אבודים בנושא בחירת הטיפול

שיטות טיפול

למיטב ידיעתי, בכל השיטות היותר נפוצות קיימות תוכניות שעוסקות בשילוב ובהכנה לשילוב חברתי. לטעמי, הטובה שבהן היא של ד"ר סטיבן גוטשטיין, כפי שהיא מתוארת בסיפרו solving the relationship puzzle. התוכניות שגוטשטיין מציג בנויות כרעפים עם יכולת להעלות את הרמה בצורה מבוקרת ובשלבים. בהצלחה דורון
 
אני אקבל את דעתך מאחר ולי אין נסיון

עם השיטה. אני כתבתי שזאת היתה תחושתי מקריאה עליה. לי נראה שהקונטקסט של הפעולה יותר חשוב מהפעולה עצמה. לגבי חזרתיות אנחנו גם רואים הפחתה משמעותית ל ידי בניה של תקשורת שלמה סביב מה שהיה פעם פעולה חזרתית. אבל כמו שאת אומרת הנקודה המרכזית היא טיפול אינטנסיבי ואנשי מקצוע שסומכים עליהם. והוסיף גם את האופי של הילד - הפשוש שלי נסוג לעצמו כשנלחמים איתו... ענת
 
תפקוד גבוה

נויה מתחילים ברכישת הספר (דרך אמזון, ברנס & נובל וכיוב'), אפשר גם להשתתף בסדנאות שד"ר גוטשטיין עורך מדי פעם ברחבי ארה"ב (מצ"ב לינק לאתר שלו). אני סיכמתי לי ראשי פרקים של הספר בעברית ואשמח לשתף. בברכה דורון
 
זה בפירוש נראה פרשנות אישית!

כל הרעיון של ה DIR זה ללכת עם הילד ולא נגדו. אנחנו לפעמים נמצאים בנקדות התסכול ומושיכים את האנטראקציה לעוד מעגל אחד - אבל הפירוש מנסים לא לעבור את הסף הזה. DIR לא משמשת ללימוד גבולות היא לא ממש מתאימה לזה. מה שכן כאשר יש בסיס של אינראקציה מתחיל ויכוח על גבולות וויכוח הוא טוב כי הוא אינטראקציה בניגוד לקודם שכל מה שהיה לנו זה חוסר התיחסות אלינו ואל הגבולות שלנו... אני אשמח לשתף. ענת
 
הגישה של גרנשפיין

היא להצטרף לפעילות החזרתית ולשנות אותה מבפנים. גרנשפיין טוען שאחת הבעיות המרכזיות באוטיזם היא ויסות סינסורי. לטענתו ילד עוסק בפעולה חזרתית כי היא נותנת לו ביטחון של מוכר וידוע. הבעיה שמשחק חזרתי לא מקדם את הילד. לכן הגישה אומרת להצטרף לילד לעקוב אחרי מה שהוא עושה להרחיב ולשנות את החזרתיות. דוגמא מסרט שראיתי על טיפול של גרנשפיין - הילד כל הזמן פתח וסגר דלתות. ההורים הונחו להיכנס בין הדלת לארון הילד גילה שיש הורה בתוך הארון וזה גרם לו לצחוק. ההורים פיתחו את המשחק למשחק קוקו מתוך הארון. הפעולה החזרתית הפכה להיות משחק משותף של הילד עם ההורים ולא חזרתית. מנסוני הפשוש מתחיל להזמין למשחק והמשחק מתקדם ומתפתח (ככה למשל משחק דידוגים הפך להית משחק של להחזיק את קשר העין שלי). כל זמן מתקדמים עם הילד ומעשירים את המשחק שלו.סבינה ריידר קראה לזה playful intervantion - ליצור בעיות לגרות את פתרון הבעיות של הילד אבל עם חיוך וכחלק ממשחק (לא לעבור את הגבול של הסף שלו כאמור). הפסכולוגית שאת מתארת ממש לא עובדת בגישת DIR פשוט כי היא הציעה את האינטראקציה במקום ללכת אחרי הילד (נכון להכניס ולהוציא מהסיר זה פתיחה וסגירה של מעגי תקשורת אבל היא לא שינתה את המשחק והיא היתה היוזמת). אני אתן לך דוגמא לאיך מעודדים משחק דמיוני בעזרת DIR (מהביקור האחרון שלנו אצל קלנאית התקשורת). הפשוש קפץ על הטרמפולינה באושר כאשר הבחין בבובה של ביג בירד (דמות מרחוב סומסום כאן). הוא החזיק את הבובה וקפץ יחד איתה. אחר כך ירד מהטרפולינה עם הבובה. לידו היו בקבוקים של בובות. לפי הנחייתה של הקלנאית דובבתי את הבובה ואמרתי אני רעב בבקשה תן לי בקבוק (בלי להגיש את הבקבוק או להראות לו איך מאכלים). הפשוש לקח את בקבוק ניסה בעצמו ואז שם את הבקבוק בפה של הבובה. זה אומנם לא משחק דמיוני ברמה גבוה אבל הוא מתקדם לשם. שיטת ה DIR היא שיטה מצוינת לפיתוח משחק דמיוני כי בסופו של דבר אם את מכירה את 6 הרמות של גרנשפיין הרמה הגבוה ביותר והמטרה שלנו זה משחק דמיוני. ענת
 
