איך להתייחס לזה כאשר תבין את מה שאמרתי לך, תבין ששום דבר שאתה רואה איננו אמיתי. אתה רואה את התמונה של מה שהיה פעם אירוע, אבל אפילו התמונה הזאת, הבזק האנרגיה הזה הם דבר שאתה מפרש. הפרשנות האישית שלך לאותה תמונה נקראת הדמיון שלך. ואתה יכול להשתמש בדמיון שלך לברוא כל דבר. כי-וזה הסוד הגדול מכולם-הדמיון שלך עובד לשני הכיוונים. בבקשה אתה לא רק מפרש אנרגיה, אלא גם בורא אותה. דמיון הוא תפקוד של שכלך, שמהווה שליש מהוויתך המשולשת. בשכלך אתה מדמין תמונה, והיא מתחילה לקבל צורה פיסית. ככל שאתה מדמה אותה לאורך זמן(וככל שאתה מדמה יותר ממנה), כך הופכת אותה צורה לפיסית, עד שהאנרגיה הגוברת שהענקת לה פשוט מבזיקה באור ויוצרתאת דמותה במה שאתה מכנה המציאות שלך. אז את "רואה" את התמונה ושוב מחליט מה היא. כך המעגל ממשיך. לזה קראתי התהליך. זה מה שאתה. אתה הינך התהליך. וזה מה שאלוהים הינו. אלוהים הוא התהליך הזה. לזה התכוונתי כשאמרתי: אתה גם הבורא וגם הברוא. עכשיו חיברתי בשבילך הכל. אנו מסיימים את הדו שיח הזה, והסברתי לך את המכניקה של היקום, את סוד החיים כולם
כשאתה מביט בשמיים אתה רואה את מה שתכנה העבר שלנו. גם כשאתה מביט במה שלפניך. אי אפשר לראות את ההווה, ההווה "מתרחש" ואז הופך להבזק אור שיוצרת אנרגיה מתפזרת, והאור הזה מגיע לקולטים שלך לעיניים שלך, ונדרש לו זמן לעשות את זה. בזמן שהאור מגיע אליך, החיים נמשכים, מתקדמים. האירוע הבא מתרחש, בעוד שהאור מהאירוע הקודם מגיע אילך. הבזק אנרגיה מגיע לעינך, והקולטים שלך שולחים את האות הזה למוח שלך, שמפרש את המידע ואומר לך מה אתה רואה. אבל זה לא מה שעומד לפניך עכשיו. זה מה שאתה חושב שאתה רואה. כלומר, אתה חושב על מה שראית, אתה אומר לעצמך מה זה ומחליט כיצד תקרא לזה, בעוד מה שמתרחש "עכשיו" מקדים את התהליך שלך וממתין לו. במילים פשוטות אני תמיד צעד אחד לפניך. עכשיו תקשיב. ככל שיש מרחק בין עצמך למקום פיסי של אירוע כל שהוא, כך אותו אירוע נסוג רחוק יותר אל ה"עבר". כך את עצמך כמה שנות אור לאחור, ומה שאתה רואה אכן קרה לפני הרבה זמן. אבל זה לא קרה "לפני הרבה זמן". המרחק הפיסי הוא שייצר את אשליית ה"זמן" ואפשר לך לחוות את עצמך גם "כאן ועכשיו, בעוד אתה "שם ואז"! יום אחד תראו שמה שאתם מכנים זמן וחלל הם אותו הדבר. ואז תראו שהכל קורה כאן ועכשיו. זה מופרע אני לא יודע איך להתייחס לזה כאשר תבין את מה שאמרתי לך, תבין ששום דבר שאתה רואה איננו אמיתי. אתה רואה את התמונה של מה שהיה פעם אירוע, אבל אפילו התמונה הזאת, הבזק האנרגיה הזה הם דבר שאתה מפרש. הפרשנות האישית שלך לאותה תמונה נקראת הדמיון שלך. ואתה יכול להשתמש בדמיון שלך לברוא כל דבר. כי-וזה הסוד הגדול מכולם-הדמיון שלך עובד לשני הכיוונים. בבקשה אתה לא רק מפרש אנרגיה, אלא גם בורא אותה. דמיון הוא תפקוד של שכלך, שמהווה שליש מהוויתך המשולשת. בשכלך אתה מדמין תמונה, והיא מתחילה לקבל צורה פיסית. ככל שאתה מדמה אותה לאורך זמן(וככל שאתה מדמה יותר ממנה), כך הופכת אותה צורה לפיסית, עד שהאנרגיה הגוברת שהענקת לה פשוט מבזיקה באור ויוצרתאת דמותה במה שאתה מכנה המציאות שלך. אז את "רואה" את התמונה ושוב מחליט מה היא. כך המעגל ממשיך. לזה קראתי התהליך. זה מה שאתה. אתה הינך התהליך. וזה מה שאלוהים הינו. אלוהים הוא התהליך הזה. לזה התכוונתי כשאמרתי: אתה גם הבורא וגם הברוא. עכשיו חיברתי בשבילך הכל. אנו מסיימים את הדו שיח הזה, והסברתי לך את המכניקה של היקום, את סוד החיים כולם
