xxx

xxx

xxx – מה זה כבר יכול להיות? ... אתם בטח שואלים את עצמכם. ובכן- זה הרבה דברים.... = xxx+Lהמידה של המכנסיים שלי, לאחר הלידה. (לפעמים זה גם xxx2,תלוי אם הכנסתי טישו לכיס הקדמי) xxx זה גם שלושת התכים מהדוגמה לריקמת ההצלבות, שהצלחתי לרקום בשלושת חודשי חופשת הלידה שלי. ו----xxx זה גם ה—גועל נפש...המה שאתם חושבים. ובואו נקרא לילד בשמו העברי: יחסי מין.. הנה נשארתי בחיים... יחסי מין...יחסי מין.?יחסי משמו... אז זהו,----שמה זה? אני מוכנה להישבע שפעם,מזמן, עסקתי בזה באדיקות לא קטנה, יחסית, אני זוכרת שאפילו לא סבלתי,רוצה לאמר די נהנתי... דבר נחמד. מוכנה להישבע,שזו דרך נחמדה להעביר את הזמן. זאת אומרת,אם היינו עכשיו,נניח,זוג בטיול להודו,ללא ילדים,והיינו עושים איזה פעולה בכיוון-זה היה אחלה. אבל-עם ילדים,זה אחרת ,משהו... ולנו יש שלושה... מה זה אומר? זאת אומרת, אם היינו עכשיו ללא ילדים, והיינו צריכים לייסד משפחה -- זה פשוט לא היה קורה. למה? יען כי גונב לאוזני שתדירות ה-xxx בינינו עולה רק במעט על תדירות הפעמים שאנחנו גומרים (אופסס.. מסיימים) את החודש ללא אובר דראפט. אז מה יש לנו בכל זאת ? יש ..וריאציות. במונח "וריאציות" אינני מתכוונת ,חלילה, לגיוון בחיי המין, שלנו יש ,ולכם אין. אין הכוונה לזה שאני ,נניח,אינגה הענוגה, והוא בוריס החזק , לא לזה, שאני האחות מימי והוא הרופא ג'ורג', שהוא טרזן ואני ג'יין, שהוא טום ואני ג'רי, ,שהוא יעקוב ואני הבלונדינית הבוגדנית מערוץ 2 ,שצריכה מהר מכות בישבן.... אנחנו לא יצירתיים. הסירו דאגה. הכוונה ב"ווריאציות" היא בעיקר לשינויים במועדי ההפרעות ,באדיבותו של יורש העצר , לפעילות המקודשת. מה זאת אומרת? זאת אומרת שהקטן תמיד יצרח במהלך האקט. השאלה היא רק-מתי? לרוב זה מתחלק לשלושה- הוא יצרח: או בהתחלה, או באמצע המחזה, או (שניה לפני) הגראנד פינאלה.... תראו, זמן ממוצע, המוקדש לאקט, הינו ---כמה? עשר דקות ...רבע שעה... (מה, לא....?????) אז, נניח, אנחנו במנת הפתיחה, באפטייזר, של השלוש דקות ראשונות... למשל ...אנחנו בדיוק רק מתחילים להפשיר, טרזן ניגש אילי עם הנבוט ביד.... אני מעפעפת, בעיני הטרוטות מהניג'וזים של הקטן, איכשהו מתחיל להיות קצת מעניין... ואז---- ------- והקטן צורח ........ בהתחלה אנחנו מנסים להתייחס לקול שלו מרחוק, כמוסיקת רקע לעלילה, נניח הקולות שמשמיעה מה שמה, השימפנזת מחמד של הזוג טרזן. אבל מה שהיה מוצלח מאוד ברווקיה בהודו, אפעס, לא עובד כאן יותר.... שכן-מושקו שלנו---שימפנזה?. לא יפה... אשמאים שכמונו... ואן טרק מינדד... איזה הורים..פויה.. איך....איך אנחנו עושים לו את זה???? ולכן,כהרף עיין,אנו טסים לחדרו ,לראות מה פשר הזעקה,ולרוב זה קורה, שאני עדיין עם הגרביונים השחורים כרוכים סביב הצוואר, והגדול מכולם ,עוד עם השוט בידיים.. ואז אנו משקיעים שעתיים בלהרגיע את הקטן... וגם את עצמנו... וגם להתלבש....דיסנט... ולפעמים שוכחים את התפאורת-עזר ליד איזה ברבי, בין חבילה חצי גמורה של מסטיק בזוקה, וכדורגל בלי אויר... וזה סתם,ככה, נח שם .... עד? עד שדודה בילהה שולפת אותם בפינצטה, כשפניה אומרות מסר פולני, חד משמעי ביותר. ביום כזה, אנחנו עצבניים משהו. או- סיטואציה אופיינית אחרת, בה הקטן צורח ,דווקא, באמצע המחזה, ואז :קורה שאני,נניח,איזה מרילין מונרו מהסרט "חמים וטעים"... ואיזה טוני קרטיס, שאני נשואה לו כבר מיליון שנה, רוצה להתחיל איתי,נגיד... אז,ברוב המקרים, הקטן נותן את השו שלו עמוק בתוך הקטע,חמים וטעים ככל שיהיה... וכל מה שנותר , אז לבעלי ,למלמל, אומלל, בין הסדינים: " וול, נובודי איז פייפקט"... או-שזה קורה שניה לפני הגראנד פינאלה... כשהמטרוניתה (זו אני) מזמרת את האריה המסיימת של האופרה (לא מצאתי דימוי יותר טוב...עם קוראי סליחה) וקהל שומעי מאוד מעודד מהקטע... פוצח בושקו בזמר משלו.... ואופס-אנחנו כבר באופרה אחרת... אז ככה ששלושת הסימנים-xxx קיבלו אצלנו תפנית מעניינת. ואצלנו במשפחה,לא יודעת מה אצלכם,קיבל ה- xxx מובן נוסף, לקודמים שזיינתי .(אני יודעת איך כותבים) ועכשיו זה בעיקר מזקיר (גם את זה,אני יודעת איך כותבים) לנו- טבלת ייאוש .( עד שיקחו לבד את האוטו בימי שישי,עד שילכו לצבא,מה שיבוא קודם)
 
למעלה