waiver מחוק השנתיים

[Fellowship]

waiver מחוק השנתיים

אישתי, רופאה, תת התמחות ב NIH, ויזת J1, חוק השנתיים חל עלינו (ואף מוטבע על הויזה),
כלומר, חובת חזרה לישנאל למשך שנתיים לפני הגשת בקשה לגרין קארד.
לאחר בדיקה ב NIH, נראה שהאפשרות לקבל פטור מחוק השנתיים היא פשוטה יחסית,
התהליך שהרוב עושים הוא לקבל אישור ממדינת ישראל שהיא מוכנה שמבקש הפטור ישאר בישראל
(הוסבר לנו שכמעט כל המדינות מאשרות זאת, באופן גורף),
לצרף לכך אישור של ה NIH, שמתנה זאת בכך שהמבקש ישאר לעבוד ב NIH למשך שנה,
או שיציג הצעת העסקה ממקום אחר, גם ה NIH לא מערים קשיים.
את האישור של מדינת ישראל מצרפים לאישור ל ה NIH ומגישים ל Homeland Security שהוא הגוף שמאשר סופית,
אבל האישור הוא כמעט אוטומטי, בהנחה וסופקו האישורים המתאימים.

ברור לי שבמציאות זה כנראה מורכב יותר ופחות ורוד (בטח בעידן טראמפ),
יש אופציות נוספות לקבלת הפטור, אבל זו האופציה השכיחה,
מה גם שיש לנו אופציה נוספת (ההסבר היה בעיקר עבור פוסט-דוקים),
ספציפית עבור רופא זר שעבר את כל המבחנים האמריקאים (USMLE),
יש לו מסלול הגשה נוסף, לא ברור עדיין אם קל יותר.

השאלה שלי מתייחסת לנושא זמנים והתנגשויות בין תהליכים.

את הבקשה לפטור יש להגיש בערך שנה לפני תום מועד הויזה/אישור השהייה,
מצד שני, אם נרצה להאריך את הויזה (כרגע היא לשנתיים, נרצה להאריך לפחות לעוד שנה/שנתיים, אפשר עד 6-7 שנים),
גם את זה צריך להגיש בערך שנה לפני תום המועד.

האם יש מניעה להגיש במקביל גם בקשה לפטור מחוק השנתיים,
וגם בקשה להארכת הויזה/אישור השהייה?

הסייג היחיד שהוסבר לנו הוא שמאוד לא מומלץ להאריך את הויזה,
ומייד לאחר מכן להגיש בקשה לפטור, מכיוון שזה מעיד על כך ששיקרנו בתהליך הארכת הויזה,
אלא מומלץ להמתין לפחות חצי שנה.

עצם הבקשה לפטור מעידה באופן מוחלט על רצון להשאר בארה"ב באופן קבוע,
האם זה עלול לפגוע בתהליך של הארכת הויזה (שהיא ויזה זמנית, בהגדרה)?
את הויזה בוודאות נרצה להאריך, אבל גרין קארד לא בטוח שנרצה,
הרציונל הוא שגם אם לא נהיה מגובשים עדיין, אין באמת חסרון בבקשת הפטור,
אלא אם מישהו יודע אחרת, לדוגמא, שהתהליכים עלולים לפגוע אחד בשני.

 

[John the Savage]

קודם כל, סדר בדברים

למה אתה מתכוון בדיוק ב"להאריך את הויזה"?

אם הכוונה היא בלהאריך את אשרת השהיה, בדרך כלל כשמדובר בויזה J נוהגים לרשום באשרת השהיה D/S במקום תאריך, כלומר duration of status. בהנחה שאכן זה מה שכתוב באשרת השהיה שלכם, כפי שקורה כמעט תמיד, זה אומר שבעצם כל מה שצריך זה רק להאריך את התאריך שמופיע ב-DS2019. שזה עניין שלוקח כמה דקות במשרד שמטפל בעניין אצליכם. זה לא משהו שצריך לעשות שנה מראש.

אם הכוונה בלהאריך את החותמת על הויזה, כל עוד אתם נמצאים בארה"ב זה לא משנה אם תוקף הויזה פג. ברגע שתרצו לעשות נסיעה מחוץ לארה"ב ולחזור לאחר שהויזה פגה, תצטרכו להגיש בקשה לויזה חדשה בשגרירות. וגם זה עניין של כמה ימים בלבד.

