The Wicker Man (ספויילר לסוף)

[Tatu4Taty]

The Wicker Man (ספויילר לסוף)

לאחר חיפושים רבים של הגירסה המלאה (והכישלון בהם) החלטתי לראות את הגירסה המקוצרת של הסרט (84 דקות). מכתבה שקראתי לאחר מכן ב-Wichvox גיליתי שלא הפסדתי הרבה בגירסה המקוצרת. כידוע, הסרט הזה הוא אחד מהסרטים שפאגאנים אוהבים להמליץ עליהם. התחלתי לצפות בסרט, והשירים היו סוחפים. האווירה הייתה נכונה, ורציתי שפעם אחת אסיים את הסרט בהרגשה שהוא עוסק בפאגאניזם ומאגיה בצורה איכותית. הסוף אכזב אותי. לא רק שהוא אכזב אותי, הוא הטריד אותי. כל הסרט חתר לקראת סיום מטריד שכזה, כאשר לאף אחד מתושבי הכפר לא אכפת שילדה נעלמה. בסתר ליבי, קיוויתי שמדובר בסוג של מתיחה שנועדה "לשחרר" את השוטר הלחוץ ולגרום לו לראות את הטוב שבדרך שלהם. טעיתי בגדול. שריפת ה"וויקר-מן" עם אנשים וחיות בפנים מבוססת על כתביו של יוליוס קיסר בנוגע להקרבות האדם של הדרואידים, אג'נדה ש"הענף הזהוב" תמך בה. האנשים צוהלים להם בעת ששומעים את החיות צורחות מכאב ואת האיש המום מפחד ומתפלל לעזרה. כשסיימתי לראות את הסרט, ניגשתי לאינטנט לבדוק אם יש הסברים ופרשנויות שיכולות להבהיר לי למה לעזאזל ככה נגמר הסרט ופאגאנים ממשיכים לאהוב ולהעריץ אותו. הכתבות דיברו על הקרבה של תחושת העצמי שאליה השוטר נצמד, הקרבה של החוק ושל האיסורים לטובת החופש ואלף ואחד דברים. כולם אפשריים, ועשויים להיות נכונים - אבל אם אדם כמוני שאוהב את הפאגאניזם סיים את הסרט בהרגשה של תדהמה, האם באמת אפשר להמליץ עליו כפאגאנים? נכון, הוא ציורי, רואים שהשקיעו בו מכל הלב ובחלקים מסוימים הוא מקסים - אבל בחלקים אחרים הוא מבקר את הפאגאניזם בצורה גלויה. האם הפאגאני הוא באמת הדוניסטי כפי שהסרט מתאמץ לתאר? האם אפשר לומר שסרט שבו אנשים שרים ומחייכים לקול חיות ואדם נשרפים למוות הוא סרט פאגאני "איכותי"? האם זה באמת היה הסוף של הפאגאניזם אם המונותאיזם לא היה מתפשט ברחבי העולם? האם נפילת הפאגאניזם הייתה נפילה לצורך עליה? דבר שהיטיב עם הפאגאניזם, והפך אותו לאותה תנועה ליברלית למדי שהוא היום?

 

[gwizard]

פרספקטיבה

אני לא ראיתי את הסרט המדובר וגם לא שמעתי עליו לפני שקראתי את הודעתך כך שאני לא יכול לענות על שאלותיך. אבל.... לפני כמה זמן ראיתי (שוב) את הרקולס המיני סדרה בשני חלקים בערוץ הולמרק. יש שם קטע שאמו של הרקולס מסבירה למגארה את העקרונות של הרה. אני לא זוכר את המילים המדוייקות, אך המסר היה ברור: הטבע הוא בעל שני צדדים, כאשר המוות הינו חלק אינטגרלי וחשוב מן החיים. מוות הוא מה שמאפשר לחיים להמשיך ולהתפתח. הקרבה (מרצון ולא מרצון) הוא המפתח להבנה של הקיום, הטבע והאלים. בפעם הראשונה שראיתי את החלק הזה לא ממש קלטתי על מה היא מדברת, אבל הייתה לי תחושה מציקה מאוד. בפעם השנייה זה נחת עלי כמו אבן בראש. זה השוני בין הפאגאניזם המודרני לבין העתיק. בפאגאניזם העתיק מוות היה דבר חיובי, משהו שחייב לקרות, משהו כל כך אינגרלי מן החיים שזה כמו הרצון לאכול. משהו שקורה כל יום. אז היו מקריבים אנשים וחיות בלי לחשוב פעמיים כי זה היה משהו כל כך טבעי ונכון שכמעט אף אחד (פרט לקורבן אולי) לא עצר לחשוב על זה פעמיים. היום זה גם לא חוקי וגם לא מוסרי להרוג אדם אחר. זה תוצאה של מונוטואיזם ועשרת הדיברות. דרך אגב, עכשיו עלתה בי מחשבה מעניינת ! נראה לי כי עשרת הדיברות נכתבו לא מצורך מוסרי כלשהו, אלא מצורך פרקטי. הרי אז (אם להאמין למה שכתוב בתורה) העם היהודי היה קטן יחסית. אם היה מותר להרוג ולהקריב קורבנות אדם אז זה היה סותר את הצורך של העם לגדול. זו גם הסיבה, לדעתי, למצוות הפרו ורבו. אם העם היהודי היה באמת כל כך מוסרי אז היו צריכים לאסור גם קורבנות חיות, אך זה כמובן לא קרה עד תקופה מאוחרת יחסית. שורה תחתונה: פאגאניזם זה לא רק יותר מאל אחד.

