ZERO POINT ENERGY
- פותח הנושא ommerl
- פורסם בתאריך
uzi2
Active member
תשובה
המונח Zero Point energy הוא מונח בפיסיקה אמיתית. האפשרות לנצל אנרגיה זו לצרכים אחרים, היא משהו שלפעמים קיים בספקולציות רציניות, ולפעמים בפסואודו-מדע. בכל מקרה, אין דבר כזה בפועל. כיום התובנה בפיסיקה, הוא שהריק (הוואקום) הוא לא המצב הריק ביותר, אלא המצב עם מינימום האנרגיה. השערות ותאוריות שונות ומשונות, מאפשרות אולי מצב שבו יהיה ניתן לרדת לאנרגיה נמוכה, יותר. היה חשש כשבנו את המאיץ המפורסם LHC שתהליכים בו יגרמו לקריסת הוואקום למצב אנרגטי עוד יותר נמוך. במקרה כזה הניסוי שיגרום לזה, יכול לשנות את כל המרחב ביקום. הסבירות לזה (לאור תהליכים שמתרחשים כל הזמן ביקום) היתה קלושה לרמה זניחה, ולמעשה החששות לא היו ריאליות. הריק הוא מצב שבו כל הזמן חלקיקים נוצרים ונעלמים בו. אילו היה אפשר לחטוף את החלקיקים לפני שיעלמו, אז היה אפשר להפיק אנרגיה מהוואקום, אבל יש סיבות מצויינות להאמין שזה לא אפשרי, ובכל מקרה, אין משהו מדעי, שהוא יותר מאשר ספקולציה.
המונח Zero Point energy הוא מונח בפיסיקה אמיתית. האפשרות לנצל אנרגיה זו לצרכים אחרים, היא משהו שלפעמים קיים בספקולציות רציניות, ולפעמים בפסואודו-מדע. בכל מקרה, אין דבר כזה בפועל. כיום התובנה בפיסיקה, הוא שהריק (הוואקום) הוא לא המצב הריק ביותר, אלא המצב עם מינימום האנרגיה. השערות ותאוריות שונות ומשונות, מאפשרות אולי מצב שבו יהיה ניתן לרדת לאנרגיה נמוכה, יותר. היה חשש כשבנו את המאיץ המפורסם LHC שתהליכים בו יגרמו לקריסת הוואקום למצב אנרגטי עוד יותר נמוך. במקרה כזה הניסוי שיגרום לזה, יכול לשנות את כל המרחב ביקום. הסבירות לזה (לאור תהליכים שמתרחשים כל הזמן ביקום) היתה קלושה לרמה זניחה, ולמעשה החששות לא היו ריאליות. הריק הוא מצב שבו כל הזמן חלקיקים נוצרים ונעלמים בו. אילו היה אפשר לחטוף את החלקיקים לפני שיעלמו, אז היה אפשר להפיק אנרגיה מהוואקום, אבל יש סיבות מצויינות להאמין שזה לא אפשרי, ובכל מקרה, אין משהו מדעי, שהוא יותר מאשר ספקולציה.
deathcaster
New member
איפה סטארגייט כשצריכים אותה?
עוד באותו עניין
שמעתי מאדם, שלרוב הוא צודק אבל יש לו נטייה להגזים ולכן איני הולך שבי אחרי דבריו, שתאורטית יש בכל סנטימטר מרובע במרחב הזמן והחלל מספיק אנרגיה בשביל כל כדור הארץ ליום אחד. הוא לא מפרט על זה ספציפית, אבל בהזדמנות אחרת הוא מדבר על ניצול אנרגיית נקודת האפס אז שיערתי שטענתו המלאה היא שאפשר לנצל את אנרגיית נקודת האפס, והמשמעות היא שיש בכל סנטימטר מרובע את האנרגיה הנ"ל. רציתי להבין מה הבסיס המדעי לכך אם בכלל. בנוסף הוא טוען שידעו על כך בתקופה של טסלה ונרמז שטסלה הצליח או היה קרוב להצליח להשתמש באנרגיה זו. למיטב הבנתי טסלה שרף הרבה ממצאיו לפני שנפטר ולכן לא יודעים על כך. מה דעתכם?
שמעתי מאדם, שלרוב הוא צודק אבל יש לו נטייה להגזים ולכן איני הולך שבי אחרי דבריו, שתאורטית יש בכל סנטימטר מרובע במרחב הזמן והחלל מספיק אנרגיה בשביל כל כדור הארץ ליום אחד. הוא לא מפרט על זה ספציפית, אבל בהזדמנות אחרת הוא מדבר על ניצול אנרגיית נקודת האפס אז שיערתי שטענתו המלאה היא שאפשר לנצל את אנרגיית נקודת האפס, והמשמעות היא שיש בכל סנטימטר מרובע את האנרגיה הנ"ל. רציתי להבין מה הבסיס המדעי לכך אם בכלל. בנוסף הוא טוען שידעו על כך בתקופה של טסלה ונרמז שטסלה הצליח או היה קרוב להצליח להשתמש באנרגיה זו. למיטב הבנתי טסלה שרף הרבה ממצאיו לפני שנפטר ולכן לא יודעים על כך. מה דעתכם?
uzi2
Active member
לדעתי זה סתם אסופה של שמועות חסרות בסיס.
