TOP 12: משקל הלייטווייט

favor

New member
#8 ויטור ריביירו

כינוי: שאולין גובה: 1.73 ס"מ משקל: 70 ק"ג תאריך לידה: 24.2.1979 מקום לידה: ריו דה ז'אנרו, ברזיל רקע וסגנון לחימה: BJJ קרב בכורה: 3.11.2001 מאזן: 19 נצחונות (12 בהכנעה, 1 נוק אאוט, 6 בהחלטה) 2 הפסדים (2 נוק אאוט) ויטור ריביירו נחשב למומחה ב-BJJ, אולי לאחד הלוחמים הגדולים ביותר ב-MMA המתמחה ב-BJJ. הוא ניצח 4 פעמים את אליפות ברזיל ב-BJJ, פעם אחת ב-1996 עם חגורה סגולה ב-BJJ ו-3 פעמים עם חגורה שחורה בשנים: 1999-2001. הוא זכה פעמיים להשתתף באליפות העולם להכנעות שנערכה באבו דאבי. ב-2000 הוא הגיע עד רבע הגמר אחרי שנלחם בדרך ברומינה סאטו וג'ף מונסון הכבד והפסיד לבסוף לריקרדו אלמיידה. ב-2003 הפסיד במוקדמות למרסלו גרייסי והודח מהתחרות. לאחר ההצלחה שהשיג ב-BJJ החליט להיכנס אל עולם ה-MMA כמו שעשו רבים מקודמיו. אחרי 3 קרבות משכנעים החל שאולין להילחם בארגון שוטו היפני. בקרב הראשון הוא ניצח את צורויה בהחלטת שופטים. הניצחון הגדול הראשון שלו הגיע קרב לאחר מכן ב-WFA נגד אדי יאגין הבלתי מנוצח אותו ניצח בהכנעה. בסוף 2002 פגש את הכוכב העולה קוואג'ירי, זה לא מנע ממנו לנצח גם אותו בהחלטה. ריביירו המשיך לנצח ולהראות יכולת טובה עד ששנה מאוחר יותר קיבל הזדמנות להילחם נגד האלוף ג'ואקים הנסן הנורבגי בקרב על תואר הלייטווייט של שוטו. מתחילת הקרב שלט ריביירו כשהוא כותש את הנסן על הקרקע ומחפש דרך להכניע את הקרב. בסיבוב השני הצליח לנעול את חניקת הזרוע המוכרת שלו על הנסן, לנצח את הקרב ולזכות בתואר. בקרב שלאחר הזכיה הצליח לנצח את אישידה המעולה בהחלטת שופטים. בסוף 2004 פגש שוב את קוואג'ירי בקרב חוזר, הפעם רק היה זה קרב על התואר. לאחר 10 קרבות כבלתי מנוצח הפסיד ריביירו לראשונה ב-TKO לקוואג'ירי ואיבד את תואר האליפות. למרות ההפסד שאולין המשיך בדרכו אל ארגון הקייג' רייג' הבריטי ולאחר ניצחון אחד בגיליוטינה את סטרבנדט זכה להילחם על התואר של ג'ין סילבה הברזילאי. גם אותו הצליח שאולין להכניע בחניקת הזרוע ולזכות בתואר הלייטווייט של הקייג' רייג'. 2006 היתה שנה טובה עבור שאולין, הוא ניצח את 4 קרבותיו כשפעמיים הוא הגן על התואר שלו בקייג' רייג'. ב-2007 הוא החל להילחם ב-K-1. הוא ניצח את שניי היריבים הראשונים: אויאמה ומיאטה. את שניהם ניצח בהכנעה ובספטמבר 2007 פגש את אחד הלוחמים הטובים בעולם: גאסיאס JZ קלואנקנטי. הקרב נערך כחלק מטורניר ה-HERO's עד 70 ק"ג וJZ הגיע לקרב כאלוף הטורניר של 2006. הקרב נפתח בסערה מצידו של JZ שהטיח את שאולין על הזירה והחל להכות אותו בפניו. 35 שניות, זה מה שארך הקרב לפני שהשופט סימן לסיומו ו-JZ ניצח ב-TKO. בעקבות המהלומות החזקות של קלואנקנטי ראייתו של ריביירו נפגמה אך כמה שבועות מאוחר יותר נותח שאולין בעיניו וראייתו חזרה במלואה.
 

