Just a stupid kid
New member
Want to join
היי, אני נטלי בת 14 וחצי מראשון לציון.
אפשר להגיד שאני לא חדשה כאן, הייתי בפורום הזה כשנה לפניי איזה שנה וחצי, הסיבה שפרשתי זה מהרבה סיבות. כמה מהן מאוד אישיות. אבל זה לא משנה עכשיו...
אני מרגישה דיי שונה כאן, כי כולם מעריצים את מייקל כל כך הרבה שנים. ואצלי זה קצת מסובך...
התחלתי להעריץ את מייקל איזה ארבעה חודשים אחרי שהוא נפטר, ותכלס... אני מרגישה שאני מכירה אותו שנים.
ואני יודעת שזה טיפשי, כאילו "הילדה הכירה אותו אחרי שהוט נפטר, מה הקטע?". אני מבינה את זה.
אבל לא רק שהתחלתי להעריץ אותו אחרי המוות, פתאום שנה אחרי הפסקתי, אין לי מושג למה... אבל יש לי הרגשה שההפסקה היה בטח מהסיבה שהיו מקללים אותי, עושים עליי חרמים, זורקים לי את הדברים מהכיתה ועוד המון... רק כי אהבתי אותו כל כך. היו נהנים לרדת עליי, נהנים לדחוף אותי לפינה.. לגרום לי להרגיש לבד. זאת הייתה תקופה קשה, זה למה אני לא זוכרת ממנה כלום, והדחקתי אותה ממני לגמרי. כשהבנתי שאני יכולה ממש לסיים שם את הלימודים בצורה קשה, [זה היה בכיתה ו' ביסודי] החלטתי להפסיק. החלטתי ללכת עם הזרם, לשמוע ג'סטין ביבר אלוהים אדירים!
ותאמינו לי שאני מרגישה כל כך מטומטמת, שממש לפני חודש וקצת שוב פעם התחלתי לאהוב אותו. יום אחד, פשוט ככה סתם... התחלתי לראות שוב את ההופעות שלו, את הסרטים שלו, לקרוא עליו, לשמוע אותו.. ולנשום אותו כמו אוויר.
אני בטוחה שאוליי חלק ממכם אומרים "הילדה דבילית," ואני ממש איתכם. כי אני באמת דבילית. ואני מרגישה כל כך נורא עם עצמי... כל הזמן אני מנסה לצעוק את הסליחה שלי, לצעוק כמה סתומה הייתי. בכל פעם כשאני מבינה מה עשיתי, הדמעות כאילו יורדות מעצמן.
מייקל היה הבן אדם ששינה אותי, את האופי, את תפיסת העולם שלי! בזכותו אני מתנדבת, נותנת מעצמי, מנסה בכל הכוח לשנות את הדבר הכי קטן... בזכותו אני בן אדם טוב יותר מה שהייתי. מייקל בשבילי הוא האמונה שלי, הדת שלי... הוא מה שאני מאמינה בו.
ועכשיו כשאני בכיתה ח', והשתלטה עליי השפיעות... למדתי את הלקח שלי, למדתי את הדרך הלא נכונה שבה אני לא אלך יותר בחיים, אני שוב רוצה שיקבלו אותי כמעריצת מייקל... כמישהי שיודעת בלב שהיא טעתה, והיא אומרת את זה... צועקת את זה, אפילו שזה קשה להבין את זה... אני צועקת שטעיתי, שהייתי טיפשה... אבל שלמדתי, למדתי מה היה לי אסור לעשות.
אני לא מבינה בכלל איך יכולתי להפסיק עם זה ככה, מייקל בשבילי הוא ממש חצי מהלב! בכל פעם כשהוא אומר שאנשים שופטים אותו, שאנשים שומעים רק על השמועות... וגם כשהוא מספר על העבר שלו. זה כואב לי, כי זה מחזיר אותי לשנים קודמות... שנים שבהם קראו לי לסבית, שנים שבהם אמרו שאני חשה רק כי הראתי את מי שאני, הורדתי את המסכה! שנים שבהם קראו לי רוסייה מסריחה, שנים שבהם פשוט כל מה שרצו, זה שאני אהיה הפיניאטה שלהם! מה שהם יכולים לחבוט בו, ולהנות מהחבטות האלו. זה השאיר לי צלקות בלב, אבל אני מתגברת... הכוח שלי חזק ממה שהם חושבים, ואני לא חושבת שזה כזה נאה, אבל אני לא שמה זין על אף אחד, יותר בחיים!!!
