YNET - בעד ונגד המסע לפולין

[תותח9]

YNET - בעד ונגד המסע לפולין

YNET - בעד ונגד המסע לפולין ח"כ שרה מרום-שלו ושולמית אלוני - זו בעד, זו נגד המסעות לפולין http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3506155,00.html

 

[ענת אדרת]

ודעתי על מסעות הנוער לפולין - ../images/Emo31.gif

 

[סבא אריה]

שלום לך ענת -זה יזור כימו כוסות רוח ל........

שלום לך באופן עיקרוני גם אני נגד מסעות לפולין לארחונה זה הפך לביזנס טוב לסוכני נסיעות וגם הרבה אורים אינם מסוגלים לשלם סכום של 1000$ אפילו שזה יהיה מסובסד , ומה עם דמי כיס נשלח ילד בלי כסף לא . למה זה יזור כימו כוסות רוח למת ,למה לסכן חיי נערים , היה חייב המבטח לשלוף אקדחו ???? יש עוד הרבה דוגמאות כאן בארץ ,מסוכן אז דבקה נכנסים בכבוד רב סבא אריה

 

[ענת אדרת]

סבא אריה יקר, זה כבר עולה 1,500 דולר

שזה כבר מעבר למשכורת ממוצעת של אדם בישראל..... הצעתי - מסעות רק לחיילים ו/או סטודנטים במימון עצמי וסיבסוד של המדינה, אם חייל/סטודנט לא מסוגל להרוויח את העלות ומעבר לסיבסוד של המדינה ההורים עוזרים לו, זה אפשרי. מסעות של אנשים בוגרים, שרוצים לנסוע, מבינים את המשמעות, לא במסגרת כיתית. מי שלא מרגיש בשל למסע בפולין, שיסע ל"יד ושם" ויערוך שם סיור.

 

[בני הרשקוביץ]

קשה להביע דיעה

שלושה בנים שלי נסעו לפני הרבה שנים לפולין. הבת התעקשה לא לנסוע בגלל שהיא רגישה לכך, כל אלה הספיקו להכיר את אימי ז"ל נצולת שואה. הציעו לבן הקטן ולנו על מסע פולין המתקרב, הוא מתעקש לא לנסוע בגלל סיבות אידיולוגיות. אישתי ואני נסענו במשלחת מבוגרים (לפמי כ 12 שנה). לאחר שהורי נפטרו. אבי ז"ל התעקש שלא צריך לתת לפולנים פרנסה, אבל לא שמעתי לדעתו. אני נסעתי בגלל סקרנות לראות איפה הורי גרו. אבל רק מהמסע שנסעתי נכנס בי הג'וק של התעסקות "בשואה"

 

[oritbchor]

המסעות לפולין

אני מסכימה עם דעתו של אבא של בני הרשקוביץ שאומר שאנחנו נותנים לפולנים פרנסה. זה באמת כך. אבל גם בני צודק כי מי שיש לו שורשים בפולין רוצה לראות את מקום הולדם חייהם ומותם של שולשלת משפחתו. וזהו הקשר הטרגי שיש לנו עם פולין.

 

[גרשון לב]

השאלה, לגבי דידי, היא ההכנה של הנוער

אם הנוער אינו קורא ולומד את הספרות העשירה של יהדות הגולה [מנדלי,פרץ,שלום עליכם...] ואת תולדות היהדות שהוכחדה, כי אז ספק אם יש הצדקה לנסיעות אילו. מאידך, מי שקרא ולמד ומרגיש שהוא רוצה ליסוע, - שייסע, אם הוא יכל. אני, למשל, לא נסעתי ולא אסע. אשתי, כבר סיפרתי, היתה לאחרונה בארצות הבלטיות. על חורבות גיטו וילנה צעק אליהם נער ליטאי: "יהודונים, תסתלקו מכאן". את זאת אני צריך לשמוע? אך זו דעה אישית. גם איני סבור שיש טעם בנימוק שאנו מעשירים את הרוצחים או בניהם. מוטב להתרכז בעיקר.

