Things I cannot say in Shai´s forum

~Lia~

New member
Things I cannot say in Shai´s forum

People say that they admire me because I am so strong I think that they are all blind I am not strong at all...I break to pieces all the time besides, how can you be strong when you lost your foundation? I keep thinking about last Tuesday morning...like every morning he left while I was feeding Sapir...like any other morning he asked: are you OK? can I go to work? and as always I said: I´m fine, you can go If I would only told him how tired I am, if I would only asked him to stay for the day... but I didn´t tell him, and so he didn´t stay... and he went to the top of that tower... and never came back yes, I am the one to blame... I could have saved him and I didn´t... and he deserved to be saved...more than anyone I know in this world, or any other world for that matter He loved me and he trusted me and I disappointed him... when the time came for the big test I told him he can go to work, I sent him to his death If I could only be there with him...hug him...die in his arms...I would have done it in an instant We were meant to be together forever and now I am here all alone there is no light at the end of my tunnel
 

sad

New member
ליאת היקרה

כואב כל כך ועצוב לקרוא את מה שכתבת אם שי היה נמצא, הוא בטח היה מחבק אותך חזק ואומר לך שזו לא אשמתך בשום אופן ושהוא לא מוכן שתחשבי כך מי ידע? מי היה מאמין? מי חשב שדברים כאלה אפשרים ושיש כל כך הרבה רוע? ואיך יכולת לדעת? ואם הוא היה יודע הוא היה הולך??!! אל תעני את עצמך, כואב ועצוב לך מספיק אני חושבת שמעבר לאובדן, לגעגוע ול"בלעדיו", יש קושי עד חוסר אפשרות לתפוס ולעכל את חוסר השליטה בחיינו, לקבל את העובדה,שעד כמה שנשמור ונעשה את המקסימום, יש דברים שאינם בשליטתנו, שאיננו יכולים לקבוע ושיד הגורל או יד אדם - מפלצת גזרה עלינו אני כל כך מבינה את התחושה של התפרקות לחלקים, זה יבוא וילך תרשי לכל מי שאת מרגישה איתו טוב, להיות שם לידך להחזיק את החלקים המתפרקים כדי שבבוא הזמן תוכלי להתחיל לאסוף אותם את תעשי את זה, למרות הכאב, ולמרות שזה יהיה כואב, וילך ויבוא את תעשי את זה ויש אור בקצה המנהרה, גם אם את עדיין ל רואה אותו קוראים לאור הזה ליאת וספיר ו"חיים" אנחנו נשמור לך על האור עד שתוכלי להתבונן בו בינתיים תשמרי על עצמך ליאת
 

noor נור

New member
מצטרפת לדברי ליאת sad....

זה לא הזמן לחפש אשמים- זה הזמן להתאבל. קחי לך את כל הזמן שבעולם, הכל לגיטימי מבחינתך. תרגישי את האהבה שמקיפה אותך ברגעים אלו, הראי לסובבים אותך את כאבייך, תני להם לגעת בך, תני לעצמך להרגיש, וחבקי את ספיר חזק חזק. שתהיה לשתיכן שבת שלום. נשיקות.
 
ליאת יקרה

כל קשה להגיד לך...אבל זה כל כך מוכר. ואני יודעת שאין מלים שיכולות לשנות לך את ההרגשה הזו. עד שיום אחד תביני בעצמך. אבל.. זה כאב ליאת. גם אם נראה לך שאי אפשר לסבול אותו.. אז את עוד תראי.. יקח זמן ותראי שזה כאב שאפשר לחיות איתו. וכעס. והלם. וחוסר אונים. והרגשה שהחיים נגמרים. אז נראה לך שאם היית אומרת.. ואם היית חושבת.. אז הכל היה אחרת. אבל לא היה יכול להיות אחרת. את לא יכולת למנוע את המוות שלו כי לא יכולת לדעת שזה מה שיקרה. כי לא ידעת. זה לא את.. אל תעשי את זה לעצמך ליאת. בבקשה אל תייסרי את עצמך.. זה לא זה... זה לא שם. כואב לך. אז תכאבי. אין לך כוח. אז תתפרקי אל תקחי את זה לרגשות אשמה בבקשה אל תעשי את זה לעצמך. ותחבקי את הילדה שלך כל הזמן היא תתן לך את הכוח שאת צריכה עכשיו כדי להמשיך. וזה בסדר שאת מתפרקת. זה לא אומר שאת לא חזקה. יגיע הזמן שבו תמצאי את הכוחות.. תסתכלי עלינו... כולנו פה אנשים מודבקים מחבקת אותך הכי חזק וחם שיכולה כי המלים באמת לא.. רק דבר אחד ליאת יש אור בקצה המנהרה... שומעת? עוד לא עברת את הסיבוב אז קשה לך לראות אותו היום אבל יש אור בקצה. וחיים. אשלח לך אימייל יותר מאוחר אילה שאת יושבת לה עמוק עמוק בתוך הלב
 
