אז קבל עוד "צירוף מקרים" ....
אני קורא את ההודעה של עוזי על ההופעה של URIAH HIP ונזכר שכשהייתי נער, זכיתי לראות אותם LIVE ב 1970 על הבמה בפסטיבל RUIS ROCK בדרום מערב פינלנד, עם שני אחי הבוגרים שהורידו לי כפות על הראש מרוב התלהבות. הגיטריסט היה נהדר. הסולן דוד בירן זייף באופן מביך וההרכב נשמע ממש חרא, ולו רק בגלל השירה הנוראית. אז החלטתי לא להשבית את שימחתו של עוז ועליצותו של מודה'לה, והתאפקתי. לא כתבתי כלום...
אבל בד בבד נזכרתי שבאותו הפסטיבל הופיעו MC5 ו.... TASAVALLAN PRESIDENTI שהזכרת. ומה שנחרט בזכרוני היה לא רק ההופעה ההדוקה שלהם, אלא גם החיבור של אלו עם הקהל.
אז חשבתי לעצמי אולי אכתוב היום על TASAVALLAN PRESIDENTI, ואז נזכרתי בדיסק הזה של PEKKA STRENG שנקנה אשכרה בהלסינקי עם ההוצאה המחודשת ב 2007. ואז תקעתי פה את השיר הזה שלו שאני אוהב, בתרגום חופשי הפיזמון הולך ככה: "אני... אחר. בכל רגע". ובפינית: OLEN ERILAINEN ......JOKA HETKI המשפט הזה כל כך חזק, והדרך שבה הוא מבטא את המילה HETKI ("אחר") נועצת אותו נהדר.
אז כן.. TASAVALLAN PRESIDENTI ביו לי בראש הים רגע לפני STRENG
ובעניין הפרוגרים....
ידעת שאבלע את הפיתיון, וצדקת...
אז כצפוי.... כמובן שאכחיש שני דברים:
1) זה לא היחה הרכב פרוגרסיב. זה היה הרכב שנע בין רוק, לבין ג'אז.... אפילו לא "ג'אז רוק" בעידן שבו נזנחה הפשטות לטובת הצהרות מורכבות יותר. אבל הם לא היו פרוגרים קלאסיים כמו הבריטים ELP, YES וכד'
2) אני בכלל לא סולד מפרוג.
זה שאני חש בתוך תוכי שהיה זאנר תקופתי מתיישהו בבריטנייה של תחילת הסבנטיז במשך כמה שנים שבו הרוק צלח אייכשהו את הדרך מביטוי כנה של מתבגרים כעוסים לבלילות יומרניות עם אטיטיוד פסודו-אקדמי - לא אומר שאני לא יודע בעל פה כל מילה, כל ניוואנס וכל תו ותו ב FOXTROT של ג'נסיס, ב "מגיפת שומרי המגדלורים" של הגנרטים, ו ב "קרוב לשפיץ" של YES ....