אני לא מסכימה

גרנשפיין ממש לא מניחים שזאת נכות לכל החיים. להיפך הרעיון הוא לקדם את הילד רגשית ורעיונית ולתת לו כלים לתפקוד נורמלי כסביבה של ילדים רגילים. אף אחד לא עודד אותנו לבחור דווקא בגישה של שילוב או גן תקשורתי ואני שמעתי על כמה תוכניות שהם גנים תקשורתיים על פי בסיס של ה DIR. הפשוש שלי נמצא במסגרת אחת כזאת. הגן מורכב משתי גננות ושני ילדים בספטקרום הפשוש ועוד ילד אחד. הם עושים FLOOR TIME ביחד כשהמטרה של המנחות היא להביא את שני הילדים למשחק משותף ולקדם את יכולת האינטראקציה של שניהם ביחד. הפשוש נמצא בעוד מסגרת של גן משלב ונאמר לנו שאחד הילדים הרגילים בגן מנסה לשחק עם הפשוש ושהפשוש לאט לאט מנסה לשחק יחד איתו. העבודה המרכזית השניה שלנו היא על הויסות הסנסורי בעזרת ריפוי בעיסוק וזה עוש פלאים מבחינת היכולת של הפשוש לסבול מגע ולכן להיות באינטראציה עם אחרים. בפרוש המטרה של השיטה היא החלמה מלאה ושילוב מלא. ענת
 
הפשוש שלי בן שלוש לפני שלושה חודשים

היה אומר בערך 10 מילים סהכ אבל בקושי משתמש באמת (משהו כמו מילה בשבוע) והיו מילים שנעלמו אחרי שימוש. היום אחרי שלושה חודשים של DIR אוצר המילים בערך 100 וגדל כל הזמן (בערך 5 מילים לשבוע). בעבר שהיה מגיע לרופא היה אומר שלום ובי בי הפעם אמר - הולכים, מעיל, נעלים, בי בי, לא רוצה, די, עגלה וכו (וכל זה במצב יחסית לא תקשורתי עם חום גבוה). אתם צרכים עזרה של קלנאית תקשורת. ענת
 

anidnd

New member
אופטימיות

כשהילד שלי היה בן 3 הוא רק אמר "אה" ובהה בתקרה. כשהיה בן 4, אמר משפטים בני 2-3 מלים. היום, בן 4 וחצי, אומר משפטים ארוכים מאוד כמו: אמא, איפה הכדור העגול? או "אמא, בבקשה, קצת לשחק במחשב". שיטה? לא הלכנו על שיטה, אלא על תחושות בטן של מה מתאים לילד. תסמכו על עצמכם!! אתם יודעים הכי טוב, ואם משהו לא עובד, לשנות! בהצלחה לכולם!
 
