Tygger בבקשה תמחק את ההודעה

מאמר מתורגם - בנושא הבריאה

קטע מתורגם מתוך מאמר באנגלית בנושא "בריאת העולם" / הרב פרופסור ג´ונתן סאקס היהדות נראית לי יותר רדיקלית ממה שאפשרנו לה להיות מכיוון שהמילה ´אמונה´ אין פירושה ביהדות למה שהיא מתכוונת באנגלית. גם לא המילה ´אמת´. וגם לא המילה ´ידע´, וכו´. נתחיל בפסוק "בראשית ברא אלוהים", הרמב"ם נאלץ להתמודד עם תפיסה זו של הבריאה. לעולם היה מוצא במזמן. מצד שני, יש באפשרותנו להסתמך על אריסטו, שטען לנצחיות החומר. לגבי מה שהתורה מעידה כבריאה של יש מאין; לפי אריסטו, לכל היותר אלוהים יצר תבנית לחומר; העניק לו צורה; ברא יש מיש. הרמב"ם הרחיק לכת כמו שנאמר- וזאת נראית לי עדות מעמיקה לפתיחות האינטלקטואלית שלו, שאם אריסטו הצליח לשכנע אותו בנצחיות החומר הוא קיבל זאת, ופשוט שב ופירש מחדש את הפרק הראשון של בראשית. הרמב"ם העדיף לקבל את המובן הפשוט של התורה ולומר שלעולם היתה ראשית בזמן, שהתגלתה, לפחות ב35- שנים האחרונות, כבחירה נבונה למדי. הרשו לי לשתף אתכם בניסיון האישי שלי. כשהלכתי בראשונה לאוניברסיטה, הרעיון של הבריאה היה, בסביבה האקדמית שלי, פשוט לא נושא פתוח. אני חושב שכולם טענו כי להשקפה של לאפלס: "איני זקוק לאלוהים בכדי להסביר את העולם". היה לנו את דיוויד יום. יום, בכל אופן, נפטר מהטיעון הקוסמולוגי : אם לכל אירוע יש סיבה, אז מה לגבי האירוע הגדול הראשון? מה היה הגורם לו? הטיעון הקוסמולוגי, לפיכך, אמר: אם לכל מאורע יש סיבה, אז בראשית הזמן, בהתחלת הרצף הסיבתי, חייב להיות משהו שהיה סיבת עצמו, והוא חייב להיות אלוהים. ויום אמר: ובכן, למה זה חייב להיות? מדוע לסדרה חייבת להיות ראשית בזמן? אולי היקום פשוט התרחש. אולי לא היתה סיבה ראשונה. ואז קאנט הפריך את הטיעון האונטולוגי. ברטנר ראסל מספר לנו באוטוביוגרפיה שלו כי נפל מהאופניים שלו כשהוא גילה שהטיעון האונטולוגי היה שגוי. הטיעון האונטולוגי היה, לפיכך, כי אם אלוהים היה על פי הגדרה היצור הכי מושלם, אז לאלוהים חייבת להיות כל שלמות. קיום היא אחת מהשלמויות - מכיוון שטוב יותר להיות מאשר לא להיות - אלא אם כן אתה במקרה המלט (נסיך דני, שקספיר). אוקיי? לכן, לפי הגדרה, אלוהים קיים. קאנט, כפי שידוע לכם, אמר: קיום אינו סוג של נשוא. אתה יכול לומר: יש אריות גדולים ויש אריות קטנים, אבל אינך יכול לומר: יש אריות שקיימים, וישנם אריות שאינם קיימים. היו אלה יום וקאנט שהרסו קליל את יסודות ההוכחות לקיומו של אלוהים, בשנות הששים, דבר נוסף נכנס לפעולה, כלומר: המדע עצמו. ראשית, כידוע לכם, ניוטון היה מוכן לחלוטין לקבל את התאריך המקראי של היקום אבל, לאחר ניוטון, הרעיון שהיקום היה בן 5761 שנים נראה אקצנטרי מעט. הוא אכן התגלה כמאוד זקן. בנוסף, אם היקום באמת כה מבוגר, הדבר הורס את קריאת הפשט של רבים מסיפורי בראשית, כמובן את הבריאה בשישה ימים, אדם וחוה, נוח והמבול, וכדו´. אבל אולי ההרסני ביותר לא היה זה ולא הפילוסופים, אלא למעשה דרווין. מכיוון שהתיאוריה של דרווין הרסה את הטיעון היחיד שהיה תקף, שהיה ידוע בתור ´הטיעון מהתרשים´. אתם מכירים את ´הטיעון מהתרשים´? הוא נוסח היטה ע"י וויליאם פייליי שאמר את הדברים הבאים, בערך ב180 אם אתה חוצה שדה ואתה נתקל בשעון, ואתה בוחן אותו בזהירות. אתה תראה שיש שם קשר מורכב בין החלקים, וכיצד הכל משתלב והכל פועל יחד. ואז הוא אמר: אפילו אם אינך יודע מהו שעון ולמה הוא נועד ומה הוא מייצג, היית מסיק מהמורכבות המוחלטת והקשרים הפנימיים של החלקים שהוא יועד למטרה מסוימת. ולכל מה שתוכנן יש מתכנן. זהו העולם הטבעי כפי שאנו רואים אותו, כה מורכב, בעל חיבוריים-פנימיים, כך שליקום חייב להיות מתכנן. הם לא יכלו להתחבר יחדיו במקרה. איננו יכולים לדמיין רוח המנופפת חלקים רבים יחידיו מערמה של פסולת ובונה בוינג 747. תקרית מסוג זה פשוט אינה מתרחשת. העולם תוכנן, לכן יש לו מתכנן. ההשקפה הדרוויניסטית הראתה בפעם הראשונה כיצד יכול להתרחש תיכנון ללא מתכנן. מה שדוקינס קרה "השען העיוור". התכנון יכול להתגלות פשוט ע"י כמות גדולה של שלבים של תוספת, שכל אחד מהם נשלט ע"י שני גורמים-כמו שז´אק מונוד ניסח זאת- של הזדמנות ונחיצות. הזדמנות היא מוטציה גנטית אקראית שמייצרת המון וריאציות בצורת החיים, ובמאבק ההישרדות בזמן שרק המתאימים ביותר, והמסתגלים הטובים ביותר, שורדים. בהדרגה, במשך הזמן, אתה מקבל אורגניזם מתוחכם יותר בתהליכי ההזדמנות וההישרדות. כך שסדר יכול להופיע מבלי שמישהו תכנן אותו מראש. יכול להיות תכנון ללא מתכנן. כך שעד לא מזמן, המדע מצד אחד, והפילוסופיה מצד שני, הסירה את אלוהים מכל מקום בהבנתנו את עולם הטבע. כעת, במדע הקוסמולוגיה או הפילוסופיה, לאחרונה, המצב הוא כזה, שאלוהים חזר לתמונה באופן בלתי יאומן. הוא עשה כך בכתבים של מדענים כמו פירמן דייסון, פאול דיוויס ואחרים. אתם זוכרים את המשפט המפורסם בסוף "קיצור תולדות הזמן" של סטיבן הוקינג? איני יודע אם מישהו מכם באמת הצליח לקרוא את זה. אבל הדבר הטוב ביותר הוא לפנות לעמוד האחרון. אתם זוכרים שהוא אמר שם כי אם אנחנו יכולים ליצור תיאוריה מסוג מפאור, תיאוריה אחידה, תיאוריה של הכל, אנו נדע אז את מחשבתו של אלוהים. אם יש הערות כלשהם לגבי אי בהירות של התרגום, או אתם מעדיפים לקרוא את המקור באנגלית, תעדכנו אותי.
 
