מביא שוב את הסיכום שלי
ראשית חידוש מסעיר ופוליטי - הסיום אינו במדריד הבירה הפעם, אלא בסנטיאגו בירת גליסיה. מעבר להיות סנטיאגו סמל לאומי [המיתולוגיה הקתולית אומרת ששרידי השליח יעקב הקדוש קבורים בה - זה מקור השם], גליסיה היא מחוז בדלני עם שפה נפרדת. במונחים ישראליים, נדמה עתיד דמיוני [לחלוטין - פעמיים] בו הטור הישראלי מסתיים במקום בירושלים - בעזה...
תחילת הוואלטה באנדלוסיה שבדרום, על 4 הימים הראשונים אין לי מה לספר. ביום החמישי מקיפים את פאתי מחוז מלגה, הכבישים ראשיים למיד ולכן מתונים, גם הפוארטו הקטן לסיום צנוע ביותר [את הכביש הזה אני מכיר בכוון ההפוך], המסלול עובר בערים ההסטוריות אנטקרה ורונדה - נקודת הסיום.
ביום השישי יוצאים מכפר בקרבת מלגה, עוברים את כפר הנופש טורמולינוס ומלגה עצמה וממשיכים לאורך החוף. העליה לפנים הארץ כבר השתתפה באחת המהדורות האחרונות [נדמה לי הקודמת], מסתיימת בעמק ספראיה, ומשם דרך מעבר הרים קטן נוסף לפאתי גרנדה, שם מסיימים בעליה קט1 בשיפולי הסיירה נבדה.
עוד יום אחד בין גרנדה לחאאן יכול להיות מעניין, איני מכיר כל כך את האזור. ביום השמיני עוברים לקסטייה-לה מאנשה, בתשיעי לאראגון [גם איני מכיר ויכול להיות מעניין].
לאחר יום מנוחה, ביום העשירי - נג"ש אישי בקרבת טודלה, המסלול כולל עליה קט3.
היום ה-11 בקרבת פמפלונה, איני מכיר, יכול גם להיות מעניין, סיום הררי.
היום ה-12, יום שטוח, מסלול מעגלי שראשיתו וסופו בלוגרוניו בירת לה ריוחה [טוסקנה-דה-ספרד], והיא אכן שטוחה ביותר, לפחות בצידה הזה.
היום ה-13 הוא שלב קלאסי בוואלטה, של חציית הרי קנטבריה לעבר החוף האטלנטי, אמנם נקודת הזינוק שונה מעט, אבל כתמיד [כמעט] הספרינט שלפני תחילת העליה הוא בעיירה הקטנה אספינוסה דה לוס מונטרוס - עיר מוצאו של... ספינוסה, היינו שפינוזה, ולא רק מוצאו אלא גם מוצא ל-3 מעברי הרים שונים בכיוון סנטנדר, גם השנה נבחר הנוח והפופולארי שבהם, אסטקס דה טרואבה, קט3 "בלבד", עליה נוחה ומתונה שלרגליי לא הרגישה קשה יותר מנס הרים, תכונה מיוחדת למעבר ההרים הזה שכולו לאורך ערוץ הנחל, שאחד מיובליו נובע ממש באוכף, ולכן מתינותו. אלא רק שהמעבר הזה, בניגוד לשני האחרים, מוביל לכמה נוספים לפני סנטנדר. הפעם ויתרו על פניה קבארגה כסיום, הסיום אמנם בשולי ההר הזה אך מישורי.
ביום ה-14 עוד חידוש מעניין, לאחר הפתיח השגרתי למדי מסנטנדר בסמוך לחוף קנטבריה [ספרינט בקבסון - אני מניח שמול חנות האופנים שם ], ומעבר הרים צנוע בכניסה, המסלול חוצה את פיקוס דה אירופה, לראשונה למיטב ידיעתי מזה שנים רבות מאוד, בפוארטו דה סן גלוריו, מעבר הרים ענק, העליה די שקולה לחרמון במימדיה [גובה ואורך]. בסיום הירידה ספרינט נוסף ביציאה מהפיקוס בעיירה ריאניו ולסיום איתרו עליה נידחת במיוחד שאפילו בגוגל מופיעה רק בצילום הלווין.
ביום ה-15 יוצאים באוביידו בירת אסטוריאס אבל חוזרים לפיקוס לאורך ה"חוף" [אל תטעו, חוף במקרה זה כלל אינו מישור] לסיום בעליה הקלאסית ללאגוס דה קובדונגה, עליה קשה עם קירות יפים. שני האגמונים בקצה נדירים ממש בספרד - כמעט כל השאר מלאכותיים - הם הרריים בדומה לברכת רם שלנו. קובדונגה היא אתר הקרב המכונן של ספרד הקתולית, בו ניצח מלכה הראשון פלאיו את המורים לראשונה, ולכן [בין השאר] אתר דתי הסטורי.
היום ה-16 הוא תפירת מעברי הרים בהרי אסטוריאס, אמנם לא אנגלירו הפעם אבל כל סביבתו. הסימון באתר במפה מעט שגוי, אחד חסר ואחד מסומן כ-קט2, בשעה שלפי הפרופיל כל ה-5 הם קט1 [כולל הסיום]. את הראשון והשלישי אני מכיר, השלישי אכזרי מעט בשיפועים יותר מהראשון.
עוד יום מנוחה, והיום ה-17-19 לחופי גליסיה איני מכיר.
היום ה-20 שוב תופר מעברי הרים בין לוגו שבגליסיה לבין פונפרדה שבלאון, כשהשיא הוא במעבר ביניהם באנקארס, שמוכר כ-קט-ESP.
ו...היום האחרון בסנטיאגו.