א. התובנה על קיומה של אנרגיה זו, הגיעה רק ביחד עם תורת השדות הקוונטים באמצע המאה העשרים. טסלה שייך לתקופה אחרת לגמרי, ואין מאותה תקופה שום מודל שחייב את זה, ובכלל רמת התובנה של הפיסיקה היתה רחוקה מכדי שיהיה אפשר להבין דברים כאלו. ב. קשה לומר כמה אנרגיה ניתן להפיק מהוואקום, מהסיבה שאין לנו את הנתונים שמאפשרים את החישוב. המגבלות בשלב הזה, הן לא טכניות אלא תאורטיות.
א. התובנה על קיומה של אנרגיה זו, הגיעה רק ביחד עם תורת השדות הקוונטים באמצע המאה העשרים. טסלה שייך לתקופה אחרת לגמרי, ואין מאותה תקופה שום מודל שחייב את זה, ובכלל רמת התובנה של הפיסיקה היתה רחוקה מכדי שיהיה אפשר להבין דברים כאלו. ב. קשה לומר כמה אנרגיה ניתן להפיק מהוואקום, מהסיבה שאין לנו את הנתונים שמאפשרים את החישוב. המגבלות בשלב הזה, הן לא טכניות אלא תאורטיות.
האנרגיה של הואקום
לפי תורת הקוונטים, לא ניתן לחזות בודאות שני גדלים בדיוק נימרץ. זה נקרא עקרון אי הודאות, ותחת עיקרון זה תיאורטית וכניראה גם מעשית יש תנודות (פלקטואציות) באנרגיה סביב האפס גם במצב הואקום (כלומר ללא חלקיקים). בגדול נוצרים ומתאיינים חלקיקים אלמנטריים והאנטי חלקיקים שלהם כל חלקיק שניה. האנרגיה הממוצעת נשארת אפס אבל מעשית יש תנודות. כך נוצרים אלקטרון ופוזיטרון ומתאיינים חזרה יחד עם מספר אדיר של תהליכים שבסופם שוב אנו נותרים עם ואקום. ניסוי קאזימיר למשל נותן דוגמא טובה. הוא שם שני לוחות מתכת וקירב אותם זה לזה וטען שהם ימשכו זה לזה מלחץ היצירה והחיסול של חלקיקים מתוך הואקום.
לפי תורת הקוונטים, לא ניתן לחזות בודאות שני גדלים בדיוק נימרץ. זה נקרא עקרון אי הודאות, ותחת עיקרון זה תיאורטית וכניראה גם מעשית יש תנודות (פלקטואציות) באנרגיה סביב האפס גם במצב הואקום (כלומר ללא חלקיקים). בגדול נוצרים ומתאיינים חלקיקים אלמנטריים והאנטי חלקיקים שלהם כל חלקיק שניה. האנרגיה הממוצעת נשארת אפס אבל מעשית יש תנודות. כך נוצרים אלקטרון ופוזיטרון ומתאיינים חזרה יחד עם מספר אדיר של תהליכים שבסופם שוב אנו נותרים עם ואקום. ניסוי קאזימיר למשל נותן דוגמא טובה. הוא שם שני לוחות מתכת וקירב אותם זה לזה וטען שהם ימשכו זה לזה מלחץ היצירה והחיסול של חלקיקים מתוך הואקום.
uzi2
Active member
הערה קלה והרחבה קלה
האנרגיה של החלקיקים הוירטואלים שנוצרים ונבלעים מתוך ולתוך הוואקום, אם נחשב אותה באופן רגיל - אינה מתמצעת לאפס, ולמעשה אם לא נבצע תהליך הגדרתי שנקרא רנורמליזציה, נקבל שהיא אינסופית. ממילא בתורת השדות הקוונטית (התיאוריה שבה למעשה אנו עוסקים כרגע) כמו במכניקה קלסית (ובשונה מיחסות כללית) משמעות פיזיקלית יש רק להפרשי אנרגיה, ולכן מותר להגדירה כמחדש אפס (כנקודת ייחוס שיחסית אליה מודדים ומחשבים אנרגיות). כפי שציינתי קודם, מצב הוואקום, מוגדר כמצב עם האנרגיה הנמוכה ביותר, ולא כמצב הריק ביותר. באפקט קאזימיר, יוצרים למעשה בין הלוחות מצב וואקום שהוא יותר ריק, ועם אנרגיה יותר נמוכה מאשר מצב הוואקום הרגיל. האפקט עצמו הוא אפקט חלש (אם כי אפשר למדוד אותו וכבר מדדו אותו בניסויים), למרחקים קצרים מאוד (יש מגבלה שקושרת בין המרחק בין הלוחות להורדת אנרגיית הוואקום ביניהם).