מעניין כמה זמן לקח לך לרשום הכל?!

לא הבנתי מה בעצם הפואנטה? מה אתה מנסה להגיד לנו בכל זה? להוכיח לנו שיש אלוהים? להראות שיש סיבה לכל דבר,או בעצם אין סיבה לקיומו של העולם? הרי זה ידוע שכל הדברים שנאמרים הם רק השערות לגבי הדברים שאנו בעצם לא יכולים לענות עליהם. "תוכיח שיש אלוהים" למה זה ככה ? ולמה זה ? אתה יכול לפרש הרבה דברים בצורה שונה.
ולא כל כך הבנתי את הנושא של קיים ולא קיים..... קיום היא אחת מהשלמויות - מכיוון שטוב יותר להיות מאשר לא להיות - אלא אם כן אתה במקרה המלט (נסיך דני, שקספיר). אוקיי? לכן, לפי הגדרה, אלוהים קיים.<===האם הוא באמת קיים???? אז איפה הוא כשהיינו צריכים אותו? האם זה "הוא" ולא "היא"? קאנט, כפי שידוע לכם, אמר: קיום אינו סוג של נשוא. אתה יכול לומר: יש אריות גדולים ויש אריות קטנים, אבל אינך יכול לומר: יש אריות שקיימים, וישנם אריות שאינם קיימים. <=====אתה יכול להגיד שיש אריות כאלה ויש כאלה אבל אתה יודע שהינם קיימים כי ראית אותם,זה סוג של חיה קיימת בשטח,אבל גם על אלוהים אתה יכול להגיד את זה??? למה אתה קובע שהוא אכן קיים? מזה אלוהים בכלל? חשבת על זה שיכול להיות שכל התנ"ך הוא בעצם סיפורים של אנשים שבילפו פה ושם? חשבת על זה שללא אמונה אדם לא יכול להתקיים? לכן אנשים חיפשו במה להאמין? אתה יודע כמה חילוקי דעות יש בנושאים רבים וכמה פירושים כבר הובאו???? אז הייתי באמת שמחה אם היית אומר לי מה כל ההודעה שלך באה להגיד בעצם ולמה זה אמור לעניין אותנו???????!!!! LOVE ענת.
 
למעלה