why

[hidden message]

why

why must i be such an unstable shit.

 

[קופיפה טובעת]

למה באמת?

ה"למה" הוא למה זה קורה? מאיפה זה מגיע? מהן הסיבות לכך?
וה"למה" הוא גם למה דווקא זה מגיע לי?

כמו בכל דבר בחיים, התשובה היא מורכבת.
אני לא חושבת שזה באמת מגיע למישהו, אבל חלקנו מקבלים את זה.
כמו שיש צרות אחרות בחיים, יש גם את זה. ואת כל הסבל והחוסר יציבות שכרוכים בכך...

ברור שזה לא קל להתמודד עם מעמסה כזו ברמה היומיומית אבל זהו אתגר שהחיים מציבים בפנינו.
שולחת חיבוק וכוחות להמשך הדרך!

 

[hidden message]

חוסר איזון כמיקלי במוח

גורם לתפיסה שלי לגבי הכל להשתנות בשניות. לא בשליטתי, ואין לי כסף לטפל בזה. לא מבקשת עזרה, פשוט ככה זה.

 

[Lady Stark]

היי, מקווה בשבילך

שכן תבקשי עזרה, ושתחליטי שזה לא חייב להיות ככה.
נכון, חלק גדול מהתחושות האלה הן לא בשליטתנו. וזה חשוב שנבין את זה כדי לסלוח לעצמנו. אבל יש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי להקל ולטפל.

 

[hidden message]

LADY STARK

אני בדיוק רואה משחקי הכס

 

[Lady Stark]

 

[hidden message]

בא לי להתאבד.

 

[אלומת האור]

טוב לדעת שאני לא לבד...

 

[היי48]

אלומונת

מה קורה? רוצה לחלוק?

 

[אלומת האור]

לא, ובטח לא בשרשור לא שלי. תודה

 

[Lady Stark]

יקירה

מצטערת שאת מרגישה ככה (רק מבקשת לכתוב ״טריגר״ בכותרת ולא לכתוב את התוכן הקשה בכותרת כי יש אנשים שהמילה הזאת מקשה עליהם).
את רוצה לספר לנו מה עובר עליך?

 

[hidden message]

פשוט

ממש ממש לבד. באשמתי. מישהו שאהבתי דחיתי נתן לי כלכך הרבה הזדמנויות אבל הוא לא מתאים לי, פשוט ממש קשה לי בלעדיו.
מרגיש שאין טעם לכלום בחיים.

 

[Lady Stark]

היי

אני לא יודעת בת כמה את ובדיוק מה קרה, אבל כן יודעת שתקופות של פרידה הן קשות. הן מלאות בחרטות והאשמה עצמית ובדידות וכאב.
אבל האמת היא שזוגות שנפרדים לא באמת אמורים להיות ביחד.
מציעה לך להיאזר בסבלנות כי הכאב הזה חולף. בדוק.
ובינתיים ממליצה לך להיאזר בנו.

 

[hidden message]

תודה..

אני חושבת שאני צריכה לעשות רשימה של כל הדברים שאיתו שגרמו לי להרגיש חרא ולהזכיר לעצמי איך הרגשתי כשרציתי להפרד ממנו ולא העזתי. האמת שאף פעם לא תיארתי לעצמי שהקשר שלנו יגיע למצב כזה שאנחנו בכלל לא מדברים אבל כניראה לכל דבר יש סוף.

 

[Lady Stark]

כן

כשקשר נגמר והפרידה כואבת יש לנו נטיה לעשות אידיאליזציה לבנאדם, אפילו כשהמצב היה ממש לא משהו.
תלמדי ממני, ששנה שלמה המשכתי להיות מאוהבת בצורה עיוורת אחרי פרידה. תזכירי לעצמך כבר עכשיו למה זה נגמר. ובאמת שמצפים לך אנשים מתאימים יותר בעתיד.

 

[hidden message]

חיבוק

אני גם חושבת, הפיתרון הכי טוב זה זמן.. השאלה עד מתי. עד מתי אפשר לסבול עד שמגיעים לנקודה שאומרים "נמאס לי לסבול, נמאס לי לחשוב על זה"? אני עוד לא שם.
ואם אפשר לשאול, מה גרם לך להפסיק להיות מאוהבת ולהמשיך הלאה? ניתקת קשר? פגשת מישהו חדש?

 

[Lady Stark]

האמת?

אחרי שניתקנו קשר היה הרבה יותר קל לפנטז ולחשוב שהוא היה אדם מושלם. ואז פגשתי אותו אחרי שנה במקרה. ופתאום צפו לי זכרונות של חוסר התקשורת והקור שלו.
לקח לזה עוד זמן עד שבאמת התגברתי, אבל זו היתה נקודת המפנה.

 

[מחבקת עצים סדרתית]

היי

הקטע המבאס בפרידות, בנוסף לזה שאת עושה אידיאליזציה לקשר ולבנאדם, זה שרק הזמן עוזר, למרות הקלישאתיות שיש בזה.
התמודדות אחרי פרידה היא מאוד סובייקטיבית, יש כאלה שמעדיפים להתעמק במה שקרה שם, בסיבות לפרידה ויש כאלה שבוחרים לא לחשוב על זה ופשוט להתנתק לתקופה. ויש את אלה שבוחרים לעשות קצת מזה וקצת מזה.
מה שלא תבחרי, אנחנו כאן איתך, להקשיב למה שתגידי ולתמוך בך.

 

[hidden message]

אכן..

אני תמיד מתעמקת במה שקרה, וכל פעם שאני חוזרת לזה כואב לי כי אני תמיד מאשימה את עצמי. "אם הייתי עושה ככה.."
אני שוכחת למה עשיתי את זה.

ואני באמת עושה לו אידיאליזציה.