זה רחוק מלהיות חופשי וגמיש כפי שאתה מתאר.
בתלמוד, שפת האם הייתה שפה שמית ובה מערכת יציבה הכוללת מין דקדוקי, ואם אתה מוצא שם מיעוט מילים דו-מיניות או מילים שמינן הדקדוקי השתנה עם התקופות, אין זה אלא מיעוט.
מקורם בטעויות סופרים במשך הדורות כשהתלמוד הועתק שוב ושוב וקיצורים נפתחו על ידי כאלה שדקדוק לא היה הצד החזק שלהם. העברית המשנאית היא עקבית להפליא וצחה מאוד כשבודקים כתבי יד משובחים ומהימנים, אמנם היא משקפת תהליכים בשפה מהימים ההם אך זה לא נכון לומר שהם החליפו זכר ונקבה 'הלוך וחזור' כהגדרתך; כבר נכתבו בנושא לא מעט מאמרים ואף ספר שלם בנושא על ידי נשיא האקדמיה ללשון העברית משה בר אשר, ראו כאן: https://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=103704374#16.7152.6.default