../images/Emo41.gif ליאת הכואבת כל כך

כל כך מכירה את התחושות האלה. תחושות האשם, שאלות האילו. הריסוק הטוטאלי אחרי האסון. לא את שלחת את שי לעבודה, ולך אין שום תרומה באסון הנורא שקרה לשי ולכם. אני יודעת שכרגע, כאשר את עטופה בענני הכאב והריסוק, אינך יכולה לראות את האור בקצה המנהרה, כפי שאת מציינת. אבל, עם הזמן, בחלוף החודשים, יחד עם גדילתה של ספיר החמודה, אני מאמינה שתמצאי את רסיסי האור שיחזקו אותך ויחזירו לך את טעם החיים. כרגע לא נותר לי אלא לחבקך חיבוק חם ואוהב, כמי שיודעת, כמי שעברה, כמי שמאמינה שרסיסי האור אכן יחזרו.
 

מיכל@בר

New member
ליאת יקרה, מצטרפת לכל מילה שהלן

כתבה לך. אין יותר טבעי מלחשוב שאפשר היה לנו לשנות את המציאות הזו. כואבת איתך...
 

מיכל@בר

New member
והלאה, מצטרפת למה שאחת מהצד כתבה

לך, למה ש sad ונור כתבו לך. אין מה להוסיף. מאמינה כמוהן, שוב, שזה טבעי, שזה חלק שאי אפשר לדלג עליו, רגשי האשם, כל הרגשות האלה שחולפים להם. ושוב, איתך בבלגן הנוראי הזה.
 

אורי_ח

New member
כאילו האדמה רעדה תחתיי.....

פעם ראשונה שמילים בשפה זרה חודרות אלי כל כך חזק ועמוק כאילו הייתה זו שפת אמי. כנראה שלכל הרגשות הללו - הכאב, הייאוש, האשם - יש עוצמה שמעבר לשפה. אני ממש הרגשתי טלטלה בכל גופי, כאילו האדמה רעדה תחתיי..... הרגשות הללו כל כך מוכרים, כל כך מדברים אל הרובד בי שעדיין לא נרפא, שמן הסתם לעולם לא יירפא. אני משער שכולנו כאן מכירים את הרובד הפצוע הזה ששולח לנו תזכורות כל פעם כאשר מתחולל אסון, פיגוע... כל פעם כשאימת ההווה מתחברת אל טראומת העבר, האישית, הפרטית..... ליאת יקרה. כל הכותבות שלפני אמרו דברים כל כך חכמים ותומכים, מתוך נסיון עגום שהלוואי שלא היו נאלצות לעבור בעצמן. ממש עכשיו דבורה קראה לי וראיתי אותך בטלוויזיה לחצי דקה. אם כן, חוץ מלשלוח לך חיבוק חם של תמיכה והזדהות מלב אל לב, באמת אין לי מילים להוסיף ולומר..... אורי
 

~Lia~

New member
I know

From the main page of the forums go to ´Shai - the Guardian Angel´ (I don´t like the name that they gave my forum but I don´t want to change it and confuse people OR http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=252
 
תודה ליאת... ../images/Emo41.gif אגב ראיתי

אותך היום ביומן החדשות של ערוץ השני...והתרגשתי מאד.. שמחתי לראות שכמה מבני המשפחה הגיעו להיות איתך.
 
למעלה