IshMaElf

New member
טעות אחת שחרתא לי מאוד, הוא הפסיד ב2003

לאגדת הגרפלניג האחד והיחיד מרסלו גרסיה! לא גרייסי! אין קשר בין מרסלו גרסיה לגרייסים הידועים! מרסלו גרסיה נחשב אליל בברזיל בשל הBJJ המדהים שלו, הוא חנק את שאולין תוך שתי דקות בערך של קרב, לאחרונה הוא גם נכנס לעולם הMMA , הפסיד את הקרב הראשון שלו כניראה מחוסר ניסיון גרידא.
 

favor

New member
תודה על התיקון למרות הדרמה שעשית

מטעות קטנה באיות. הושפעתי ממשפחת גרייסי וטעיתי בסך הכל באיות השם. טל, אשמח אם תתקן את הטעות כשזה יעלה למאמרים.
 

IshMaElf

New member
אני מצטער, פשוט כאיש ג'יוג'יטסו שגם התאמן

בברזיל, טעויות כאלו מאוד כואבות לאוזני הכרוב שלי :)
 

favor

New member
מי נעלב?

אבל אם אתם מגיעים לכאן כדי לחפש את הטעויות בזכוכית מגדלת אני כבר אומר לכם שלא חסרים לי טעויות ואם לומר את האמת אני חושב שב-90% מהמאמרים תמיד יש טעויות, בטח שיהיו טעויות איות. אם זה בקטע של לתקן לצורך תיקון אז סבבה, אבל אם זה בקטע של לתקן לצורך הרמת האף אז תשמרו את התיקונים לפורום של עמית כי לא ראיתי שום קרדיט אז אני לא צריך גם הערות. בכל אופן תודה ל- IshMaElf על התיקון.
 

