אני מציעה לקרוא קצת יותר על השיטות
היי ליאת, זוהי שאלת מליון הדולר
לאיזה כיוון הולכים כדי להשיג תוצאות משמעותיות
ובאיזו שיטה
אני מאד בעד למידה והקשבה לקול הפנימי שלך, בהכירך את הילד והיות וזוהי החלטה קשה, אני ממש ממליצה לך לתאם פגישה עם דורית, המידענית של בית לורן ועם הצוות שלהם, כדי לאסוף עוד מידע לגבי ההחלטה. קיימות כמה שיטות פופולריות בארץ- שיטת DIR=FLOORTIME=גרינשפן, העובדת על יצירת משחק וחשיבה סימבולית, כיון שחלקם עדיין תקוע בשלב המשחק של פעולה-תגובה, עם מעט מאד מגוון ויצירתיות, עבודה דרך מימד רגשי וחוויתי, תוך יצירת מעגלי תקשורת והבניית סיטואציות לפיתרונות ויצירתיות. שיטת ABA הנוקשה, או הגמישה יותר (או כפי שאני אוהבת לקרוא לה - השיטה של ההתנהגות הרגשית AB-EA=apply behavior-emotional analysis ), כיון שאצל בני המצב הרגשי מאד משפיע על ההתנהגות ותראפיסט שמתעלם ממצבו הרגשי מועף ישר מהצוות שלי... שיטה זו טובה מאד כדי ללמד מידע כמו משמעות מתוך תמונות, ידע כללי, הכללה, המחשה ועוד, דרך למידה מדורגת בשלבים, המוודאים כי הילד למד והפנים את הידע. קיימות גם שיטת אופשן, או הגירסתה העכשווית והמורחבת- במפנה אצל חנה אלונים - להצטרף לפעילות של הילד ולהמשיך ולהרחיב אותה, לא דווקא לכיוון החשיבה הסימבולית, כמו DIR , ולתת לו כלים נוספים. כמובן השיטה של מילר, פחות נפוצה, כי יש מעט תראפיסטיות, אך בעלת יתרון גדול בשימוש בהתנסות גופנית במרחב ושילוב של המחשת פעלים דרך עשייה וכן גופים- אני, אתה וכ"ו. בגנים של משרד החינוך עובדים לא מעט בשיטת הלמידה של טיץ', ויש גם כל מיני שיטות אינטגרטיביות. אני מאד בעד שלוב של יותר משיטה אחת- ואצלנו משלבים את ABA עם גרינשפן. היתרון הוא שהחלקים המובנים יותר נלמדים דרך ABA והחלקים של היצירתיות , המשחק הסימבולי, דרך גרינשפן. הדוגמא הקלאסית שמבדילה ביניהן היא ההתייחסות לבובות. בABA הוא לומד לנענע בובה או להאכיל אותה, אך אם יאמרו לו שהבובה עייפה או רעבה, הוא לא ידע מה לעשות. בגרינשפן עובדים יותר על רצף של שיתוף כדי להפנים למה עושים פעולה ולא סתם מלמדים אותה. אם בABA בונים סיטואציות ומלמדים אותו בדיוק מה לעשות בכל סיטואציה, הרי שבגרינשפן הפתרונות והרעיונות, צריכים לבוא ממנו, כאשר בעיות מוצבות בפניו. אחתהבעיות העיקריות בהפרעה האוטיסטית, היא שאין פיתרון מושלם אחד וכל ההורים נאלצים להתמקצע, כי להבדיל ממחלות כמו סכרת נעורים או צליאק, כאן יש המון פרמטרים שצריך להכיר ולבדוק. מצב תזונתי, בריאותי, רגשי, תחושתי וחושי, תפקודי, סף תסכול, נכונות לשיתוף פעולה, התנהגות אובססיבית, וקשיים נוספים. לכן צריך קצת לקרוא וללמוד לפני שקופצים למים הסוערים וחשוב גם למצוא מיהם אנשי המקצוע הטובים באיזורך, היכולים ללוות אתכם. יש המון מידע וקישורים בכל השיטות ומקצתם גם כאן. קחי לך את הזמן וכדאי לך גם להצטרף לאחת הקבוצות החדשות של בית לורן, שם יהיה לך עוד אנשים להתלבט ולשמוע מהם. אנחנו כאן בשבילך, ונותר לי רק לאחל לך הצלחה והמון סבלנות ואורך נשימה. אני מאלה שמאמינים בעבודה קשה ולא במקסמי שווא. בברכה, תלמה.
היי ליאת, זוהי שאלת מליון הדולר