לגבי הזמן שלוקח לקבל את ה-waiver, ראיתי טווח רחב של זמנים. ב-USCIS נותנים הערכת זמן של 60 יום לטיפול מהרגע שמקבלים את ה-NOS. אבל קראתי גם דיווחים של אנשים שזה לקח להם הרבה יותר.

 

[Fellowship]

תשובות

אתה צודק, הכוונה היא כמובן להאריך את אשרת השהיה, לא את הויזה.

באשרת השהייה (DS-2019) מופיע לנו טווח תאריכים ספציפי,
כלומר, מועד ספציפי שעד אליו אשרת השהייה בתוקף (התאריך הוא קצת פחות משנתיים מהיום).

את אשרת השהייה בוודאות נרצה להאריך, לפחות בשנה אחת,
הגורמים הרלוונטים ב NIH הסבירו שמומלץ להגיש את בקשת ההארכה בערך שנה לפני תום אשרת השהייה.
לא אמורה להיות בעיה, זו בעיקר בירוקרטיה, אבל שלוקחת זמן.

בנוגע ל Waiver (אגב, מה זה NOS?), אותם גורמים אמרו לנו שמומלץ להתחיל שנה לפני,
האישור שמקבלים מישראל רק הוא לוקח מספר חודשים, במקביל האישור של ה NIH לוקח פחות, ובסוף, האישור הסופי מה Home Land לוקח כגם מספר חודשים,
ואליו אפשר להגיש רק לאחר שקיבלנו את האישורים הקודמים.

השאלה העיקרית היא, בהתחשב בלוחות הזמנים,
בוודאות נרצה להאריך את אשרת השהייה, זה אומר שצריך להגיש את הבקשה שנה לפני תום האשרה.
השאלה היא מתי אפשר ונכון להגיש את הבקשה ל Waiver,
מצד אחד, זה גם תהליך שלוקח קרוב לשנה,
מצד שני, מאוד לא מומלץ להגיש אותו מייד אחרי הגשת הבקשה להארכת אישור השהייה, לכן זה משאיר שתי אופציות:

1. להגיש את הבקשה לפטור עכשיו, יותר מחצי שנה לפני הגשת הבקשה להארכת אשרת השהייה,
השאלה היא האם זה עלול לפגוע בתהליך ובסיכוי של הארכת אשרת השהייה שתגיע לאחר מכן.

2. לחכות עם הגשת הבקשה לפטור ולעשות זאת חצי שנה לאחר הארכת אשרת השהייה, האם זו האופציה העדיפה? יש עמה בעיה כלשהי?

 

[John the Savage]

עדיין לא ברור לי למה הכוונה לגבי אשרת שהיה

ולכן קשה לי לענות על השאלה העיקרית.

אתה מדבר על התאריכים שמופיעים ב-DS2019, אבל זו לא אשרת שהיה. אשרת השהיה זה טופס I94, שבעבר היה טופס נייר וכיום זה מעודכן אלקטרונית. השאלה היא מה התאריכים שמופיעים לכם כאן:
https://i94.cbp.dhs.gov/I94/#/home#section

אם כל מה שצריך זה רק להאריך את ה-DS2019, לא ברור לי למה זה צריך להיות תהליך ארוך. לי בתור סטודנט זה לקח בדיוק 5 דקות במשרד של סטודנטים בינלאומיים. כל מה שצריך לעשות זה לעדכן את ה-SEVIS. בנוסף, מכיוון שלא צריך לחתום על שום מסמך הגירה לצורך זה, זה גם לא משהו שיפגע בתהליך הגרין קארד.

ו-NOS זה No Objection Statement. זה המסמך שאתה צריך לקבל מה-NIH שאומר שהם לא מתנגדים, בכדי שיאשרו לך את הוייבר.

 

[Fellowship]

מעניין!

עד רגע זה שמחתי שהבנתי שויזה זה בסך הכל אישור/מפתח כניסה,
ומה שקובע את משך השהות זה אישור השהייה,
אבל הייתי בטוח שטופס ה DS-2019 הוא אישור השהייה, אני מבין שטעיתי.