דיבור

דנה על סמך מה שהצגת אי אפשר לחזות אם הילד שלך ידבר או לא. מומחים נוטים להניח שהסבירות להתפתחות דיבור חזקה יותר בקרב ילדים אצלם יש מלמול כל שהוא. עם זאת, קיימות שיטות רבות לעידוד ותמיכת התפתחות דיבור. בשיטת ה-aba תוכנית העבודה על הדיבור מגיעה רק אחרי הקניית הרגלי למידה (ישיבה ליד שולחן, ידיים למטה, זיהוי בסיסי של חפצים ומניפולציה שלהם) ואז היא מתבצעת באמצעות תרגול של הדהוד. בשיטת ה-vba, מעצם היותה שיטה בעלת דגש תקשורתי, מתבצע קודם כל נסיון לפיתוח שיטת תקשורת. קודם כל מפתחים את אוצר המילים של הילד ע"י מתן אפשרויות לדרישות מצידו (לא מקבל במבה עד שאומר במבה, או לפחות מבטא משהו בכיוון). הקניית המושג מתבצעת אם באמצעות הדהוד, השלמת מילים ו\או משפטים ואם באמצעות שיטת תקשורת חלופית כמו pecs (picture exchange communication system), או שפת סימנים. ההערכה היא שאם ניתן לעבוד מהתחלה על תקשורת רגילה - זו האפשרות העדיפה. אם לא - יש להתחיל מייד בהקניית תקשורת חלופית. יש המון חומר בנושא. מקווה שעזרתי דורון
 

ריקי 04

New member
הסיפור שלנו - בקצרה

בגיל שנה וחצי הבן איבד את 3 ההברות שהיו לו עד אז (רק הברות !). חודשיים היתה דממה מוחלטת, כשהן חזרו, זה היה בערך הברה אחת ליומיים שלושה - בקיצור דממת אלחוט. במקביל, בגיל שנה ותשע התחלנו ABA. אחרי חודש (וקצת יכולת חיקוי שנלמדה בינתיים), התחלנו חיקוי מילולי, לקח 5 חודשים לבסס 6 אותיות (על הטיותיהן), אותן יכול היה להגיד, כחיקוי, וכהברה בודדת. בגיל שנתיים וחצי הצליח סוף סוף לחבר 2 הברות, וכבר קצת קודם התחיל אוצר מילים קטנטן, לפי ההברות שהיו (רק כמה מילים). אף אחד לא הבין איך ילד עם הבנה שפה טובה (Receptive Language) לא מצליח לדבר. קלינאית תקשורת שפנינו אליה לאיבחון (בנוסף לזו שטיפלה בו), אמרה הרבה דברים נכונים וגם... שיש לו "דיסארטריה" (קושי פיזי אמיתי בהגיה. חוץ מאותן 6 אותיות, את האחרות מעולם לא שמענו). היא אמרה שאולי הוא יתחיל לדבר לקראת כיתה א', אבל לא בטוח. שהיא ראתה ילדים עם "דיסארטריה" שלמדו לדבר, אבל השילוב עם PDD קשה, ולא בטוח שהוא יצליח להתגבר עליו. באותו קיץ (לפני שנה וחצי), התחלנו ללמד אותו לדבר דרך קריאה (ידענו שהוא מזהה את כל האותיות, ונתנו לו לראות/לקרוא אותן). באוק' שנה שעברה, חודשיים לפני גיל 3, הוא התחיל לדבר. היינו בהלם, האותיות החסרות התחילו לרוץ, כל יום-יומיים - עוד אות. לקראת סוף החודש הן הצטרפו למילים ולמשפטים. היום הוא מדבר ממש יפה (לא תואם גיל, אבל משפטים יפים, אפילו 8 מילים...). זה לא קרה לבד, זה קרה בזכות העבודה המאד אינטנסיבית של צוות ה-ABA שלו, (וגם בזכות דני רון ששיפר לו את הקשב והריכוז בצורה מדהימה באותה תקופה). את אותה פגישה עם הקלינאית, לפני שנה וחצי, אני לא אשכח בחיים. באותו ערב לא האמנתי שהוא ידבר, בטח לא בגיל 3, בטח לא ברמה שהוא מדבר היום... בקיצור, אפשר, זאת עבודה קשה, ולפעמים ABA יכול לעשות דברים ששיטות אחרות לא מצליחות. בהצלחה
 
