אבחון אוטיזם - התייעצות

[potter7]

אבחון אוטיזם - התייעצות

היי לכולם,
כותב בשם בחור בשנות ה-20 לחייו. בעקבות המלצות מאנשי מקצוע ומשאינם, מתלבט אם לגשת לאבחון אוטיזם. עושה רושם שהאוטיזם (ככה"נ בתפקוד גבוה) מלווה אותו במשך כל חייו, אך בשנים האחרונות הוא משפיע בצורה משמעותית על התפקוד שלו (מעבר לאספקט החברתי, תקשורתי, תחושתי, וכו', שליווה אותו שנים) לרבות (על פניו) אלמנטים של OCD, סטרס, דיכאון, חרדה, הפרעות במערכת העיכול (ממקור פסיכוגני) ועוד.

מתעניין ביתרונות ובחסרונות של אבחון אוטיזם בגיל מבוגר. היתרונות להבנתו הם מעין "השלמה" / "אישור" / "היכרות אישית" עם עצמו שעשויה לתרום בפני עצמה להתמודדות שלו (האם למישהו יש ניסיון בכך?), וכן מיקוד בהכוונה הטיפולית (כרגע לא מטופל תרופתית). האם מישהו יוכל לציין יתרונות נוספים?

לעניין החסרונות; הבחור מוטרד כיצד ישפיע האבחון על העסקתו כרופא בעתיד (הבחור סטודנט לרפואה בשנים מתקדמות), ועל שירותו הצבאי (הבחור עתודאי שעתיד לשרת כרופא צבאי, יצויין כי עבר מספר הכשרות צבאיות ללא קושי חריג).
האם יש חשיבות לסוג האבחון (פרטי או שאינו פרטי) בהקשר זה?

כמו כן ישמח לשמוע על המלצות למקומות אבחון (פרטיים ושאינם פרטיים) ועל ההבדלים בינהם מבחינת מקצועיות האבחון, השלכות לעתיד, ועוד.

תודה רבה !

 

[schlomitsmile]

מה הקשר שלך לאותו בחור?
היתרונות להבנתו הם אכן יתרונות משמעותיים.
אגב, לגבי מיקוד בטיפול, לא מדובר בהכרח בטיפול תרופתי,
גם בטיפול רגשי זה רלוונטי מאד.
למשל- התובנה שהבנאדם עבר את כל חייו בלי לקבל הבנה ומענים נכונים
ולכן סטרס וכל מה שנובע ממנו הוא תגובה סבירה בהחלט,
היא תובנה חיונית בטיפול רגשי.
בנוסף, אנשים שאובחנו בבגרותם מציינים לעתים
שהאפשרות לפגוש- פנים אל פנים או וירטואלית-
אנשי ספקטרום אחרים,
לחוות שסוף סוף יש מישהו, מישהם, שמבין אותם באמת,
זה דבר שנותן להם הרבה כח וגם שימחה.
&nbsp
לגבי החששות- אין סיבה שזה יפריע להעסקתו כרופא,
כולל בצבא.
אנשי ספקטרום (=א"סים) משרתים בצה"ל, לרוב כמתנדבים,
אבל זה לא פוגם בשום דבר בשירותם.
במיוחד שהצבא כבר השקיע בהכשרתו בעתודה,
אין להניח שהם יוותרו על השקעתם.
&nbsp
האבחון לבוגרים הוא בכל מקרה פרטי, בתשלום.
אפשר לפנות למאבחן פרטי, בקליניקה שלו
או למכוני אבחון כגון:
בית אחד
http://www.bait1.co.il/
&nbsp
מרפאת קשת
https://shikum.sheba.co.il/שיקום_מרפאת_קשת_ראשי

 

[potter7]

חבר קרוב (השרשור נפתח לבקשתו)

ותודה רבה על התשובה המפורטת!