1. אם כן, מה משמעות טופס ה DS-2019, מדוע יש עליו תאריכים ומדוע צריך לשמור עליו מכל משמר?

2. אתה צודק, בטופס ה i94 כתוב D/S, המשמעות היא "לפי הכתוב בטופס ה DS"?

3. מה ההבדל המהותי בין מצב שבו התאריך כתוב בטופס ה DS לבין מצב שבו התאריך כתוב בטופס ה i94?
כדי להאריך תאריך בטופס ה i94 זו פרוצדורה בירוקרטית ארוכה המערבת משרד ממשלתי כלשהו,
ואילו הארכת התאריך בטופס ה DS זה עניין פנימי של ה NIH ללא שום קשר לרשויות?
(קצת מוזר שה NIH יכול להחליט בעצמו עד מתי מישהו זר יכול להשאר, למרות מגבלת ה 6 (או 7) שנים, לא?)

תודה!

 

[John the Savage]

מה שהבנת הוא נכון, רק שיש עוד

ויזה זה אכן המפתח. ומה שקובע זה אכן אישור השהיה (I94), רק שעבור ויזה F ו-J יש אלמנט נוסף. במקרה הזה באישור השהיה כתוב D/S, והמשמעות שלו זה אכן "לפי הכתוב בטופס ה-DS2019" (או I20 לסטודנטים).

מי שמטפל ב-I94 זה רשות ההגירה, USCIS. וכל אינטראקציה עם ה-USCIS זה סיפור שיכול לקחת הרבה זמן. אם רוצים לעדכן את ה-I94 צריך לשלוח טפסים ולחכות חודשים טובים עד שמישהו מטפל בהם.

הנתונים ב-DS2019 נמצאים במערכת אחרת שנקראת SEVIS שמנוהלת על ידי רשות אחרת, ICE. העניין הוא של-NIH (ולאוניברסיטאות) יש גישה ישירה למערכת SEVIS והם יכולים לעדכן את הנתונים בעצמם ולהדפיס טפסים בעצמם. זה לא לגמרי עניין פנימי שלהם מכיוון שהנתונים נמצאים במחשבים של ICE, ומי שמעדכן את הנתונים צריך לעשות את זה בהתאם לנהלים וההנחיות הרלוונטיות. הם לא יכולים לדוגמה להאריך את התוכנית מעבר למגבלה בחוק. אבל במסגרת הנהלים וההנחיות, הם יכולים לעדכן את המערכת ולהנפיק טפסים מעודכנים בלחיצת כפתור בעצמם.

 

[Fellowship]

הבנתי, תודה רבה!

 

[Boston Guy]

מה שכתבת הפוך לכל מה שנאמר כאן בעבר בנושא פטור מחוק השנתיים

אין לי נסיון בתחום הספציפי הזה, אבל לפי מה שנכתב במהלך 20 השנים שאני פעיל כאן ובפורומים מקבילים בנושא "השגת WAIVER מחוק השנתיים" - נוצר אצלי הרושם שבהתייחס לישראלים ספציפית, זו כמעט משימה בלתי אפשרית.
הרבה דמעות וירטואליות נשפכו כאן על ידי אנשים במצבכם שמאוד רצו להשאר בארה"ב - ולא הצליחו לקבל את הפטור המיוחל.

אז הייתי מציע לבת הזוג שלך (מכיוון שהיא זו שמשוטטת במסדרונות ה NIH) להתרשת עם עשרות הישראלים האחרים שנמצאו \ נמצאים במצבה שם, וללמוד מהחוויות שלהם בנושא מה ריאלי ומה לא כל כך ריאלי.

 

[Fellowship]

רפרנסים/דוגמאות?

חיפשתי בתפוז (המקרטע) ולא מצאתי, אשמח גם לחפש בפורומים נוספים, לאילו פורומים מקבילים התכוונת?

בהרצאה שהועברה ב NIH בנושא הזה בדיוק (קבלת Waiver),
הוסבר שיש מספר דרכים, התרכזו בדרך אחת פופולארית (זו שהזכרתי), ואמרו שהיא יחסית קלה:
לקבל מה NIH אישור לא אמורה להיות בעיה,
לקבל ממדינת המוצא שלנו לא אמורה להיות בעיה*,
ולאחר שמקבלים את שני האישורים הנ"ל, לקבל את הפטור הסופי מה Homeland Security גם לא אמורה להיות בעיה,
אין עניין של הגרלה או מכסות, זו בעיקר חותמת גומי.
כן, ברור לי שיש יותר מידי "אמורה", אבל כך זה תואר בהרצאה,
הסיכון היחיד שהוזכר הוא צמידות יתרה להארכת אשרת השהייה והומלץ להמתין חצי שנה בין לבין.

