אַגַלֶה את אזניכם, או אֶגְלֶה את אזניכם?

[Assiduous]

אַגַלֶה את אזניכם, או אֶגְלֶה את אזניכם?

אַגַלֶה את אזניכם, או אֶגְלֶה את אזניכם?

בלשון תנ"ך:
וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אָזְנְךָ לֵאמֹר קְנֵה נֶגֶד הַיֹּשְׁבִים וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי (רות 4,ד)
מה מקור הצורה אֶגְלֶה ואיך היא קשורה לתגלית ולא לגָלוּת?

 

[איתי שלר]

שורש גל"י בניין קל.

כך דרך התנ"ך בביטויים כאלה, ובמקומות נוספים.
היום אנחנו רגילים להשתמש בבניין פיעל במשמעות של גילוי, ולא בבניין קל, אבל לא תמיד כך היה.

 

[Assiduous]

זאת אומרת

שלמעשה אותן צורות בדיוק (בבניין קל) משמשות למשמעויות כפולות של גלות וגילוי?

 

[איתי שלר]

אכן

 

[Assiduous]

תודה

 

[Assiduous]

האם יש קשר בין פָּנים ופְּנים?

האם יש קשר בין פָּנים ופְּנים ולפני?

במילון ספיר:
לְפָנִים
1. [תנ] בּעָבָר, בּימֵי קֶדֶם: כי לנביא היום יִקָרֵא לפָנים הרֹאֶה (שמואל א' ט 9); מה למעלה מה למטה מה לפָנים ומה לאחור (חגיגה ב, א); לפנים לא הייתה לנשים זכות בחירה, רק בשנים האחרונות היא ניתנה להן

מה הקשר בין המילה לְפָנִים, ל-בעבר?

 

[trilliane]

כמובן! כתוב לך מפורשות בציטוט:

"מה למעלה מה למטה מה לפָנים ומה לאחור".
לפנים = מה שמול הפנים, מאחור = מול האחוריים.
&nbsp
כשאתה מעביר מהמרחב הפיזי למרחב הזמן, נשאלת השאלה לאן הפנים שלך פונים.
זה יכול להיות קדימה, אל העתיד, והעבר נמצא מאחור;
אבל זה יכול להיות גם הפוך, ואז לפנים = שקרה לפני ההווה.
&nbsp
לגיא דויטשר יש הסבר לא רע בספרו "גלגולי לשון", שהמלצתי לך עליו אין ספור פעמים...

 

[Assiduous]

תודה, אך ההסבר הזה מסובך ולא ברור...

אני בספק גדול אם זה קשור למשמעות המקורית.

 

[trilliane]

איזה הסבר מסובך ולא ברור?

מה לא מסתדר לך?

 

[Assiduous]

הלוגיקה

הלוגיקה הפשוטה היא שאחור מסמל עבר, והפנים מסתכלים לעתיד. למה להפוך את זה?

 

[trilliane]

למה?

 

[Assiduous]

אל תפני לאחור, פנייך קדימה

אני מבין גם את המשמעות של המילה 'לפני' (=פנים) קדימה.

 

[trilliane]

איך אני יכולה "לפנות לאחור"?

מה שלפניי הוא תמיד מה שמול הפנים שלי, הוא תמיד יחסית לכיוון שאני פונה אליו... הפנים שלי מגדירים את מה שלפניי, לא להפך. אבל זה במרחב הפיזי; הזמן הוא עסק קצת יותר מורכב, ואין כאן "לוגיקה הפוכה" גם אם זה נראה לך לא הגיוני ברגע הראשון.

זה מתקשר למה שאיתי ניסה להסביר לך, והנה דוגמה נוספת מהחיים:
אתה עומד בתור, ומישהו עומד לפניך. כלומר (אם לא נדחפת...) הוא גם יקבל שירות לפניך, אז השירות שהוא קיבל היה לפני השירות שאתה קיבלת... כלומר השירות שלו יותר בעבר מהשירות שלך. הגיוני לגמרי, לא? לא הפכנו שום דבר, להפך, שמרנו על הסדר. אז למה בעיניך זה "הפוך"?

 

[איתי שלר]

תלוי בנקדת המבט

בשאלות כאלה הנכון הוא לבדוק משפטים שיכולים להתפרש גם על המרחב וגם על הזמן (כי דרך משפטים כאלה אירע המעתק משדה המרחב לשדה הזמן).
"ראיתי את דני לפני דינה".
אפשר לפרש את המשפט בשתי דרכים:

1. ראיתי את דני (עומד) לפני דינה.
2. ראיתי את דני לפני (שראיתי את) דינה.

והדברים תלויים זה בזה, אם דני עומד לפני דינה, אז אני, הניצב מולם, אראה אותו לפני שאראה אותה.

 

[Assiduous]

אז יש לכך שתי משמעויות הפכיות?

לפני (עבר) ולפני (עתיד)?
(העבר לפני עכשיו, והעתיד לפניך)

 

[איתי שלר]

כן, אפשר לומר שהעתיד לפניך, כמובן.

אבל בדרך כלל כשאתה אומר X לפני Y, אז X התרחש קודם.
אגב, גם המילה "קודם" קשורה לקדימה, המקום שאליו פונים הפנים.

 

[Assiduous]

תודה

כעת למדתי שאותה מילה בעברית משמשת לשני מובנים הפוכים לחלוטין.

 

[trilliane]

אלה לא שני מובנים הפוכים לחלוטין... רק זוויות הסתכלות שונות

הרי אם משהו קודם למשהו, הוא קרה לפניו, כלומר הוא בעבר ולא בעתיד...

זמן הוא דבר מופשט והתפיסה שלו מורכבת, וכך גם מעבר של מילים מהמרחב הפיזי למרחב הזמן.

 

[trilliane]

אגב, יש מילים שאכן משמשות לשני מובנים הפוכים

ורוביק רוזנטל בדיוק פרסם רשימה של כמה וכמה שורשים כאלה בטור השבועי שלו ("מילון ההפכים הזהים" – גלול מטה עד לכותרת המשנה "הכופר כיפר והסכל הסתכל"):
http://www.ruvik.co.il/הטור-השבועי/2020/10120.aspx
&nbsp

 

[טב למיתב]

מה שעבר ידוע לך והעתיד נסתר

וסימנך:
ראשון ואחרון
לפני ואחרי
זה ואחר
&nbsp
ושים לב לקשר בין שני לשונה שלעניות דעתי אינו מקרי כלל גם אם בשפות שמיות אחרות מיוצג בשני עיצורים שונים תחת השי"ן.