מה שמייקל גם אומר מחזיר אותי לגי הקטן שלי, גיל שבו אבא שלי היה מרביץ לי סתם ככה בלי סיבה, או כי הוא היה שיכור, שנים שבהם הוא אמר שאני טיפשה שאני סתומה, אפילו שהבאתי ציונים 99 הביתה! וזה קורה עכשיו!!! וזה כואב, מאוד כואב. כואב שאבא שלי תיכנן תוכנית לקחת ממני את הילדות, אבל הוא לא הצליח... כי בזכות אימא שלי, אני בן אדם מאושר.
אני יודעת שקצת חפרתי הרבה P:
אבל רציתי לתת לכם רקע כזה על עצמי, על מי שהייתי ועל מי שאני עכשיו
אז מקווה שתקבלו אותי,
נטלי ^^
Michael Jackson sang, the world sang.
Michael Jackson danced, the world danced.
Michael Jackson smiled, the world smiled
.Michael Jackson laughed, the world laughed.
Michael Jackson cried, the world cried.
Michael Jackson died, the world stay alive, but... he keeps sing, dance, smile, laugh, and the most... CRY!
Michael Jackson was Michael Jackson, and always will be.
And in our hearts... he is alive FOREVER, there no such thing no Michael Jackson.
And because, when we sing, dance, smile, laugh and cry, we all remember Michael...
WE NEVER FORGET WHO ALMOST MAKE THE CHANGE!
Because human that touched the world's heart,
need to be remember.
Michael Jackson R.I.P ♥
I LOVE YOU !! ♥
היי, אני נטלי בת 14 וחצי מראשון לציון.
אפשר להגיד שאני לא חדשה כאן, הייתי בפורום הזה כשנה לפניי איזה שנה וחצי, הסיבה שפרשתי זה מהרבה סיבות. כמה מהן מאוד אישיות. אבל זה לא משנה עכשיו...
אני מרגישה דיי שונה כאן, כי כולם מעריצים את מייקל כל כך הרבה שנים. ואצלי זה קצת מסובך...
התחלתי להעריץ את מייקל איזה ארבעה חודשים אחרי שהוא נפטר, ותכלס... אני מרגישה שאני מכירה אותו שנים.
ואני יודעת שזה טיפשי, כאילו "הילדה הכירה אותו אחרי שהוט נפטר, מה הקטע?". אני מבינה את זה.
אבל לא רק שהתחלתי להעריץ אותו אחרי המוות, פתאום שנה אחרי הפסקתי, אין לי מושג למה... אבל יש לי הרגשה שההפסקה היה בטח מהסיבה שהיו מקללים אותי, עושים עליי חרמים, זורקים לי את הדברים מהכיתה ועוד המון... רק כי אהבתי אותו כל כך. היו נהנים לרדת עליי, נהנים לדחוף אותי לפינה.. לגרום לי להרגיש לבד. זאת הייתה תקופה קשה, זה למה אני לא זוכרת ממנה כלום, והדחקתי אותה ממני לגמרי. כשהבנתי שאני יכולה ממש לסיים שם את הלימודים בצורה קשה, [זה היה בכיתה ו' ביסודי] החלטתי להפסיק. החלטתי ללכת עם הזרם, לשמוע ג'סטין ביבר אלוהים אדירים!
ותאמינו לי שאני מרגישה כל כך מטומטמת, שממש לפני חודש וקצת שוב פעם התחלתי לאהוב אותו. יום אחד, פשוט ככה סתם... התחלתי לראות שוב את ההופעות שלו, את הסרטים שלו, לקרוא עליו, לשמוע אותו.. ולנשום אותו כמו אוויר.
