אבות ידידותיים
למען האיזון (ואנא תקנו אותי אם אני טועה) - איך זה שכמעט ולא נשמעים סיפורים על אבות שעושים הם את המאמץ למזער את השבר של הילדים? בחודשים האחרונים (ובכלל) אני קוראת כאן וגם בפורומים אחרים את האימהות שכואבות את היחס של האב ואת חוסר ההתמודדות שלו עם השלכות הפירוד על הילדים. המציאות שחוות כאן האמהות הגרושות היא כאובה ואותנטית ומעלה את החשד שזו דרכם של גברים להתמודד עם העניין, או ליתר דיוק - לא להתמודד איתו... האם מדובר ברע הכרחי? האם זוהי דרך הטבע? האם לעולם יתקנו (או לא) אבות את הקשר עם ילדיהם לאחר הגירושין רק לאחר תקופה שבמהלכה ניזוקים הילדים והאב "מסתדר" עם חייו ועם עצמו ומתפנה לילדיו רק אחרי ששוקע האבק? אני מזמינה בזאת אבות גרושים לספר לנו שאפשר גם אחרת, ולו למען אותן אמהות שיהססו עם ההחלטה להתחיל מחדש ולהתגרש, כי ההתרשמות העולה היא שמדובר בחלק בלתי נמנע מהתהליך.
למען האיזון (ואנא תקנו אותי אם אני טועה) - איך זה שכמעט ולא נשמעים סיפורים על אבות שעושים הם את המאמץ למזער את השבר של הילדים? בחודשים האחרונים (ובכלל) אני קוראת כאן וגם בפורומים אחרים את האימהות שכואבות את היחס של האב ואת חוסר ההתמודדות שלו עם השלכות הפירוד על הילדים. המציאות שחוות כאן האמהות הגרושות היא כאובה ואותנטית ומעלה את החשד שזו דרכם של גברים להתמודד עם העניין, או ליתר דיוק - לא להתמודד איתו... האם מדובר ברע הכרחי? האם זוהי דרך הטבע? האם לעולם יתקנו (או לא) אבות את הקשר עם ילדיהם לאחר הגירושין רק לאחר תקופה שבמהלכה ניזוקים הילדים והאב "מסתדר" עם חייו ועם עצמו ומתפנה לילדיו רק אחרי ששוקע האבק? אני מזמינה בזאת אבות גרושים לספר לנו שאפשר גם אחרת, ולו למען אותן אמהות שיהססו עם ההחלטה להתחיל מחדש ולהתגרש, כי ההתרשמות העולה היא שמדובר בחלק בלתי נמנע מהתהליך.
קבלו ציון לשבח בתחום הפירגון והעזרה ההדדית ללא כיסוחים וכל מיני איכסים שחלק מכם בטח כבר נתקל בעולם הוירטואלי... ואשר לציון לשבח נוסף שאני חייבת לציין - איך קראתם לכך? סופר אבא.. אם כן אשרי ילדיי, ומן הסתם גם מזלי שיש להם באמת אבא כנראה מהזן הנכון, מכיון שאם לומר את האמת אני לא חושבת שצריך להגיע למצב שבו אנו מחלקות צל"ש על התנהגות שאמורה להיות מובנת מאליה אך מכיון שהמצב מסביב הוא כזה אכן מגיע לו צל"ש - הוא אבא מדהים, כייפי, איכפתי, דאגן (לעיתים יותר מדי....