הי דנה

כן בהחלט. אני מניחה שהאבחון הוא PDD. אנחנו רואים פעמים רבות ילדים שמתחילים לדבר מאוחר. לפעמים מלווה את הקושי בדבור בעיה בתכנון מוטורי הגורמת לסרבול ביכולת הפקת הקוליות. בהחלט ניתן לעזור. מומלצת התערבות טיפולית של קלינאי/ת תקשורת. מהר ואינטנסיבי. כאשר חשובה הדרכה של כל הסובבים את הילד. הגישה היא כבר התאמה לילד ולמשפחה. בכל מקרה הילד זקוק לתמיכה מקצועית. בהצלחה רונית
 
דוגמא... (במקום להסביר מה לא...)

מאחר ויש כאן כל כך הרבה דוגמאות לABA חשבתי שזה יעזור להדגים איך DIR עובד... אז הדוגמה הכי פשוטה מהפעם הראשונה שעבדנו עם הפשוש. הפשוש נהג לשחק הרבה במכוניות ולהסיע אותם קדימה ומאחורה (משחק חזרתי). במקום להתעקש שיעשה משהו אחר לקחתי מכונית והסעתי ליד שלו. למשחק הוספתי קולות של מכונית. אחרי כמה דקות של משחק הפשוש התחיל לחקות את הקולות שעשיתי. התחלתי להסיע את המכונית עליו והוא צחק המשכתי בלהסיע את המכונית על היד שלי והוא חייך הביט לי בעינים והתחיל להסיע את המכונית שלו על היד שלי. בחצי שעה משחק השגנו משחק משותף (שעד אז פשוט לא היה) קשר עין ואימוץ רעיונות. המשחק עם המכונית כבר לא היה אותו דבר יותר. הפשוש התחיל לחקור אפשריות עם המכונית, קולות להושיב בובות במכונית. לאחורנה עבר כמעט לחלוטין למשחק בבובות. הדוגמא הכי טובה להתדקמות היא לפני שבועיים הביא בובה למיטה הניח אותה על הכתף שלי כיסה בשמיכה אמר לילה טוב ולישון שם את הראש על הכתף של אבא ונרדם... ענת
 

liat16

New member
אבודים בנושא בחירת הטיפול

ומבקשים עזרה מישהו שמע על verbal behavior .מדובר בילד קטן האם aba לא יאלף אותו מדי?
 

ריקי 04

New member
כל הכבוד, אבל צריך לזכור...

שלהרבה ילדים אוטיסטים אין בכלל יכולת חיקוי. ולכן אלף דברים שיעשו לא יגרמו להם להצטרף. הדבר הראשון ש-ABA מלמד זה חיקוי, ועם הרבה ילדים זאת אבן דרך חיונית ובסיסית. וגם אם ללמד "חיקוי" זה באמת הכי ABA שעשינו, וזה באמת היה "אילוף" (ולקח חודש וחצי של עבודה אינטנסיבית), היום הוא עושה את זה בצורה הכי טבעית, בגן, בהפעלות ביום הולדת... ואם לא היינו עוברים את ה"אילוף" בדרך - זה לא היה קורה אף פעם. הילד שלנו מקסים, חמוד, וב"תפקוד גבוה", אבל חיקוי, בתחילת הדרך, ממש לא היה לו. ובשורה התחתונה, מסכימה עם כל מי שאמר את זה קודם, הנוסחא המנצחת, לדעתי, היא שילוב של ABA עם DIR, לכל שיטה התחומים היותר חזקים שלה, וכל אחת צריך לנצל בהתאם.
 