 

[Tatu4Taty]

לא חושב ככה.

למוות אמנם יש חשיבות בטבע ובפאגאניזם, אבל צריך לזכור שמוות בטבע נעשה מתוך איזון מסוים ולצורך הישרדות של בע"ח. הרג פולחני קיים רק בקרב בני-אדם, ואני חושב שהוא רחוק מלהיות נחוץ. אני חושב שכפאגאנים, דווקא אנו צריכים לדעת כי יש דרכים שונות להגיע אל האלים, ולכן עדיף לבחור בהם מאשר בהרג שאין בו צורך. מה גם שהקרבה של האחר היא מאוד קלה, אבל אף אחד לא מוכן להקריב את עצמו (גם בצורה פיזית, וגם בצורת דימוי). אתה שוכח שהאיסור להרוג בע"ח ניתן כאשר האל ראה שהאדם מתחיל לרצוח אחד את השני, ונתן אישור להרוג אותם כתחליף לרצח של בני-אדם - זה לא המצב האידאלי והרצוי. כבר קראתי דעות של אנשים שאומרים כי הנוכחות של הדם בקורבן ובשחיטה היהודית הוא סמל למעשה נפשע.

 

[gwizard]

אתה תבין אחר כך

 

[RainBird]

ראיתי את הסרט עוד ביס בזמנו חשבתי שזה פורפגנדה אנטי-פאגנית נטו- לדוגמא השימוש ב"יד הזוהר" שהמכשפות הואשמו בה וכדומה. עכשיו הפאגנים העתיקים הקריבו מסיבה פרקטית מאוד. לוחם שנלכד בקרב לא יהיה נאמן לשבט שלך- וסתם צורך מזון בתור אסיר בזמני החורף. אז למה שלא ישב בגלגל השמש לצד האלים? מה עם הכוהנת המזדקנת של האגם? כבר אין לה את הכוח שיביא גשמים בגופה הזקן והחולה. למה שלא תישן עם אלי האגם? למה שלא נטביע אותה ונמנה כוהנת צעירה ובעלת יכולות שכן יכולה להתפלל למים וגשם? הפאגניזם הקדום זה אמונה- אמונה של מוות וחיים- הרבה מעבר לשירים יפים על קוקיות ועמודי מאי.

 

[Tatu4Taty]

מה שאתה אומר

אולי יכול להיות תירוץ טוב לחברות שבהן עוד פה להאכיל הוא עניין של חיים ומוות, אבל לא כדפוס מחשבתי שאותו כדאי לעודד. כפי שאמרתי, גם אם יש הכרה נרחבת של המוות בפאגאניזם - זה לא אומר שיש צורך לזלזל בחיים. לחיים יש את החשיבות שלהם, וחברה שבאמת מכירה בקדושה של כל אדם ואדם לא תהרוג אנשים שלא לצורך. חלק נרחב מהחגים הפאגאנים סובבים סביב הצדדים הכואבים בחיים וההתמודדות שלנו איתם. דווקא בתור אנשים שמודעים לעוצמה של החיים והמוות, הייתי מצפה לפחות קלילות עם הצהרות שאומרות כי איש שאינו יכול לעזור לחברה דינו מוות.

 

[RainBird]

זה לא נכון היום? אולי לא באותה מידה. אבל תראה איך מתייחסים למישהו שלא סיים צבא לדוגמא פה בארץ, או לנכים ומוגבלים אחרים. אל תדבר על תירוצים- דבר איתי על המציאות. זו המציאות אז. המציאות היום שונה כפי שאתה רואה. אבל, זכור שזה שהמציאות השתנתה- למד מדוע והפק את הלקחים.

 

[Tatu4Taty]

זה לא נכון בכלל.

אי-אפשר להשוות יחס לא נעים של אחוז מסוים מהחברה לרצח. זה פשוט לא עומד על אותו קנה מידה. לאותם נכים או אנשים שלא סיימו את צה"ל יש משפחה, חברים או אנשים שחושבים שיש לאדם זכות לחיות אם הוא יכול ואינו מפריע. הסרט תיאר חברה במאה ה-20, שהמקים שלה היה אדם משכיל יחסית - כך שיש יותר מ"כך זה היה פעם". השאלות שלי נוגעות לתקופה הנוכחית, ולמה שהיה קורה לפאגאניזם אם הוא היה מנצח באותה "מלחמת דתות". אנחנו נלחמים על זכות שווה לאחרים לחיות את החיים שלנו כמו שאנחנו רוצים, אבל תומכים באותו הזמן בלקיחת זכות האחר לחיים אם הוא לא מועיל בעיננו? עכשיו, זו צביעות.