בכל זאת, ובהתחשב בכך שמדובר באבחון פרטי, האם לצבא / מעסיק יש דרך "לגלות" את האבחון במידה והאדם אינו מדווח על כך מיוזמתו (כמובן רק בהנחה שהוא בוחר להסתיר זאת) ?

בנוסף - האם יש המלצות / דיס-המלצות על בית אחד ועל מרפאת קשת? הבדלים משמעותיים בין השניים?

שוב, הרבה תודה

 

[פרח לי יפה ורוד]

הבעיה היא

שברגע שהוא יודע זה לא תקין חוקית ומוסרית להסתיר מהצבא.
שיטפל אצל פסיכולוג שמבין בספקטרום אבל שלא יעשה אבחון רשמי כדי לא לפגוע לו בעתיד.

 

[schlomitsmile]

אף אחד לא יכול לגלות אם האדם בוחר להסתיר
מסכימה עם פרח, שיש בעייתיות רבה בבחירה כזאת.
&nbsp
בשורה התחתונה אין נכון ולא נכון בשאלה האם רצוי להתאבחן בגיל בוגר.
מכירה אנשים שפנו לאבחון וקיבלו אותו מאותם טעמים שציינו קודם,
ואינם מתחרטים על זה.
זה גם לא הזיק להם ברמה המקצועית או בכל תחום אחר.
חלקם אף דיווחו שזה עזר להם במערכות יחסים משפחתיות ואחרות-
הבהיר וחידד דברים, עזר לאנשים להבין אותם, להם להסביר את עצמם.
האבא של ילדיי אמר לאחר אבחונו (בגיל 40):
"עכשיו אני מבין שזה לא שכולם שקרנים"-
הוא הבין שגם אם לכאורה הוא דובר אותה שפה כרוב האנשים סביבו,
למעשה זו שפה שונה.
&nbsp
לעומתם, יש אנשים שרואים את הדברים אחרת, ונרתעים או אינם מצדדים באבחון.
כאמור, עניין של גישה אישית.
&nbsp
את מרפאת קשת לא מכירה אישית, שמעתי עליה דברים חיוביים ממישהו
והיה לנו אירוח בפורום עם מנהלה.
את בית אחד מכירה קצת יותר, וגם את ד"ר עפר גולן (המנהל)- הכרות חיובית.
גם איתו היה לנו אירוח בפורום.
&nbsp
&nbsp

 

[פרח לי יפה ורוד]

נכון שאי אפשר לגלות. אבל זה לא חוקי להסתיר מהצבא

אני זוכרת את השלט במרפאה בלשכת גיוס שהיה כתוב בו שאסור להסתיר מידע.

 

[arana1]

תובנות למצבו האבחון לא יתן לו

אפילו להפך.

אין טיפולים לאוטיזם .

"האישור" אינו באמת אישור אלא אפילו להפך כי מצדיק על דרך השלילה את ניכורך מהחברה והסביבה (כולם בסדר אתה לא, כמובן, מה עוד חדש) .

לדעתי אם אתה לא מוכן לשנות את הציפיות שלך ולהתאימן לרגישויות שלך אז חבל לך על הזמן והכסף (זה הרבה כסף, פסיכולוגים נורא אוהבים כסף, והמון).

 

[potter7]

תוכל להרחיב על

"לשנות את הציפיות שלך ולהתאימן לרגישויות שלך?"
תודה רבה על התגובה

 

[arana1]

זה מאוד אישי ויחודי

אבל למשל אם אתה אוטיסטי אז יתכן, שלמרות הסינטזה האופיינית בין האישי למדעי, יתכן שעדיף לך לפנות למחקר ולא לרפואה הכרוכה מן הסתם בהמון מגע בין אישי וקרוב.

והלחץ של המגע הזה יכול שיוצר בו את הכאוס המתמיד שמוביל גם לאוסידי ולחרדות,
לי,
האוסידי לגמרי עבר משעה שאני ממעיט ככל האפשר במגע בין אישי.
כי אני פחות מוצף ומבולבל בגלל זה.

