Wild in the Streets

[LadyG]

Wild in the Streets

לא יודעת למה בדיוק נזכרתי בסרט הזה משנת 68. אולי המשפט: take acid and be mellow שנאמר על כל מי שמלאו לו 35 ומוקם מחדש ב- groovy chill out camps או אולי דמותו של כריסטופר ג'ונס כמנהיג כריזמטי צעיר המנגן בלהקה פסיכדלית. ובעולם לא מציאותי אבל מלא חיים, למעלה ממחצית האוכלוסיה היא מתחת לגיל 25. הצעירים רוצים להשפיע ובני ה- 35 כבר זקנים. זקנים מאד. והסרט רץ כמו תרחיש גרוע של כל רפובליקני ממוצע: צעירים, סמים והרבה אהבה חופשית. מקס פרוסט הגיבור יש לו הכל: להקת רוק, כסף והרבה כסף ונשים יפות והרבה. והכל טוב ויפה עד שפוליטיקאי ממולח שם עליו את ידו. לא צריך לקחת את הסרט ברצינות יתרה ויש אפילו יתרון מסויים לצפות בו בגילופין, או קצת הוזים - זה נראה ונשמע הרבה יותר טוב. הסרט הוא בכלל מן טריפ בפני עצמו. כריסטופר ג'ונס בתפקיד המורד (מן ג'ימס דין כזה, לא פחות יפה ולא פחות שווה). התפקיד הוצע במקור ל- Phil Ochs הסינגר סונגרייטר, אבל לאחר קריאת התסריט הוא סרב. שלי וינטרס בתפקיד אמו של פרוסט ועל הבימוי בארי שיר. ואת זה זוכרים כולם: There are changes lyin' ahead on every road And there are new thoughts ready and waitin' to explode When tomorrow is today, the bells may change for some but nothin' can change the shape of things to come

 

[מורנא007]

רפובליקני ממוצע וסמים ../images/Emo115.gif

נודע לי ש- W בכבודו ובעצמו עישן מריחואנה.

 

[melancholy man]

זה נשמע לי כמו משהו שיצא

מעיתון של רפובליקאים צעירים, כי מה שאני שמעתי הוא שלפני שהוא "נולד מחדש כנוצרי" אם ליצור מונח מפגר בעברית במקום לטרוח ולבדוק איות נכון באנגלית

, ג'ורג' ווקר היה רוב הזמן יותר מסטול מרוקי אריקסון, השמועות אומרות שהוא היה תרבות הנגד של טקסס בשנות השישים... לגבי הסרט, הסרט הוא מאטפורה לא כל כך מתוחכמת על התקופה בה נוצר, נדמה לי שזה היה פול מקטרני דווקא שאמר אז שאם יתנו לכל המנהיגים LSD, יהיו פחות מלחמות בעולם, אבבי הופמן הציע בהזדמנות אחת למהול במי השתייה של וושינגטון אסיד, ולגבי השילטון של הצעירים, די לשמוע את שירים מוקדמים של דילן כמו Masters of war או The times they are a changin' בשביל להבין מאיפה הגיעו הרעיונות לסרט. אם מתעקשים להתיחס לסרט ברצינות, אז הוא או תיעוד פלאקטי של רעיונות הזוהיים משהו שהסתובבו בתרבות הנגד האמרקאית, או סאטירה דיי מוצלחת עליהם, אבל כמו שאמרה הליידי, לא כדאי להתיחס לזה הסרט כל כך ברצינות, עדיף לראות אותו כסוג של טריפ קולנועי, טוב (במובן של טריפ טוב, לאו דווקא סרט טוב...) ובשעות מסוימות ובצב רוח מסויים זה אפילו כיף לראות. לפני עשור או שנים, כשהייתי בחטיבת הבינים, הסרט הוקרן בטלוויזיה (ערוץ 1 שולת!!!1) והפך לסוג של פולחן בקרב החברים שלי, בשבילי זה סוג נוסטלגיה נעימה שכזו.

 

[Jflyaway]

אם מתייחסים לסרט הזה

ואל PSYCHOUT ו THE TRIP ודומיהם - כאל סרטי BMOVIE מעפנים שהפונקציה שלהם היא קוריוזית... ההנאה מובטחת!

 

[LadyG]

בדיוק מה שניסיתי להגיד

אם תופסים את הסרט כקוריוז, זו הנאה מובטחת.

 

[noamrap]

זה מזכיר לי...

לפני זמן מה העברתי את הפסקול-תקליט של הסרט לדיסק. האמת ?? פסקול לא רע בכלל.

 

[Jflyaway]

שים עותק בארון חשמל... ../images/Emo13.gif

נזכרתי בקטע בסרט, שה"מנהיג" מורה לנתיניו לשים LSD במאגרי המיים....

 

[LadyG]

AMG כיסחו לפסקול הסרט את הצורה

וכתבו עליו שהוא מיועד רק לאמיצים בליבם. הפסקול ממש לא טראגי. Shape of things אפילו חמוד ויש עוד כמה לא רעים.

 

[Jflyaway]

SHAPE OF THINGS

היה מספיק טוב בשביל להכנס ל NUGGETTS והוא לטעמי שיר בן-זונה. FIFTEEN OR FIGHT לעומת זאת שיר 'מצחיק' (או שזה היה FOURTEEN? לא זוכר). אגב הזהרו, ב YES מקרינים מידי כמה שבועות סרט אחר מהסיקסטיז, עם אותו שם (השם שנתנו המפיצים בעברית "הנוער לשלטון"). לא להתבלבל...

 

[ציףציף1000]

רגע, זה לא אותו הסרט?

לא שזה משנה. הסרט הזה (או שניהם, מה שלא יהיה) היו חלק מגל של סרטים בעלי תסריט די דומה, שנועדו להפחיד את הרוב הדומם האמריקאי מפני ה"היפים" המסוכנים. אלו היו סרטי Exploitation, דהיינו, הם ניצלו פחדים קיימים של המיינסטרים, כדי לגרוף קופה. המעניין הוא איך הם הצליחו, בו בזמן, לשכנע שחקנים ואמנים שהשתייכו ל"אויב", להשתתף בנ"ל, שכן המוסיקה היתה אמורה להפחיד את הקהל, לא לבדר אותו. אולי, המפיקים ניסו לרקוד על שתי החתונות - גם לפנות לקהל המיינסטרימי, וגם לקרוץ להיפים עצמם. עוד דוגמא: Privilege, עם פול ג'ונס. ובעצם גם סרטו הראשון - The Committee (סרט סטודנטים דל-תקציב, שהוקרן במשך זמן קצר בפסטיבלים של סרטי סטונדטים). ואפילו More של ברבט שרודר, למרות שזה היה סרט אירופאי עם יומרות אומנותיות, ולא בידוריות גרידא.

 

[מורנא007]

../images/Emo13.gif זה לא סוד גדול

שאני ניזון מתיקשורת רפובליקנית (קליר צ'אנלז ברדיו ורשת פוקס בטלויזיה).

 

[LadyG]

מורנא

לפחות גילך התגלה לנו היום. ואתה בחברה טובה.

 

[מורנא007]

LadyG

סילחי יי שלא התיחסתי לסרט (כי לא ראיתי אותו)

 

[LadyG]

לא נורא

וממתי זה מפריע להשתתף בדיון

וממש לא הפסדת. זה יותר קוריוז.