 

[RainBird]

אין ספק שיש הבדל. אבל תראה מהיכן הוא מגיע. להלחם על זכות שווה? גם היהודים טענו את זה ונהרות נהיו אדומים מדם כוהני הבעל שאליהו שחט.

 

[Tatu4Taty]

יהדות

לפי התנ"ך, ליהדות יש חזקה על הארץ - היא הובטחה ליהודים, והיא מותנית בקיום הברית בין אברהם לאלוהים. לכן, לא הייתה מלחמה על שוויון זכויות אלא על זכות בלעדית לארץ. אבל בוא נניח לשניה שמה שאתה אומר נכון, זה עדיין לא בסדר לתרץ התנהגות מסוג זה על בסיס מעשים גרועים יותר של האחר.

 

[gwizard]

אתה מצחיק

אם אני עכשיו אכתוב ספר ואטען שתל אביב הובטח לפאגאנים אז זה בהכרח יעשה את זה לנכון ? בחור אחד בריון בא ורצח אנשים אחרים - זה מה שקרה עם אליהו. פשוט הוא היה מכשף טוב יותר, אך זה לא אומר כי הוא היה אדם טוב יותר. אתה צודק בדבר אחד, זה בהחלט לא בסדר לתרץ מעשים מסוג זה על בסיס מאורעות אחרים, בין אם הם אמיתיים או לא.

 

[Tatu4Taty]

ראה את ההקשר

ארדן טען כי היהודים של דאז נלחמו על זכות שווה ועדיין הרגו מתנגדים, ואני תיקנתי אותו ואמרתי לו כי המלחמה הייתה על זכות אבסולוטית ולכן זו לא דוגמא טובה של קבוצה שתמכה בשוויון זכויות ופעלה בצורה כזו.

 

[RainBird]

זה בסדר- כי אין שוויון זכויות.

 

[ההגמון]

לפי הקוראן

למוסלמים יש זכות אבסולוטית על הארץ.

 

[כוכב ה שחר]

התנ"ך ערוך בצורה

כזו שאליהו מתפרש כיהודי, מה שלא היה נכון. אליהו, אם יודעים לקרוא בין השורות המסולפות של התנ"ך, היה נביא של אל, שהתנגד לפולחן הבעל שהביאה עימה איזבל. היהודים כדת (ועד אז יהודה היתה ממלכה קטנה ולא חשובה, לעומת ממלכת ישראל שהיתה משגשגת) באו הרבה אחרי שאליהו היה עמוק עמוק בקבר. מציע לך לקרוא את סדרת התנ"ך החילוני של משה יהלום.

 

[RainBird]

היום הפולחן היהודי משלב אותו כדמות נערצת ככה שזה לא משנה הרבה.

 

[כוכב ה שחר]

מה זה משנה

כל כך מה הפולחן היהודי עושה ממנו? הפולחן היהודי לקח המון דברים מהמון מקומות, אתה רוצה להגיד לי שאתה תבטל אותם כי היהדות עשתה מזה משהו אחר?

 

[כוכב ה שחר]

חוץ מזה

טענות הבלעדיות של היהדות על הארץ התחילו הרבה אחרי אליהו, יותר בכיוון עזרא, התקופה בה ערכו את התנ"ך. התנ"ך נערך כך שיראה שליהודים יש בלעדיות על הארץ (ואני מאמין שזה קשור מאוד להצהרת כורש), שליהודים יש בלעדיות על הדת (כדי לבטל את התחרות בין בתי הכהנים וגם בין ה"דת" היהודית ל"דת" הישראלית) וכן הלאה.

 

[RainBird]

אני יכול להתלונן על היהדות כפי שהיא היום- לא לפי מה שהיא הייתה פעם.

 

[כוכב ה שחר]

אוקיי,

אז הדוגמא שנתת היא פשוט לא מתאימה, בין אם בגלל שזו דוגמא ערוכה, ונניח והיתה נכונה - היא סכסוך פנים ישראלי. אם כבר דוגמא מהתנ"ך, אפשר להביא את ספר יהושע, שם הסכסוך הוא בין עם ישראל לבין העמים היושבים בארץ (וכרגע זה לא משנה שספר יהושע גם לא בדיוק מדויק - ליריחו לא היתה חומה בתקופה הכיבושים לכאורה, וגם העי היתה כשמה - עי חורבות. חקר תקופת המקרא מצביע יותר על התנחלות שארכה שנים רבות, בעיקר בדרכים לא מלחמתיות, ולא מלחמה אכזרית וארוכה אחת - אבל זה נושא אחר לחלוטין כבר שלא קשור לפורום הזה).