When we are in harmony- Brothers of a Feather
קודם כל - המון תודה תומר!!!
קיבלתי את ה-CD/DVD, אחרי שכבר ממש חלמתי עליו בלילות. מאיזושהי סיבה, את את זה בחנויות כאן עדיין. כמו שאתם כבר יודעים מהביקורת של תומר שנתן את הרקע הדרוש, מדובר בהופעה אינטימית של כריס וריץ', המנוע והמוח מאחורי הלהקה - ולמעשה, המהות של הבלאק קרואוז. הביצועים המופשטים לשירים שמופיעים כאן חסרים אמנם את המורכבות שכמה מהשירים זוכים להם בגרסאות האלבום , אבל יש בביצועים המופשטים האלה קסם מיוחד. הם מסירים את הוילון ונותנים לנו הצצה ישירה ובלתי אמצעית למוח ולנשמה של הלהקה. וזה מראה מדהים. כעת אסקור את כל שירי האלבום כפי שהם מופיעים ב-DVD, וראוי לציין ש-6 מהם לא מופיעים בדיסק האודיו המצורף. Horsehead - פתיחה די מפתיעה. למרות שכבר היה לשיר הזה ביצוע אקוסטי, ריץ' מנגן בטלקאסטר, וכריס נותן את הנשמה. בכלל, הביצועים המופשטים מאפשרים ממש להתעמק בקול של כריס, והוא נשמע מדהים לאורך כל האלבום. עמוק להפליא, צרוד במקומות הנכונים, חד וכנה. Cursed Diamond - שיר זה תמיד היה אחד האהובים עליי, אך לאחרונה שמעתי אותו קצת פחות. בשבוע האחרון שמעתי אותו שוב ו"גיליתי אותו מחדש". אין ספק שמדובר באחד מהשירים הגדולים של הלהקה. כאמור, ביצוע הסטודיו מאוד מיוחד בגלל התחלופה בין ההתחלה השקטה לאמצע הרועש והסיום המפוייס. המעברים בין חלקי השירים אף פעם לא היו דרמטים באותה מידה כשהלהקה (או האחים) ביצעו את השיר אקוסטית, אך מצד שני, הרכות מאפשרת למאזין להכנע לחלוטין לקול של כריס. והוא לוקח את זה למקומות אחרים. Over The Hill – שיר נפלא! לא הכרתי את השיר לפני זה, מדובר בקאבר לג'ון מרטין. שיר מהנה, אבל עדיין מצליח להיות עמוק. שיר שפשוט לא יוצא לי מהראש. Magic Rooster Blues – שיר מקורי וחדש. שמעתי עד כה את השיר רק בגרסת כל הלהקה, ולא בגרסת האחים לבד. בגרסה עם כל הלהקה השיר היה נחמד אבל לא יותר. בגרסה של שני האחים אני אוהב אותו יותר. הסיבה העיקרית היא שמדובר במלים מאוד יפות, אבל המנגינה לא מאוד מיוחדת. עם כל הלהקה, כשהדגש יותר על המנגינה, היא קצת לוקחת את הפוקוס מהמלים המיוחדות. My Heart's Killing Me – ביצוע טוב. היה יכול להיות נחמד אם נגן כינור היה מתארח בשיר (דוני הרון?), אבל בכל מקרה מדובר ביופי של שיר. Better When You're Not Alone – אין הרבה מה לומר, שיר מיוחד מאוד, שהם מבצעים רק לעתים נדירות בהופעות. אני נהנה מכל דקה שלו כמובן. חבל רק שהוא לא מופיע על הדיסק, אלא רק ב-DVD. Forgiven Song – יש אצלי בלב מקום חם, חם מאוד, ל- Paper, אלבום הסולו של ריץ' שיצא בזמן שהלהקה היתה בהפסקה (2001-2005). אין ספק שהאלבום הזה מאוד מיוחד עבור ריץ' – הוא מאוד אישי, הוא מנגן שם על כל הגיטרות והבאס, כתב את כל השירים ושר את הכל. זה היה למעשה הפעם הראשונה שהוא מוציא אלבום – רק שלו, אחרי 20 שנה בתור מוזיקאי פעיל. אחרי שהקרואוז חזרו להופיע ביחד במרץ 2005, הם לא ניגנו שום שיר בהופעות מאלבומי הסולו של כריס או ריץ'. במרץ 2006, בלונדון, לפני אחת ההופעות, ניגשתי לריץ' כשהוא נכנס לאולם, לקחתי חתימה כמובן והודיתי לו על כל המוזיקה שהוא נתן לאורך השנים, ושאלתי אם יש סיכוי שהלהקה תבצע גם שירים מ-Paper, בגלל שיש שם שירים מאוד מיוחדים. ריץ' לא ענה, אבל היה לו חיוך רחב והוא הודה לי מאוד. אין לי מושג אם זה קשור לזה (זה לא קשור, אבל תנו לי לפנטז), 3 שבועות אחרי לונדון, כשהאחים יצאו לסיבוב ההופעות הזה של Brothers of a Feather, הם החלו לעשות שירים מתקופת הסולו שלהם, וגם – מתוך Paper. השיר הזה הוא אחד הפנינים באלבום מלא בפנינים, וכשכריס מוסיף את קולות הרקע, אין דרך לעמוד בפני השיר הזה. הרמוניה. Someday Past The Sunset – אין ספק, ההפתעה של האלבום הזה מבחינתי. כריס, כידוע, היה מאוד פעיל בתקופה שהקרואוז היו בהפסקה. הוא הוציא שני אלבומים מעולים, וכתב עוד עשרות רבות של שירים, חלקם הוא ביצע בהופעות וחלקם לא, שפשוט נשארו במגירה. לכו תדעו אילו אוצרות מחכים שם. נראה שחוץ משני האלבומים שהוא הוציא, יש לו מספיק חומר להוציא עוד אלבום או שניים של שרים חדשים, ושיהיו באותה איכות של האלבומים שיצאו. השיר הזה, Someday past the sunset, לא שוחרר מעולם, ולמעשה כריס ביצע אותו רק פעמיים בהופעות עם להקתו,The New Earth Mud. מעולם לא שמעתי את השיר, ומדובר במציאה של ממש, מילים עמוקות וחודרות, שנכנסות עמוק לנשמה, ושילוב נפלא של שתי הגיטרות האקוסטיות שמניעות את השיר קדימה. Welcome to the Goodtimes – עוד שיר מ-By Your Side, והשיר הראשון עם דייב אליס על הסקסופון. שיר ממש נחמד, והתוספת של הסקסופון מוסיפה המון, מה גם שיש סקסופון בגרסה המקורית של האלבום. Roll Um Easy – קאבר ל-Little Feat. הקאבר הזה בא בעיתוי מצויין מבחינתי, שכן בחודשיים האחרונים קניתי את 3 האלבומים הראשונים של הלהקה הקסומה הזאת. למי שלא מכיר, Little Feat היא להקה מלוס אנג'לס, שהובלה על-ידי הזמר, גיטריסט וכותב השירים Lowell George חברי הלהקה האחרים יצאו מה-Mothers of Invention. הם פעלו בשנות השבעים, והוציאו אלבומים מדהימים, עם גרוב איטי ועמוק. השיר המדובר הוא מאלבומם השלישי (והטוב ביותר לדעתי), שנקרא Dixie Chicken. מדובר בשיר אהבה מאוד איטי, שמאפשר לכריס להראות את היכולת שלו לשיר שירי נשמה בצורה הטובה ביותר, עם התוספת הנפלאה של מונה-ליסה וצ'ריטי ברקע.
קודם כל - המון תודה תומר!!!
