הסיפור שלנו - בקצרה
בגיל שנה וחצי הבן איבד את 3 ההברות שהיו לו עד אז (רק הברות !). חודשיים היתה דממה מוחלטת, כשהן חזרו, זה היה בערך הברה אחת ליומיים שלושה - בקיצור דממת אלחוט. במקביל, בגיל שנה ותשע התחלנו ABA. אחרי חודש (וקצת יכולת חיקוי שנלמדה בינתיים), התחלנו חיקוי מילולי, לקח 5 חודשים לבסס 6 אותיות (על הטיותיהן), אותן יכול היה להגיד, כחיקוי, וכהברה בודדת. בגיל שנתיים וחצי הצליח סוף סוף לחבר 2 הברות, וכבר קצת קודם התחיל אוצר מילים קטנטן, לפי ההברות שהיו (רק כמה מילים). אף אחד לא הבין איך ילד עם הבנה שפה טובה (Receptive Language) לא מצליח לדבר. קלינאית תקשורת שפנינו אליה לאיבחון (בנוסף לזו שטיפלה בו), אמרה הרבה דברים נכונים וגם... שיש לו "דיסארטריה" (קושי פיזי אמיתי בהגיה. חוץ מאותן 6 אותיות, את האחרות מעולם לא שמענו). היא אמרה שאולי הוא יתחיל לדבר לקראת כיתה א', אבל לא בטוח. שהיא ראתה ילדים עם "דיסארטריה" שלמדו לדבר, אבל השילוב עם PDD קשה, ולא בטוח שהוא יצליח להתגבר עליו. באותו קיץ (לפני שנה וחצי), התחלנו ללמד אותו לדבר דרך קריאה (ידענו שהוא מזהה את כל האותיות, ונתנו לו לראות/לקרוא אותן). באוק' שנה שעברה, חודשיים לפני גיל 3, הוא התחיל לדבר. היינו בהלם, האותיות החסרות התחילו לרוץ, כל יום-יומיים - עוד אות. לקראת סוף החודש הן הצטרפו למילים ולמשפטים. היום הוא מדבר ממש יפה (לא תואם גיל, אבל משפטים יפים, אפילו 8 מילים...). זה לא קרה לבד, זה קרה בזכות העבודה המאד אינטנסיבית של צוות ה-ABA שלו, (וגם בזכות דני רון ששיפר לו את הקשב והריכוז בצורה מדהימה באותה תקופה). את אותה פגישה עם הקלינאית, לפני שנה וחצי, אני לא אשכח בחיים. באותו ערב לא האמנתי שהוא ידבר, בטח לא בגיל 3, בטח לא ברמה שהוא מדבר היום... בקיצור, אפשר, זאת עבודה קשה, ולפעמים ABA יכול לעשות דברים ששיטות אחרות לא מצליחות. בהצלחה
