בגלל שביקשת כ"כ יפה, אספר לך סיפור.
היה היה פעם איש אחק משועמם שקראו לו מייק שינודה. הוא ישב עם חברו הטוב בראד, על ספסל בפארק. אחרי כמה זמן שישבו ביחד, מייק אמר:"משעמם לי. אין לי שום דבר לעשות, ואין לי בכלל פלאפון לקבל בו סמסים, כי עוד לא המציאו אותו." (שנות ה90. קצת סבלנות). בראד אז ענה לו באנחה, "גם לי אין מה לעשות. וכל הסמסים שאני לא מקבל משעממים ממש!". השניים ישבו יחדיו בפארק וניסו להעביר את הזמן. הם ניסו לנהל שיחת חולין, אבל הם ניצלו את כל נושאי השיחה האפשריים, הם ניסו להמציא פטנט, אבל מישהו אחר עמד להמציא את הפלאפון, הם ניסו להסתכל על בחורות, אבל מרפי תפס אותם שוב, ולא עברה באיזור אף אחת ששווה צפייה. "אני לא עומד בזה יותר!" נשבר לבסוף מייק. "אם נשב פה עוד קצת, אני אשתגע!" הוסיף בראד. יחד הם קמו והחלו ללכת לכיוון לא ידוע. ואז, בקצה הרחוב, הוא ראו את חברם רוב. שלא מדבר הרבה. "יש!" אמר מייק. "עוד בנאדם!" אמר בראד. "הוא בטח עושה משהו מעניין!" אמר מייק. "אפילו שהוא לא מדבר הרבה!" אמר בראד. "היי רוב!" אמרו שניהם בשמחה. "שלום." השיב. "מה אתה עושה?" שאלו שוב. "כלום" (אמרתי לכם שהוא לא מדבר הרבה.) שמחתם התפוגגה בן רגע. "אבל אתה תמיד עושה משהו מעניין!" אמר בראד בעצב. "זה נכון!" הוסיף מייק. "שבוע שעבר אתה נכנסת לכלוב עם נמרים! ויצאת!" "נכון, אבל היום לא." ענה להם בטון יבש. "מופלא, עכשיו במקום רק שני אנשים משועממים, אנחנו שלושה אנשים משועממים!" אמר מייק בקול קורע לב. הייתה פואנטה לסיפור, אבל היא ברחה בתהליך הכתיבה. שבוע טוב.
- בא לי שתחפרו לי