מצד שני, הכרתי רופא, שבכלל לא מדבר עם אנשים, ודווקא המעטפת המקצועית איפשרה ומאפשרת לו מסגרת למגע אישי מרוחק מספיק.

זה די תלוי מי אתה

האבחון עצמו לא מספק תובנות לזהות האוטיסטית,
הוא מתאר בעיקר מה ואיך אנשים נורמטיבים תופסים אוטיסטים,
אפשר ללמוד מזה משהו אולי אבל בעקיפין ובהפוכה

 

[פרח לי יפה ורוד]

הייתי מחכה עם האבחון

זה כן עלול לפגוע בדברים שציינת.
עדיף לא לאבחן כרגע.
לאנשים כולל אנשי מקצוע יש סטיגמה על אנשים בספקטרום שלגמרי לא משקפת את התפקוד הגבוה מאוד.
הייתי מצד שני במקומו פונה לפסיכולוג מומחה בספקטרום שיטפל בקשיים תוך תשומת לב לקווים תקשורתיים בלי אבחון רשמי.

 

[potter7]

לפגוע איך?

כלומר, טכנית, מה תהליך הפגיעה מבחינת צבא ותעסוקה (בהנחה שהוא לא מדווח לשום גורם, ומעוניין באבחון בעיקר כדי לקבל "אישור" מגורם 'חיצוני'/'מקצועי' שהוא אכן על הספקטרום)?

 

[arana1]

בי זה לא פגע

ונדרשתי לעבור תחקירים בטחוניים ולוותר על סודיות רפואית כדי לעבוד איפה שעבדתי,
שזה אומר שהם ידעו על האבחון,
וכעובדה זה לא מנע את העסקתי.

הצבא אפילו מגייס אספים במיוחד לתפקידים מסווגים במודיעין כי אוטיסטים מאוד מצטיינים בתשומת לב לתבניות ופרטים,
למיטב ידיעתי אבחון של אספרגר לא אמור לפגוע ככל שזה נוגע לתעסוקה,
אפילו להפך,
חלק גדול מהיזמים הכי יצירתיים ונחשבים אומרים שאספרגר זה דבר שהכי עוזר בתחומים שבהם נחוצה יצירתיות ומקוריות ונועזות עסקית ואחרת

וזה לגמרי הגיוני
לדעתי לא יקח הרבה זמן ואוטיזם או כל מה שנחשב כהפרעה אחרת יחשב כסוג של תוו איכות

https://www.themarker.com/magazine/1.4427688

 

[גורג42]

אם הוא שומר על זה בסוד כמוס ולא מספר לאף אחד, זה יחסית בטוח

אבל זה עדיין לא בטוח לגמרי.

מניסיון: לא כל האנשים שעוסקים באבחונים וטיפולים אכן פועלים לפי הכללים של חיסיון רפואי. בתיאוריה התוצאות של אבחון כזה לא אמורות להיות מדווחות לאף אחד, אבל במציאות זה לא תמיד נכון.

אני לא יודע מה בדיוק הסיכוי שתהיה דליפה כזאת, אבל הוא קיים. קשה להסביר בדיוק למה צריך לחשוש מזה, אבל תאמיני לי - מניסיון - שזהו סיכון שצריך לקחת בחשבון.

בכל מקרה, לא ברור לי הטעם להיכנס לכל הבלאגן הזה ואחר-כך לשמור את התוצאה בסוד. אם המטרה היא להכיר את עצמך, אז כלים יותר טובים להשגת המטרה הזאת.

ועוד נקודה:

בימינו (וזה חדש) אחד הקריטריונים לאבחנה רשמית הוא חוסר יכולת יחסי לתפקד. אם הבחור מסתדר פחות-או-יותר בחיים, אתם יכולים לדעת מראש שתוצאת האבחון תהיה שלילית (ללא קשר למיקומו האמיתי של הבחור על הספקטרום). בקיצור, רוב הסיכויים שאבחון רשמי לא ילמד אתכם שום דבר.