האנרגיה של החלקיקים הוירטואלים שנוצרים ונבלעים מתוך ולתוך הוואקום, אם נחשב אותה באופן רגיל - אינה מתמצעת לאפס, ולמעשה אם לא נבצע תהליך הגדרתי שנקרא רנורמליזציה, נקבל שהיא אינסופית. ממילא בתורת השדות הקוונטית (התיאוריה שבה למעשה אנו עוסקים כרגע) כמו במכניקה קלסית (ובשונה מיחסות כללית) משמעות פיזיקלית יש רק להפרשי אנרגיה, ולכן מותר להגדירה כמחדש אפס (כנקודת ייחוס שיחסית אליה מודדים ומחשבים אנרגיות). כפי שציינתי קודם, מצב הוואקום, מוגדר כמצב עם האנרגיה הנמוכה ביותר, ולא כמצב הריק ביותר. באפקט קאזימיר, יוצרים למעשה בין הלוחות מצב וואקום שהוא יותר ריק, ועם אנרגיה יותר נמוכה מאשר מצב הוואקום הרגיל. האפקט עצמו הוא אפקט חלש (אם כי אפשר למדוד אותו וכבר מדדו אותו בניסויים), למרחקים קצרים מאוד (יש מגבלה שקושרת בין המרחק בין הלוחות להורדת אנרגיית הוואקום ביניהם).
האמת שאני עוד צריך להתעמק ברנורמליזציה
מזיכרון+ויקיפדיה אני מבין שהאיברים האינסופיים נובעים מאינטגרל על דיאגרמות פיינמן (כל קו מייצג אינטגרל מפלצתי) ושיש שיטות רגולציה בה ניתן לבצע רנורמליזציה בתעלול מתמטי מורכב. אם אני זוכר נכון, אז את היצירה וחיסול של חלקיקי הואקום מראים כבועה או אוסף של בועיות ואז צריך לסכום ויוצאת מפלצת, בה צריכים לטפל. אני מנסה להסתכל לא על המתמטיקה אלא על הכיוון האיכותי. ופה אני נתקע. התנודות הקוונטיות בואקום מאפשרות יצירה וחיסול בלי לפגוע בחוק שימור האנרגיה כך שהיית מצפה לקבל אנרגיה אפס לאחר מיצוע לזמן ארוך ביחס לזמן האינטראקציה. אבל פה צצים האיברים האינסופיים שצריך לנרמל, וזה מאוד לא אינטואיטיבי בשבילי. לגבי אפקט קזימיר, אכן אתה צודק ובין שני הלוחות נוצר איזור עם פחות לחץ, וכך התנודות הקוונטיות מחוץ לאיזור הנתחם בין שני הלוחות, גדול יותר מהתנודות הקוונטיות בתוך איזור זה. אני מוצא את אפקט קזימיר כפלאי ומרתק. אבל המשמעויות כל כך עמוקות...מי יודע מה באמת קורה שם, בסקלות הזעירות הללו. איזה גן חיות יש שם ומה זה אומר. וזה עוד פני שאמרנו את המילה "היגס"
מזיכרון+ויקיפדיה אני מבין שהאיברים האינסופיים נובעים מאינטגרל על דיאגרמות פיינמן (כל קו מייצג אינטגרל מפלצתי) ושיש שיטות רגולציה בה ניתן לבצע רנורמליזציה בתעלול מתמטי מורכב. אם אני זוכר נכון, אז את היצירה וחיסול של חלקיקי הואקום מראים כבועה או אוסף של בועיות ואז צריך לסכום ויוצאת מפלצת, בה צריכים לטפל. אני מנסה להסתכל לא על המתמטיקה אלא על הכיוון האיכותי. ופה אני נתקע. התנודות הקוונטיות בואקום מאפשרות יצירה וחיסול בלי לפגוע בחוק שימור האנרגיה כך שהיית מצפה לקבל אנרגיה אפס לאחר מיצוע לזמן ארוך ביחס לזמן האינטראקציה. אבל פה צצים האיברים האינסופיים שצריך לנרמל, וזה מאוד לא אינטואיטיבי בשבילי. לגבי אפקט קזימיר, אכן אתה צודק ובין שני הלוחות נוצר איזור עם פחות לחץ, וכך התנודות הקוונטיות מחוץ לאיזור הנתחם בין שני הלוחות, גדול יותר מהתנודות הקוונטיות בתוך איזור זה. אני מוצא את אפקט קזימיר כפלאי ומרתק. אבל המשמעויות כל כך עמוקות...מי יודע מה באמת קורה שם, בסקלות הזעירות הללו. איזה גן חיות יש שם ומה זה אומר. וזה עוד פני שאמרנו את המילה "היגס"
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.