אאוריקה

[גריני]

אאוריקה

לא יודעת האם זה קשור להומיאופתיה או לא.... אבל בכל זאת רוצה לשתף אתכם - מאחר שיש פה אנשים חכמים, שרואים מעבר מתוך מצב הרוח הנאחס שלי היום פתאום הגיעה הכרה / תובנה, לגבי קשיי תפקוד שלי במצבים שונים בחיים, מה שאני "מגלה" בדקות אלה הוא בערך כך: כל עוד לא מצפים ממני למשהו - אני עושה בכיף א ב ל ברגע שאותו הדבר בדיוק נהיה מעין "תפקיד" שלי, ברגע שישנם סביבי אנשים שמצפים ממני לעשות בדיוק את אותו הדבר שיכולתי לעשות ב"התנדבות" בכיף - באותו הרגע - אני חווה קושי עצום, מין התמרדות פנימית כזו, פשוט לא רוצה

כך, למשל לגבי מתן פירושים בפורום חלומות, כל עוד זה בא ממני, אני עושה זאת בזמני החופשי, כשמתאים או מתחשק לי = סבבה, בכיף ברגע שהחלו לבוא אלי בדרישות/בטענות (למה אינני פותרת וכו') - באותו הרגע פתאום "נסגר המעיין".... אני פתאום לא יודעת לפתור חלומות

מה זה? למה זה? יש לכם אילו תובנות בעניין? (מה עושים עם זה? - זו כבר שאלה אחרת, שאני מניחה שצריך קצת לשבת עם התחושה הזו עד שיגיע הרעיון...).

 

[מיקילוניה]

לגריני...

קודם כל אני חייבת לומר לך שאני נהנית מאוד מן הפירושים החכמים שלך ונוכחותך בפורום זה מוסיפה ומעניינת. אני חושבת שכאשר מצפים ממישהו לעשות משהו - מכניסים אותו ללחץ ונרקמת סביבו מערכת ציפיות. כאשר יש סביבו מערכת ציפיות הוא עלול לפחד מלאכזב את הסביבה, ואז הוא נכנס ללחץ ולבלק אאוט והמעין שקודם זרם של הרעיונות והחשיבה היצירתית פתאום נעצר ע"י - פחד מכישלון - הפחד לאכזב. מכאן אני שולחת לך שלא תפחדי ותמשיכי לעשות את מה שאת עושה כל כך טוב. מי שמפחד להכשל - מתקשה להתקדם. אולי להומיאופתים הנפלאים של הפורום (היי אלישוע) יש רמדי לזה? גריני קבלי

מיקילוניה.

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

שבוע טוב מיקי ../images/Emo140.gif

 

[מיקילוניה]

אלישוע. שבוע מקסים!

 

[גריני]

המון תודה ../images/Emo24.gif

כיף ונעים לי כאן - בחברתכם

תודה על המילים החמות והעידוד. כן, הציפיות האלה ממני זה בדיוק מה ש"מכבה" אותי.

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

גריני

ברשותך אשאל אותך שאלה מדוע בחרת בניהול של פורום "חלומות"? האם היתה לך איזו ציפייה? מה רצית להשיג? לקבל?

 

[גריני]

האמת היא שלא כ"כ רציתי בכך

נכנסתי לפורום מידי פעם - כשהתאים לי, ופתרתי חלומות לאנשים. באיזשהו שלב פנתה אלי מנהלת הפורום הקודמת וביקשה/הציעה שאחליף אותה. היום זה די מצחיק אותי - שהתגובה הראשונה שלי היתה לא - ונימקתי זאת בכך שאני חוששת שכאשר זה ייהפך לתפקיד - אפסיק לפרש.... אז הגעתי באמת לנקודה הזו, אבל זה לקח הרבה זמן (אני מנהלת את הפורום מאז אוגוסט 2004). במשך החודשים האלה הישגתי הרבה מאוד תרגול בניתוח חלומות. השגתי הרבה יותר מכך: את ה"תואר" שהענקתי לעצמי

("מתמחה בניתוח חלומות") ובעצם את העוז לבוא לעולם ולהכריז על עצמי כעל "בעלת מקצוע". משום שעד שהתחלתי לנהל את הפורום, התייחסתי לכל הנושא הזה של חלומות כאל "תחביב" ומתוך התגובות שקיבלתי בפורום הבנתי שיש לי יכולת שאני יכולה לפתח עוד ועוד ולהביא אותה לידי עיסוק מקצועי של ממש (על ה"מסג' לאגו" אני כבר לא מדברת, וכמובן שגם הוא קיים...