זה נכון

אבל התיאור היה אישי של הילד שלי. הצטרפות לילד לא מחייבת שהוא יחכה את מה שאתה עושה רק יקבל את נוכחותך ויגיב אליך. אם למשל המכונית שלי מתנגשת בשלו והוא מחייך אז פתחנו וסגרנו מעגל תקשורת. אם הפכתי את המכונית והוא הפך אותה בחזרה אז שוב פתחנו וסגרנו מעגל תקשורת. יש לנו נושא תשומת לב משותפת (המכונית) ואנחנו עושים דברים ביחד. בהתחלה רוב המעגלים הם כאלה (לא ישירים אלא דך אוביקט) אבל איכות המשחק משתנה ככל שמתמידים בו (גם בלי יכולת חיכוי). ברגע שיש תקשורת יש למידה. לגבי הנוסחא הטובה ביותר. אני לא חושבת שזה בהכרח שילוב של שיטות או שיטה אחת אני חושבת שזה משתנה שתלוי בילד תלוי בהורים שלו ותלוי באיכות המטפל. עבורנו מה שעובד זה DIR לבד ואני לא מרגישה צורך להוסיף ABA ככלי. אצלכם כן היה משולב ואצל אחרים DIR לא מתאים בכלל. DIR בדיוק כמו ABA דורשני אבל אחרת. DIR מחייב מההורה כל הזמן יצרתיות וגמישות, המון אנימציה רגשית וויתור על המשכות. כמו שאני מוצאת שעבורי ABA זה בלתי אפשרי אני מניחה שיש הורים שלא יכולים לעבוד עם DIR. הספקטרום הוא כך כך מגוון שנא ילא חושבת שיש אמת אחת. ענת
 
AVB- verbal behavior

ניתן להיכנס לכל מנוע חיפוש ולמצוא חומר רב על הגישה. קיים גם פורום שלם בנושא (באנגלית..).אני מצרפת שניים מהקישורים הרבים הקיימים. הקושי לדעתי למצוא מנחה ישראלי לגישת ה-verbal שהיא מעט שונה במיקוד שלה מה-aba הקלסי. ולא. ה-aba לא "יאלף" אלא יתן בסיס טוב להתפתחות ולמידה. החכמה למצוא מנחה פתוח ולא מקובע. ואז כל התכנים הנלמדים הופכים למוכללים בחיי יומיום, והדגמים השפתיים הנלמדים הופכים לזמינים בהזדמנויות תקשורתיות ספונטניות.
 
vba

מצורפת כתובת האתר של ד"ר וינס קרבון אצלו למדתי את השיטה ועליו אני ממליץ בחום. להבדיל מכריסטינה ברק, מומחית לא קטנה בזכות עצמה, לד"ר קרבון יש צוות גדול והוא יכול להתאים לכם מפקח\ת אליה אפשר לשלוח קלטות או קבצים ברשת לצרכי מעקב. אתר נוסף כולל הרצאת מבוא בת כ-50 דקות על השיטה והשוואה בינה לaba הקלאסי. בסדנאות של ד"ר קרבון למדתי כיצד בונים תכנית ביתית, כיצד מכשירים צוות, כיצד מבצעים מעקב ופיקוח וכיצד לפתור בעיות. החיבור לצוות שלו נותן לי הרגשה ש'אני לא לבד', ומי שמצוי בתחום יודע עד כמה העניין הזה חשוב ומרכזי. בהצלחה דורון
 