 

[עב]

דעתי ../images/Emo31.gif

למרות שלא שואלים אותי... הדעה הזאת התגבשה באופן חזק אחרי שהאחיינית שלי התפארה "אני היחידה מהמשפחה שנסעה לפולין". נאלצתי להזכיר לה שסבתא שלה "נסעה" לפניה לאושוויץ ושהיא הייתה מוותרת ברצון על ה"מסע" הזה ובגלל זה נוסעים למקום הארור ההוא. היה שקט בחדר, האחיינית התביישה קצת אבל אני מתערבת אתכם שהיא כבר שכחה למה היא נסעה... אז אני נגד. בני הנוער לא בשלים למסע, עושים בושות בנסיעה, לא נעים בכלל. בצד השני, גם בני נוער גרמנים נוסעים ל"אתרי שואה". ראיתי קבוצת בני נוער גרמנים בטרזין ולא היה לי נעים לראות אותם משתובבים באופן נורמלי כמו בני גילם במקום נורא כזה. אבל דווקא להם זה יותר חשוב מאשר לנו!

 

[זהר רונן]

דעתי

שלום. קוראים לי זהר אני בת 19 ואני חדשה כאן בפורום. אני הייתי בכתה י"ב במסע לפולין וזאת הייתה אחת החוויות הכי עוצמתיות שהיו לי בחיים. במשלחת שלי התרכזנו לא רק בהשמדה אלא גם במי הושמד. היה לנו חשוב להכיר את העולם שהושמד כמעט לגמרי ע"י הנאצים י"ש ולכן ביקרנו בעיירות כמו טיקטין ובערים כמו לובלין ולמדנו על אורח חייהם של יהודי פולין בשנים שלפני השואה. המסע היה מאוד מלמד ומעורר ולכן גם מאוד כואב ועוצמתי. הבעיה הגדולה במסעות היום, לפי הבנתי, הא ההכנה שעושים לפני המסע ומהלך המסע עצמו. אני למדתי בבית ספר דתי ולכן לא יצאנו בערבים למועדונים אלא "התפרקנו" בדרכים אחרות: שירה וריקודים בנוסח החסידות ("תיקון"). לפני המסע עברנו סדרה של מפגשים מכינים ועבדנו במשך זמן רב על הטקסים וכל קבוצה למדה על המקום שבו היא עשתה את הטקס. לצערי בבתי הספר החילוניים, ממה ששמעתי, אין הכנה מספיק טובה, יש יציאות למועדונים במסע עצמו ואלה הם הדברים שגורמים לבני הנוער להרגיש שמדובר בטיול רגיל ולכן הם לא מתייחסים בכבוד הראוי. לדעתי הבעיה במסעות היא של מערכת החינוך עצמה שלא נותנת לילדים להבין את המשמעות של המסע כמו שהיא ולכן המסעות לא מפיקים את התוצאות הרצויות. לסיום אני רוצה לספר שכאשר הייתי באושוויץ 1 והנפתי את דגל ישראל ניגש אלי איש מבוגר וביקש לנשק אותו. לאחר שנישק הוא הזדקף ואמר "אני מאיטליה, תחי מדינת ישראל". האיש לא היה יהודי. זה אומר הכל בעיני על חשיבות המסע, לא רק לנו כי אם לכל העמים.

 

[אביב וסתיו]

לי יש את קדושי אושוויץ

המקום אליו אני מתחבר באופן העמוק ביותר אל נושא השואה הוא דווקא בית הכנסת של ילדותי. הוא הגשר בין הגולה לתקומה. בין השואה לימינו אלו. אני עומד מול הלוחות של הזיכרון. רואה את השמות. עומד מול ארון הקודש. נזכר באותם יהודים ניצולי שואה. קדושים של ממש שהתפללו כאן. ואני אומר לעצמי - זהו הגשר שלי אל העבר. בית הכנסת הזה. המחבר בין הווה לעבר. בין גלות ובין ארץ ישראל.