). כמובן שהשאלה שלך לא באה סתם, והיא עוזרת לי מאוד לעשות סדר בבלגן הפנימי

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

תודה

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

אצלך זה על באמת

אנחנו חיים בעולם שבו אנו מוקפים בלא מעט שואבי אנרגיה. האנרגיה שקיימת בבני אדם היא זמינה ורבה. כאשר מבחינים בחולשה יש נטיה לנצל אותה ולכבוש אותה. זה נכון בכל תחום. בנבואה השמיימית מדברים על זה יפה. כך צצים רודנים וכובשים, וקורבנות ודיכוי. גם גוף האדם אוהב לפעול בצורה ספונטנית. לכן הוא לא סובל התערבויות חיצוניות שכופות עליו תהליכים שנוגדים את כוונותיו. לכן כאשר נותנים לחולה תרופה כימית שאינה הולמת ומדכאת את הרצון הפנימי, יש החמרה של המצב. גם כימיקלים הם שואבי אנרגיה, וכבר דיברנו על זה. מי מאיתנו לא חווה והווה את מה שאת מתארת. יש לזה כל מיני סיבות, למשל הפחד שלא לעמוד בציפיות שלקחנו על עצמנו, הרצון להיות חופשי מכבלים ומוסרות, חוסר האהבה, הרעב שאינו מקבל פיצוי הולם, תחושת ניצול ואי צדק, כפיות טובה, תחושה של חוסר הערכה. כשנכנסתי אל הפורום שלך כמעט שנפלתי מהכסא. אמרתי לעצמי, המנהלת השתגעה, עבודת פרך. איך היא יכולה לעמוד בפרץ הזה ועבור מה. כנראה שהשגת את מה שביקשת, גילית את יכולותייך והמקום נעשה קטן מידי עבורך וכבר אינו ממלא אותך. הגשמת את עצמך. אך המסע לא תם. וההמשך זקוק למזון אחר. כולנו ניזונים מהאנרגיה של הפורום. כל זמן שהאנרגיה היא דו כיוונית אז יש שובע וכולם מבסוטים, כאשר ה"אוקטן" שמניע אותך כבר אינו עומד בדרישת המבנה שלך, זה אומר שהגיע הזמן לעשות שינויים, אחרת תתרוקני מהר יותר. לא סתם כתבת "אאוריקה", מצאתי הלא כן? אבל המשמעות היא הכרזה על מצב שמבטא ריק. יש רמדיס למצבים כאלה. מקווה שעזרתי במשהו. אליש

 

[גריני]

שואבי אנרגיה - בהחלט

ואת הנבואה השמיימית סיימתי לקרוא (בפעם השניה) רק לפני כשבועיים... הספר מאוד עזר לי בקטע מעשי לגמרי - בדיוק בנקודה של איך להתמלא באנרגיה... ומצאתי לעצמי עץ דקל אליו אני מתחברת (במחשבה כמובן) וזה עושה נפלאות ממש.

על האמפתיה והתובנות, ידידי ובאשר לרמדי - אני כנראה מתקרבת מאוד לרגע של קפיצה למים

 

[הרואה דברים]

גריני לי יש עץ אלון שאני מתחבקת

איתו באופן קבוע,וההרגשה נפלאה !!בהתחלה הסביבה התסתכלה כאילו נפלתי מהירח,אח'כ כבר הפנימו,זו בעיה שלהם לא שלי.

