טוב, לא אשאיר אתכם במתח
מדובר במקרה טרגי שקרה במושב בסוף שנות השלושים אשר בעקבותיו נשארה רות הירש אלמנה עם ארבעה ילדים יתומים מאב ועם משק חקלאי ללא עזר כנגדה שיטפל במשק החקלאי שהיה באותם ימים "משק מעורב" שמשמעותו הייתה: משק הכולל את רוב הענפים החקלאיים - רפת, לול, פלחה, מטעים, כרם ענבים, ירקות, גידול ירק לבע"ח וכן הלאה. כמובן שהכל במינון קטן - 2-3 פרות, לול קטו, דונם או שניים ירקות, 2-3 דונם מטע וכן הלאה.
באותם ימים לא היו טרקטורים לחברי המושב אלא לכל משק היה זוג פרדות או פרדים שבהם השתמשו להובלת התוצרת החקלאית, חריש, זריעה וכל עבודות העיבוד.פרדה אחת לא יכלה לשאת לבדה בעול ומשנאלצה רות הירש למכור פרדה אחת מכיון שהייתה פראית ועקשנית, התקשתה לעמוד בעבודות ההכרחיות להחזקת המשק.
לימים בנה הבכור גדל ולקח על עצמו את ניהול המשק. רות עצמה נהייתה גננת במושב בשנות החמישים והשישים. לפני כעשר שנים הלכה לעולמה בשיבה טובה.