למען חיילים חטופים יחזרו לשלום אגרת הרמב"ן
בס"ד
תפילה אגרת הרמב"ן נספח שכדאי לקרוא כדי לקבל מודעות לאורות הצפונים האיגרת הרמב"ן ענווה הינה תולדה של ביטול הגאווה אינה אלא האני השקרי {האגוי -גאווה בחילוף אותיות המסתתר בתוך האדם ומפריד בין האדם ובין עצמו , קרי בין הלב למה , בין אדם לחברו ,ובין האדם לריבונו ,מתולדותיה של הגאווה , רדיפת הכבוד , הקנאה , הכעס, רגשי נחיתות, הגאווה מסנוורת עיני האדם ואינה מאפשרת לו להבחין באמת שהרי הנמצא תחת השפעתה בוחן כל דעת בדמיונו את מעמדו בעיני הסובבים אותו, ועסוק ב"צדקתנו " ובכבוד הראוי לו בעיני , עצמו ובהנאותיו החושניות ,ובכך בורח מהאמת הפשוטה העולה לפגוע בגאוותו המדומה , כוח הגאווה שוכן בחלל השמאלי של לב האדם ובביטולו בחסדי שמים , הוא זוכה לגלות את אורו של הקב"ה ולהשכינו בליבו , בכך הוא למעשה מתחבר לעצמו וזוכה לעושר רוחני לא מוגבל הנובע מחיבורם של הלב והמוח גם יחד לאורו של הקב"ה , מגולה לגאולה , שתי בעיות עיקריות עומדות בפני האדם הרוצה להגיע אל האמת וחליות לאורה, הראשונה , חוסר ואביקטיביות : כשם ששופט הגאון מנוע מלשפוט בין שני אנשים שאחד מהם מקורב אליו קל וחומר שהאדם אינו יכול לשפוט את עצמו ואת מעשיו באוביקטיביות וכך עלול האדם להעביר כל שנותיו שבוי בכבלי גאוותו מבלי שיהא מודע לכך כלל , ובדר"כ אף בטוח שהתואר עניו ראוי לו, הבעיה השניה : גם אם מודע כבר האדם לכך שהוא מצוי בשליטת הגאווה עדין אינו יודע כיצד לבטל השפעת זו כי הרי אפילו בליקוי מעשי ומוחשי וגלוי כמו התמכרות לעישון או לזלילה קשה לנו להתגבר ,קל וחומר שקשה , שבעתיים לבטל תכונה פנימית המוסתרת בטבענו כמו הגאווה על כל תולדותיה , ואכן זה תפקיד האדם החייו , "האדם בא לעולם לשבר טבעו ,ואם לא למה לו חיים" {הגאון מוילנא }, לכן כתב לנו הרמב"ן את אגרת הענווה שהיא "כדאי אמת " בו יכול האדם לבוחן עצמו ולראות מיקומו היכן הוא מצוי בין גאווה לענווה ויעמול להשתנות בהתאם אך התנאי לשינוי טבעו /לבבו של האדם הוא בהתמדת הפעולות ז"א לקרוא את האגרת שוב ושוב פע אחר פעם בקביעות ובתשומת לב {כלומר יקבע לעצמו מועד קבוע בשיגרת חייו למשל מידי בוקר עם ה"קפה " ,או מידי מוצ"ש לכל הפחות} ואם אכן כך יפעל יעכל המוח את הדברים ויעביר ללב את ההבנות המסרים וההוראות ולכשיחקקו הדברים בלבבו ישתנה בהדרגה טבעו מעצם הקריאה החוזרת והדברים יתורגמו לשפת המעשה , והעצות הנלוות הן פשוטות "שמע " -להתרגל להקשיב בכנות ולהיפתח אל הזולת {יש ללמוד מכל אדם מניצוץ הנשמה היחודי לו }" לדבר בנחת "- - לדבר בקול שקט הגם שבלב בוערת אש זרה , "וכל אחר זה השערים לעוד ועדו עולמות המיחלים לבואך עולמות נפלאים שלא שיערת בנפשך את דבר קיומם "האדם נמצא במקום שמחשבתו נמצאת " {הבעש"ט} בידך הדבר !!!!!! ויקיפידה
תפילה אגרת הרמב"ן