 

[גריני]

../images/Emo45.gif../images/Emo24.gif

 

[דה ניא אל]

עץ אלון !!!!!!!!! אוי אוי I WISH

אחד מהעצים האהובים אלי ביותר אחד מהעצים המדברים ביותר יאההההה איזה כיף לך יווווווווווווו

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

אוי זאת תחושה ככ מוכרת

אני מכירה אותה משני הכיוונים....גם של המצפה וגם של המצופה. אני ככ מבינה על מה את מדברת.... אני מזהה את זה אצלי כאשר יש לי ציפייה לקבל בחזרה והיא לא באה על סיפוקה אז נוצרת תחושת תסכול איומה ויש גם מקרים שהם רבים כשאני נותנת (ככל הנראה ממקום אחר) ואז אין תחושה של תיסכול. אני משתדלת לעשות את הדברים המקום ה"נכון" ואז ....הכל יותר כיף...גם לתת וגם לקבל.

 

[גריני]

../images/Emo140.gif

 

[מיקילוניה]

מדוע אנחנו כאלה...

מדוע אנחנו (גריני, את ואני לפחות) כל כך שואבים את הביטחון העצמי שלנו מן הזולת. מדוע אין לנו יכולת לקבל ולאהוב ולהעריך את עצמנו מבלי שמישהו ישקף לנו את הרגשות הללו? האם יש לזה רמדי? כמו שאלישוע כתב את עכשיו במן "קפיצת גדילה" מה שהיה עד עכשיו סיפק לך את הביטחון הבסיסי לו היית זקוקה ומה הלאה? הרי ברור שכאן זו לא תחנה אחרונה. שתינו צריכות לקפוץ ל"מים". 1,000,000 ברכות. מיקילוניה.

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

הלו....מה הכנסת אותי לשם?

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

ומיקילוניה

אולי יש רמדיס שתטפל בזה אבל לא רק בזה ואם יגידו לך שיש אז תתחילי טיפול?

 

[דה ניא אל]

greeny i great you sis../images/Emo140.gif

קודם כל רציתי לומר לך שההצטרפות שלך לפורום זה כמו מעיין של מים נעימם, מי מעיין כאלה, קרירים, אבל לא מדי, ובעיקר נעימים, מלטפים. הרבה חכמה, צניעות ויופי !!! דבר שני, מה שאני הרגשתי כשקראתי את דברייך, ותודה רבה כל כך עך השיתוף האמיץ והכנה, זה שאת יכולה לשבת עם עצמך עכשיו, ולנסות לראות איפה יש לך כאלה דברים בחיים. איפה היו לך ? אולי בעבר הקרוב, אולי בעבר הרחוק ? מרגיש לי שזה משהו לאו דווקא בהבנה אלא בשחרור של משהו מהעבר סתם יריה באפלה, אבל בעיקר זה הדבר שחוויתי כשקראתי את דברייך אני ממליץ תוך כדי הנסיון להסתכל פנימה, להקרין אור תכלת מהקדקד לתוך הגוף, וכך להרגיש איפה המקומות התפוסים ולראות אילו זכרונות יש שם ? מה טמון ? מטמון ? ולשחרר ככה עם האור הזה המרגיע ולנשום ויש לך פורום ??? מממממממ אשמח לקפוץ !!! יאללה גריני חיבוק אוהב ותמשיכי דניאל

 

[גריני]

thanks, bro ../images/Emo8.gif

וואו, חבל שאנחנו לא בחורף עכשיו

(כ"כ חם פה, שזה ממש תענוג

) להיכנס לתוך עצמי ולראות איך הדבר הזה בא לידי ביטוי, גם בעברי - זה בדיוק מה שאני עושה מהרגע של "אאוריקה"... פתאום מבינה למה השתנה התפקוד שלי בכל מיני נקודות בחיי... זה לפעמים כואב... ואולי מתחבר באיזשהו אופן לעניין של לילית וחוה - כאילו אני מעדיפה להיות לילית מאשר חוה (חוה הצייתנית מול לילית היוזמת) היה חשוב לי זה שכתבת "מרגיש לי שזה משהו לאו דווקא בהבנה אלא בשחרור של משהו מהעבר", משום שהאינסטינקט הראשוני הלך ל: או קיי, אז מה עושים עם זה? ואולי באמת צריך רק להיות עם זה. הקרנת אור תכלת - תבוצע

יש לי פורום, כן

רק שהפורום קצת נינטש על ידי לאחרונה....

המון תודה לך