*נאמר במפורש שמנסיונם, אין כמעט התנגדות משום מדינת מוצא לספק את האישור הנ"ל,
למעט 2 מדינות עיקריות, שסירבו לנקוב בשמם.
אולי אחת מהן זו ישראל? (אולי זה דומה לסירוב הפטור מויזה בשל עקרון ההדדיות?)

 

[John the Savage]

לא תמיד זו משימה בלתי אפשרית. תשאל את פוסום.

הבעיה הקשה זה להשיג No Objection Statement מהספונסור, ולכל ספונסור יש את הנהלים שלו. יש כאלו שאצליהם זה כמעט בלתי אפשרי (ע"ע פולברייט), ויש כאלו שנותנים את ה-NOS הרבה יותר בקלות.

 

[Fellowship]

נראה לי שהבנתי מה הבעיה

הספונסר הוא ה NIH, והתנאי של ה NIH כדי לקבל ממנו את ה NOS,
הוא לקבל תפקיד ב NIH שהוא FTE Position, כלומר, לא Stipend (או לחילופין להציג מסמך הצעת עבודה מפורט ממקום אחר בארה"ב) ל 13 חודשים לפחות,
וכנראה שזה הקושי שיש לפוסט-דוקים, מכיוון שכאשר פוסט-דוק מסיים, או שהוא ממשיך לעוד פוסט-דוקטורט וגם אז הוא יהיה על Stipend,
או שהוא מחפש תפקיד FTE, אבל זה מאוד קשה להבנתי.

במקרה שלנו זה פחות רלוונטי, מכיוון שאישתי תהיה FTE כבר בקרוב, עוד בתקופת השנתיים הראשונות,
ואם נרצה להשאר יותר מכך, זה גם יהיה FTE.

אשמח רק לדעת האם הקושי או המשימה הבלתי אפשרית שתוארה כאן,
אכן עולה בקנה אחד עם ההשערה שלי בנוגע לפוסט-דוקים.
(זה תחום שאנחנו פחות מכירים, אבל זה מה שהבנו בינתיים)

 

[ilanvag]

מה שכתבת נכון לגבי מלגות של פולברייט,

שם זו אכן משימה בלתי אפשרית (השמועות מספרות על מישהו שפעם קיבל פטור; אני שומע את השמועות הללו כבר שנים ,אבל אף פעם עוד לא פגשתי מישהו שמכיר אישית את "אותו מישהו").
&nbsp
אבל, וזה אבל ענק - יש מלגות, לא פולברייט, שבהן זה כן אפשרי. לפעמים יותר קשה ולפעמים יותר קל, אבל אפשרי. פוסום זו דוגמה אחת. יש לי עוד חבר שקיבל פטור מתנאי השנתיים, עבור מילגה מסוימת. כך שזה בהחלט קיים, אם כי לא בהכרח קל כמו שפלושיפ מנסה לצייר את זה.

 

[Fellowship]

אז הבעיה היא המלגות

כפי שכתבתי בהודעתי הקודמת "נראה לי שהבנתי מה הבעיה", להבנתי.

 

[rachello1]

מלגות ופולברייט זו חייה אחת

ן J-1 לרופאים זו חייה אחרת לגמרי, שבעבר סיפקה לאמריקאים עבדים וכח עבודה זול באזורים שאף אחד לא רצה לעבוד בהם, דרך מנגנון שלם שנבנה כדי לקבל וויור על ה J-1 תמורת זאת.

 

[Fellowship]

כלומר, זה אכן אמור להיות קל יחסית

כפי שהבנתי, ולא משימה בלתי אפשרית (הסרט) כפי שתואר כאן?

 

[rachello1]

זה היה בלתי אפשרי לרופאים על J-1

לא יודעת אם מישהו מעודכן במה שקורה היום.
ופוסום אאל"ט היה במסלול מחקרי ולא פלושיפ רפואי