favor

New member
#7 טאצויה קוואג'ירי

כינוי: קראשר (מוחץ) גובה: 1.71 ס"מ משקל: 70 ק"ג תאריך לידה: 8.5.1978 מקום לידה: אינשיקי, איבראקי, יפן רקע: היאבקות תאריך בכורה: 12.4.2000 מאזן MMA: ניצחונות- 20 (10- נוק אאוט, 5- הכנעה, 4- החלטה, 1-אחר) הפסדים- 4 (2- הכנעה, 2- החלטה) תיקו- 2 קוואג'ירי, החל את דרכו בארגון שוטו היפני. ההתחלה לא היתה קלה כמשוער כשבקרבו הראשון הפסיד בחניקה לנאקאימה הטירון גם כן. למרות ההפסד קוואג'ירי הפגין את יכולתו הגבוהה ונשאר בלתי מנוצח בשוטו ב-10 הקרבות הבאים שלו. קוואג'ירי נעזר ביכולת הגראונד אנד פאונד ועבודת הקלינץ' המעולה, מכאן הכינוי: קראשר. כל זאת עד שפגש את ויטור "שאולין" ריביירו ב-2002, שם הפסיד לו בתום 3 סיבובים בהחלטת שופטים. ההפסד לריביירו הרתיע את קוואג'ירי שחלם להיות הטוב ביותר, הוא המשיך להתאמן ולעבוד חזק עד שבסוף 2004 קיבל את מבוקשו לקרב חוזר נגד שאולין. כמה שהיה נראה כסערת חבטות הצליח קוואג'ירי להמם את ריביירו הבלתי מנוצח ב-TKO בסיבוב השני ולזכות בתואר אלוף הלייטווייט של השוטו. קוואג'ירי המשיך לנצח ב-TKO והבין ששוטו כבר לא מספקת עבורו ועשה את המעבר לפרייד. במאי 2005 בבכורה שלו בפרייד ניצח את קים ב-TKO וחודשיים לאחר מכן בקרב חד צדדי ניצח את פירמינו בהחלטת שופטים. בנקודה הזו החל קוואג'ירי להבין שהוא מממש את חלומו להיות לוחם הלייטווייט הטוב ביותר בעולם כשקיבל את הבשורה שהוא הולך להילחם בספטמבר 2005 בטורניר הלייטווייט שבו יוכרז בסוף האלוף הראשון של פרייד. היריב הראשון שלו היה לא אחר מאשר טאקנורי גומי הפופולארי. שניי הלוחמים הציגו מלחמה אמיתית, מקרבות הלייטווייט הטובים שנצפו בפרייד, גומי וקוואג'ירי החליפו חבטות עצומות והראו קשיחות רבה בקרב הפתיחה שלהם בטורניר. לבסוף קוואג'ירי התעייף וגומי שהיה עדיף ממנו הפיל אותו לקרקע לאחר סדרת חבטות והמשיך עם חניקה כדי לנצח את הקרב ולהמשיך הלאה בטורניר אותו לבסוף ניצח. קוואג'ירי החליט לשוב לשוטו כדי להגן על התואר שלו מול ג'ואקים הנסן, אחד משלושה לוחמים בלבד שניצחו את גומי. אף על פי שהקרב תוכנן להיות ברמה גבוהה ודובר עליו רבות הוא הסתיים 8 שניות מפתיחתו בלבד לאחר בעיטה של הנסן למפשעה של קוואג'ירי. הנסן נפסל וקוואג'ירי הוכרז כמנצח. הוא חזר אל הפרייד שם הציג שתי ניצחונות מהירים, האחד על צ'ארלס בנט תוך 2:30 בסיבוב הראשון והשני היה תוך 29 שניות בלבד על כריס ברנאן. שוב שב לשוטו כדי לנצח בקרב שלא על תואר את פר אקלנד ב-TKO. הוא שב בחזרה לפרייד, הופיע באירוע סוף השנה של פרייד בסוף 2006 כדי להילחם בגילברט מלנדז הבלתי מנוצח. אך הפסיד בהחלטה שנויה במחלוקת בהחלטת השופטים. בינואר 2007 ויתר קוואג'ירי על התואר שלו בשוטו מאחר שלא יכול היה להילחם על התואר בעקבות פציעה באגודל לאחר הקרב שלו עם מלנדז. לאחר מות פרייד נלחם קוואג'ירי באירוע סוף השנה של יארנוקה בסוף 2007. הוא פגש את לואיס אז'רדו וניצח אותו בתום 10 דקות בהחלטת שופטים. לאחר הקרב ביקש את סליחת האוהדים בעקבות היכולת הלא משכענת שלו והבטיח קרבות מרגשים ואגרסיביים יותר בעתיד כמו שטאצויה קוואג'ירי הרגיל אותנו תמיד. ב-2008 צפוי לעשות את הבכורה בארגון היפני החדש, DREAM.
 