אני בטוחה שאוליי חלק ממכם אומרים "הילדה דבילית," ואני ממש איתכם. כי אני באמת דבילית. ואני מרגישה כל כך נורא עם עצמי... כל הזמן אני מנסה לצעוק את הסליחה שלי, לצעוק כמה סתומה הייתי. בכל פעם כשאני מבינה מה עשיתי, הדמעות כאילו יורדות מעצמן.
מייקל היה הבן אדם ששינה אותי, את האופי, את תפיסת העולם שלי! בזכותו אני מתנדבת, נותנת מעצמי, מנסה בכל הכוח לשנות את הדבר הכי קטן... בזכותו אני בן אדם טוב יותר מה שהייתי. מייקל בשבילי הוא האמונה שלי, הדת שלי... הוא מה שאני מאמינה בו.
ועכשיו כשאני בכיתה ח', והשתלטה עליי השפיעות... למדתי את הלקח שלי, למדתי את הדרך הלא נכונה שבה אני לא אלך יותר בחיים, אני שוב רוצה שיקבלו אותי כמעריצת מייקל... כמישהי שיודעת בלב שהיא טעתה, והיא אומרת את זה... צועקת את זה, אפילו שזה קשה להבין את זה... אני צועקת שטעיתי, שהייתי טיפשה... אבל שלמדתי, למדתי מה היה לי אסור לעשות.
אני לא מבינה בכלל איך יכולתי להפסיק עם זה ככה, מייקל בשבילי הוא ממש חצי מהלב! בכל פעם כשהוא אומר שאנשים שופטים אותו, שאנשים שומעים רק על השמועות... וגם כשהוא מספר על העבר שלו. זה כואב לי, כי זה מחזיר אותי לשנים קודמות... שנים שבהם קראו לי לסבית, שנים שבהם אמרו שאני חשה רק כי הראתי את מי שאני, הורדתי את המסכה! שנים שבהם קראו לי רוסייה מסריחה, שנים שבהם פשוט כל מה שרצו, זה שאני אהיה הפיניאטה שלהם! מה שהם יכולים לחבוט בו, ולהנות מהחבטות האלו. זה השאיר לי צלקות בלב, אבל אני מתגברת... הכוח שלי חזק ממה שהם חושבים, ואני לא חושבת שזה כזה נאה, אבל אני לא שמה זין על אף אחד, יותר בחיים!!!
מה שמייקל גם אומר מחזיר אותי לגי הקטן שלי, גיל שבו אבא שלי היה מרביץ לי סתם ככה בלי סיבה, או כי הוא היה שיכור, שנים שבהם הוא אמר שאני טיפשה שאני סתומה, אפילו שהבאתי ציונים 99 הביתה! וזה קורה עכשיו!!! וזה כואב, מאוד כואב. כואב שאבא שלי תיכנן תוכנית לקחת ממני את הילדות, אבל הוא לא הצליח... כי בזכות אימא שלי, אני בן אדם מאושר.
אני יודעת שקצת חפרתי הרבה P:
אבל רציתי לתת לכם רקע כזה על עצמי, על מי שהייתי ועל מי שאני עכשיו
אז מקווה שתקבלו אותי,
נטלי ^^
Michael Jackson sang, the world sang.
Michael Jackson danced, the world danced.
Michael Jackson smiled, the world smiled
.Michael Jackson laughed, the world laughed.
Michael Jackson cried, the world cried.
Michael Jackson died, the world stay alive, but... he keeps sing, dance, smile, laugh, and the most... CRY!
Michael Jackson was Michael Jackson, and always will be.
And in our hearts... he is alive FOREVER, there no such thing no Michael Jackson.
And because, when we sing, dance, smile, laugh and cry, we all remember Michael...
WE NEVER FORGET WHO ALMOST MAKE THE CHANGE!
Because human that touched the world's heart,
need to be remember.
Michael Jackson R.I.P ♥
I LOVE YOU !! ♥