אנחנו בחרנו ב - DIR

השיטה הזאת מדברת אלנו ו''קל'' לנו לישם אותה. אני מאמינה שאין פתרון אחד השאלה מאד תלויה בילד, בהורים ובמטפל. DIR מצא חן בענינו כי הוא מבוסס על לזרום עם הילד, להיכנס לעולם שלו ולצמוח איתו. העובדה שאני לא באה מעמדה של אני אלמד אותך אלא מעמדה של איך אני יכולה להשתלב במה שאתה עושה ולנצל אפילו משחק חזרתי כדי לבנות תקשורת. בשבילנו זה מצליח בגדול. הפשוש עבר מאוצר מילים כמעט לא שמיש של 10 מילים לאוצר מילים גדול ממאה (וגדל) יוזם תקשורת - מזמין אותנו לשחק איתו, יוצר קשר עין לאחרונה התחיל לשחק משחק דמיוני - להשכיב בובות במיטה לרחוץ וכו. גולת הכותרת של החודש המילה - כואב (כשהוא נפצע).באופן מצחיק גם אני והאיש מוצאים את עצמנו יותר תקשורתיים. אחד הבסיסים של השיטה היא ויסות של בעיות סנסוריות שגורמות לילד לברוח מתקשורת. הפשוש עושה ריפוי בעיסוק על מנת להתגבר על יתר רגישות לטקסטורות ותחושת גוף בחלל. הוא עושה פלאים לאחרונה התחיל להשתמש במתקנים בחוץ (מגלשה וכו) שקודם גם עם טרקטור לא היה עולה. שאר הזמן מוקדש ל floor time משחק שמורכב משני חלקים להצטרף למשחק של הילד ולהעשיר אותו (ההרמת קשיים, קולות, רגשות מורכבות המשחק). אנחנו מטפלים רק שלושה חודשים ויש לנו ילד אחר לגמרי. הוא התחיל ליצור קשר ואפילו לשחק קצת עם ילדים בני גילו בגן (ואם לא אז משחק יותר במקביל מאשר בבידוד). בקיצור זאת הדרך שלנו. אתם צרכים למצוא מטפל טוב ושיטה שנוח לכם איתה (האמת ולא מהיכרות בכלל גם התחושה שלי ממה שקראתי על ABA היא של אילוף זה לא מדבר אלי ולכן לא פונה לזה, אבל שוב זאת התחושה שלי). ענת
 

liat16

New member
בהמשך לבחירת שיטת טיפול

ילדינו צעיר, מלא שמחת חיים וסקרנות. אוהב להיות בגינה ולהתרוצץ במתקנים בקרוב אנו מקווים להתחיל תכנית ביתית והדילמה הקשה היא בשיטה. בנוסף על המכה הקשה, הבשורה הבלתי נתפסת שדברים לכאורה רגילים שהילד עושה נתפסים בעיני אנשי מקצוע כ"לא רגילים". צריך לבחור גם דרך שתתאים לו ותקדם אותו!!! וכמה שיותר מהר. מאיפה לעזאזל מתחילים בחיים החדשים האלה ?
 
קוראים חושבים הולכים עם האינסטינקט

שלמה שמתאים לילד מוצאים מטפל טוב להארגן את הטיפולים מכניסים כמה סוגים שונים של טיפול (ריפוי בעיסוק, קלנאית תקשורית, פסיכולוגית) ועובדים בבית. זה פרויקט עצום אבל אפשר. אנחנו קבלנו את האיבחון לפי שלושה חודשים. בחרנו DIR קראנו הלכנו לכנס בחרנו מטפלת מרכזית בשיטה (קלנאית תקשורת) הכנסו לתמונה עוד אנשים ואנחנו עובדים בכל המרץ בבית (אם מנוחות כדי לא להתמוטט ועם תוספת של סטודנטית שבה כמה פעמים בשבוע לעזור - המשפחה בארץ). שלושה חודשים ויש הרבה פירות לעמל ויד על הדופק לאיך מתקדמים ומה כדאי להוסיף (אנחנו רוצים להוסיף פיסכולוגית לעבוד על ביטוי רגשות). הדגשים שלנו - ויסות בעזרת ריפוי בעיסוק אינטראקציה בעזרת גן FLOOR TIME שעובד על אינטראקצה בין שני ילדים והנחיה ו FLOOR TIMR בבית. ענת
 
למעלה