favor

New member
#6 גילברט מלנדז

כינוי: אל ניניו (הילד) גובה: 1.75 משקל: 70 ק"ג תאריך לידה: 12.4.1982 מקום לידה: סנטה אנה, קליפורניה מקום מגורים: סן פרנסיסקו, קליפורניה רקע וסגנון לחימה: BJJ קרב בכורה: 18.10.2002 מאזן: 13 ניצחונות (7 נוק אאוט, 5 החלטה, 1 הכנעה) הפסד אחד (החלטה) גילברט "אל ניניו" מלנדז, לוחם אמריקאי ממוצא מקסיקני החל את דרכו בעולם ה-MMA בארגון ה-WEC ולאחר מכן בארגון הראמבל און דה רוק בהוואי. בחמשת הקרבות הראשונים שלו ניצח בכולם ב-TKO בצורה מרשימה מאוד. בסוף 2004 הגיע אל ארגון שוטו היפני שם ניצח באירוע סוף השנה את טאקאיה בהחלטת פה אחד והנחיל לו את הפסדו הראשון. בשני הקרבות הבאים שלו בשוטו ניצח יריבים חזקים כמו: יומאצו וסאטו בעזרת חתך שגרם להם. מלנדז המשיך לנדוד ועשה את חזרתו לארה"ב כדי להילחם בארגון סטרייקפורס. בקרב הראשון שלו ניצח את סרמינטו בהכנעה. הקרב הבא שלו היה קרב על תואר הלייטווייט של הארגון נגד האלוף קליי גווידה. בתום מותחן של 25 דקות ו-5 סיבובים ניצח מלנדז בהחלטת שופטים מפוצלת את גווידה וזכה בהישג הראשון שלו בקריירת ה-MMA. לאחר ההצלחה בסטרייקפורס הגיע מלנדז אל פרייד. באוגוסט 2006 פגש את אובאיה וגם אותו ניצח רק בהחלטת שופטים וגרם לו הפסד ראשון. בקרב הבא שלו באירוע הגדול של סוף השנה בפרייד פגש את אחד הלוחמים החזקים בעולם, קוואג'ירי. גם אותו מלנדז ניצח רק בהחלטת שופטים שנויה במחלוקת אך הניצחון על קוואג'ירי הציב את מלנדז כלייטווייט מס' 2 בעולם אחרי גומי. בעקבות מותה של פרייד הקרב בין שניי הלוחמים לא יצא אל הפועל ומלנדז שב אל סטרייקפורס כדי להגן על התואר שלו בהצלחה כנגד קאטו. לקרב הבא שלו הופיע מלנדז לאירוע של M1 "יארנוקה!", אירוע סוף השנה בו נלחם נגד אישידה מהטופ של הלייווייט בעולם. לאחר 10 דקות של אי הכרעה הגיע הפסדו הראשון של מלנדז בקריירת ה-MMA כשהפסיד בהחלטת שופטים. מלנדז נוהג להתאמן בצורה מאוד מקיפה וחזקה יחד עם שותפיו לאימונים: ג'ייק שילדס, סזאר גרייסי וניק דיאז.
 

