Grany Weatherwax
New member
Wee wee mens!
סיימתי אתמול לקרוא את Wee Free Men, הספר הראשון בסדרת טיפאני. אני חייב קודם כל לחזור בי בחגיגיות מכל דבר רע שאי פעם אמרתי בקשר לסדרת טיפאני. הספר מצוין. למרות שהוא ספר לילדים, בתיאוריה, אני לא חושב שיש הרבה הבדל בינו לבין ספרים רגילים של פראצ'ט, ורוב ההבדל שכבר יש טמון בעובדה שהוא הרבה פחות אפל... חיסרון לטעמי, אבל הספר מצוין למרות זאת. קודם כל, הספר מציג איזור חדש על פני הדיסק, The Chalk, מין כזה איזור פיאודלי דמוי לאנקר, רק שטוח ברובו (עם "גבעות" במקום "הרים") ועם יחס מאוד עויין למכשפות. אני לא יודע אם טיפאני היא ממש דמות אהובה עליי, אבל בהחלט אהבתי את ה-Nac Nac Feegle (איך אפשר שלא, Crivens!). אני חושב שבאופן מיוחד, הספר הזה הוא אחד הספרים היותר בולטים בסדרת עולם הדיסק שמבהיר מהו התפקיד של מכשפות בעולם הדיסק. ודרך אגב, ספוילר קטנטן, הספר מכיל הופעה מצוינת, באורך כמה עמודים, של גראני ווד'רוואקס ונאני אוג... כמות קטנה של עמודים שקראתי שוב ושוב מרוב שמחה וגיל
. אז לקרוא את הספר, הוא מצוין... אחרי שאני אסיים את "לוליטה" אני אתחיל לקרוא את A Hat Full of Sky, שכבר מחכה לי על המדף. ודרך אגב, הנה השוואה מעניינת שרציתי להעלות:
הקטע הבא כולל ספוילרים ל-Wee Free Men ול-Coraline של ניל גיימן
אתם לא חושבים שאנשי ההשתנה דומה בהרבה דברים לקורליין? ילדה קטנה עם השקפה מוזרה על העולם והרבה אדישות שמאפשרת לה להיות קרת רוח והגיונית בסיטואציות הזויות (טיפאני, או קורליין) מגיעה לתוך עולם שלא מסוגל ליצור שום דבר בעצמו, ומתקיים רק על דברים ש"נגנבו" מעולמות אחרים (עולם האלפים, והבית האחר של קורליין). בתוך העולם הזה היא פוגשת את שליטת העולם (מלכת האלפים, האמא האחרת של קורליין) שכוחה העיקרי הוא ליצור חלומות, והיא מונעת מתוך ספק רשע טהור, ספק בדידות אומללה. הילדה נכנסת לעולם הזה כדי להחזיר משהו שלה, שאבד לה (אחיה של טיפאני, ההורים של קורליין), מוצאת קורבנות נוספים של שליטת העולם (רולנד, הבן של הברון באנשי ההשתנה, והנשמות של שלושת הילדים האחרים בקורליין) וכו' וכו'. הדבר שהכי שמתי לב אליו, אני חושב, זה הדמיון בין טיפאני לקורליין - אף אחד מסביבן לא באמת מבין אותן, הן קרות, מחושבות, אמיצות, שנונות, חריפות, ובוכות רק מתוך ייאוש עמוק ומלנכולי. אז מה, מקרה חשוד של השראה הדדית, או סתם עוד הוכחה לפתגם "great minds think alike"?
סיימתי אתמול לקרוא את Wee Free Men, הספר הראשון בסדרת טיפאני. אני חייב קודם כל לחזור בי בחגיגיות מכל דבר רע שאי פעם אמרתי בקשר לסדרת טיפאני. הספר מצוין. למרות שהוא ספר לילדים, בתיאוריה, אני לא חושב שיש הרבה הבדל בינו לבין ספרים רגילים של פראצ'ט, ורוב ההבדל שכבר יש טמון בעובדה שהוא הרבה פחות אפל... חיסרון לטעמי, אבל הספר מצוין למרות זאת. קודם כל, הספר מציג איזור חדש על פני הדיסק, The Chalk, מין כזה איזור פיאודלי דמוי לאנקר, רק שטוח ברובו (עם "גבעות" במקום "הרים") ועם יחס מאוד עויין למכשפות. אני לא יודע אם טיפאני היא ממש דמות אהובה עליי, אבל בהחלט אהבתי את ה-Nac Nac Feegle (איך אפשר שלא, Crivens!). אני חושב שבאופן מיוחד, הספר הזה הוא אחד הספרים היותר בולטים בסדרת עולם הדיסק שמבהיר מהו התפקיד של מכשפות בעולם הדיסק. ודרך אגב, ספוילר קטנטן, הספר מכיל הופעה מצוינת, באורך כמה עמודים, של גראני ווד'רוואקס ונאני אוג... כמות קטנה של עמודים שקראתי שוב ושוב מרוב שמחה וגיל