favor

New member
#5 מיצוהירו אישידה

כינוי: הלוחם האינסופי (The Endless Warrior) גובה: 1.68 ס"מ משקל: 70 ק"ג תאריך לידה: 29.12.1978 מקום לידה: צוקובה, איבראקי, יפן רקע וסגנון לחימה: היאבקות קרב בכורה: 6.7.2001 מאזן MMA: 15 ניצחונות (3 נוק אאוט, 1 הכנעה ו-11 החלטה) 3 הפסדים (1 נוק אאוט, 2 החלטה) תיקו אחד. כמו רבים מלוחמי המשקל הקל היפנים, אישידה החל את קריירת ה-MMA שלו בשוטו. הוא הגיע ל-MMA מההיאבקות והיה ידוע ביכולות היאבקות גבוהות יחד עם כושר הריחוף שלו. ההתחלה בשוטו לא היתה פשוטה, את הקרב הראשון שלו הוא הפסיד לדאיסוקה סוגי בהחלטת השופטים. אך ההמשך היה ורוד יותר עבור הלוחם האינסופי שנשאר בלתי מנוצח במשך שבעת הקרבות הבאים שלו כשהוא מפגין את יכולת ההיאבקות המרשימה שלו. רוב הקרבות שלו הוכרעו בהחלטת שופטים שהסתיימה כהחלטת פה אחד. בקרב הגדול הראשון שלו בקריירה פגש את לוחם ה-BJJ ואלוף המשקל הקל של שוטו, ויטור ריביירו בקרב שנערך בהוואי. בתום 15 דקות הפסיד לבסוף אישידה לריביירו בהחלטת השופטים. לאחר ההפסד התפנה אישידה לנקום על הפסדו הראשון בקריירה כפגש את דאיסוקה סוגי וניצח אותו החלטת השופטים. במרץ 2005 עשה אישידה את ההופעה הראשונה שלו מחוץ לשוטו, בארגון GCM היפני, שם פגש את שיניה סאטו. אישידה הפגין יכולת מצויינת באחד הקרבות הטובים שהיו לו כשניצח ב-TKO לאחר אגרופים ובירכיות לפניו של סאטו. כששב לשוטו נלחם נגד נאקקורה אותו ניצח בסיבוב השלישי ב-TKO. בזכות יכולתו הגבוהה של אישידה קיבל הזדמנות להילחם על תואר הוולטרווייט של שוטו הפנוי (עד 70 ק"ג), יריבו היה קניצ'ירו טוגאשי, לוחם יפני דיי גבוה יחסית למשקלו (1.78) המתמחה ב-BJJ. בתום 15 דקות ללא הכרעה ניצח אישידה בהחלטת רוב כדי להפוך לאלוף עד 70 ק"ג של השוטו. לאחר הניצחון אישידה עלה לליגה של הגדולים וחודש וחצי לאחר מכן עשה את הופעת הבכורה בארגון השולט ביפן, פרייד. היריב הראשון שלו בפרייד היה פול רודריגז, אותו הצליח לנצח בהכנעה בפעם הראשונה שלו, בהכנעת הגיליוטינה. חודשיים לאחר מכן אותגר באחד הלוחמים הטובים במשקל הלייטווייט בעולם והאיש שניצח בקרב האחרון שלו את טאקנורי גומי, האיש היה מרקוס אאורליו הברזילאי. למרות שהמומנטום לקראת הקרב היה של אאורליו היה זה דוקא אישידה ששלט לכל אורך הקרב וניצח בהחלטת השופטים. הקרב הבא שלו בפרייד היה נגד עוד יריב ראוי מהשורה הראשונה, דיוויד בילקהדן השבדי. עבור בילקהדן זו היתה הופעת בכורה בפרייד, אך גם כאן הצליח אישידה לנצח בהחלטה. בעקבות פציעה, לפחות זה הטיעון, החליט אישידה לוותר על התואר שלו בשוטו ולהתמקד לקרב הבא שנקבע לו. היה זה הקרב הקשה ביותר בקריירה של אישידה, נגד אלוף הלייטווייט של פרייד, טאקנורי גומי. למרות שהקרב עצמו לא היה על התואר נפגש אישידה באירוע סוף השנה החגיגי של פרייד ב-2006, אירוע עם פופלאריות עצומה. למרות הכל גומי ניצח תוך דקה ו-14 שניות בסיבוב הראשון ב-TKO מרשים. בעקבות מותה של פרייד ולאחר שנה מתישה רבת פציעות שב אישידה לזירה רק שנה לאחר מכן, בסוף 2007 באירוע סוף השנה של "יארנוקה!", אירוע שיזמו והפיקו אנשי פרייד לשעבר. הוא פגש באחד הלוחמים המבטיחים והטובים, גילברט מלנדז הבלתי מנוצח. בתום 10 דקות החליטו השופטים להעניק פה אחד את הניצחון לאישידה ששלט לרובו. אישידה צפוי ב-2008 להיות שותף לטורניר הלייטווייט הגדול בארגון ה-MMA היפני החדש: DREAM.
 

favor

New member
חשוב לי לציין

את כל הביוגרפיות האלו בניתי בעצמי, הם לא מתורגמות ולא כלום. זה עבודה של צפיה בקרבות ואיסוף נתונים מעשרות אתרים שונים. לא רק שהביוגראפיות האלו לא קיימות באנגלית, אלא עכשיו הם קיימות בעברית. אני מקווה שתנצלו את זה כי זה לוקח שעות. ואם עכשיו זה לא רלבנטי בעתיד זה יהיה יותר.
 

t-man

New member
עבודה מעולה צחי../images/Emo24.gif

כל הכבוד על ההשקעה!
 

talhorm

New member
גדול אתה צחי ../images/Emo45.gif

הדוויזה הכי טובה בעולם ללא ספק. מעניין איפה תשים את ב'י ג'יי פן בדירוג
 

AmericanDragon

New member
../images/Emo45.gif תודה רבה

לא יצא לי גם להגיב על הפוסט הקודם. אני אקרא את 2 השרשורים בהקדם
 
למעלה