 

[schlomitsmile]

קושי (תקשורתי חברתי) משמעותי, לא חוסר יכולת לתפקד
http://alut.org.il/?page_id=133
&nbsp

 

[גורג42]

קושי ב*תפקוד* חברתי. זה הבדל משמעותי. הנה הקטע הרלוונטי:

"ד. הסימפטומים גורמים ללקות משמעותית מבחינה קלינית בתפקוד החברתי, התעסוקתי או בתפקיד עכשווי חשוב אחר."

במילים אחרות, קשיי תקשורת זה לא מספיק. הם צריכים לפגוע באופן מהותי ב"תפקוד החברתי" (מה שלא תהיה ההגדרה המדויקת של הביטוי המעורפל הזה).

 

[schlomitsmile]

לא רואה את ההבדל הגדול בין 'קושי חברתי-תקשורתי משמעותי' לבין
'קושי מהותי בתפקוד חברתי'.
בכל מקרה מדובר על קושי (משמעותי/מהותי)
שמשפיע מן הסתם על התפקוד בתחום החברתי-תקשורתי
ולא על חוסר תפקוד, כפי שניתן היה להבין מ"חוסר יכולת יחסי לתפקד".
גם מי ש"מסתדר פחות-או-יותר בחיים" יכול להיות מאובחן גם כיום על הספקטרום.

 

[arana1]

-

למשל, יש לא מעט אנשים כמוני בתעשיית המידע, שמנעד התנועות שנחשבות לתקשורתיות וחברתיות אצלם מועט מאוד עד לא קיים בכלל,
ולא רק שזה לא מפריע להם ליצור דברים משמעותיים אלא הולך ומסתבר שאפילו ההפך

 

[מלאת תקוות]

לגמרי מסכימה עם גורג42

אם בחור מצליח לתפקד פחות או יותר, אין שום טעם באיבחון.
נכון שהיום יש כאילו שלמרות שמתפקדים עדיין מאובחנים.
אבל אני אישית לא מאמינה באיבחונים כאלו.
כי זה נוגד הגדרת ASD(אוטיזם) ב DSM בדיוק לפי מה שגורג רשם למטה.
בעיניי הגבול בין מי שנמצא בקצה בין "נורמה" ל"אוטיזם" הוא מאוד מעורפל ולא חד משמעי ונתון לפירושו וטעמו האישי של המאבחן.

לכן חשוב להחליט מה המטרה של האיבחון: לקבל עזרה או להכרה עצמית.
אם הסיבה הראשונה אז אפשר לנסות. רק למבוגרים יש תנאי- מקבלים קיצבה רק במקרה שלא עובדים. ואם בחור עובד אז במלא לא יקבל.
אם הסיבה היא השניה, ושוב הבחור עובד ומסתדר, אז תקחו בחשבון שתוצאת האיבחון היא תהיה סוביקטיבית ותלויה בטעם של המאבחן.
האיבחון הוא לא בדיקה פיזית עם התוצאה מספרית.
זאת ההתרשמות הסוביקטיבית של המאבחן. במילים אחרות מאבחנים שונים יתנו תוצאה שונה עבור אותו בן אדם.
יש מלא גבוליים שמחזיקים ביד איבחון שבספקטרום יחד עם איבחון ששולל את הספקטרום.

 

[גורג42]

נשמע לי מיותר. להכיר את עצמך בעניין אפשר גם בלי אבחון רשמי

אבחון רשמי עולה הרבה כסף, וכמו שאחרים הסבירו כאן - עלול ליצור בעיות פרקטיות בהמשך. למעשה, אין כמעט אף קבוצה אנושית אחרת שסובלת מסטיגמה שלילית כמו האוטיסטים. אז אם אפשר להימנע מזה, לפחות באופן רשמי, זה עדיף.

אגב, להיכנס לעולם הטיפולי כשאתה כבר מבוגר ומסתדר פחות-או-יותר בעצמך זה דבר מיותר לחלוטין וגם מסוכן מאוד. ממש, אבל ממש לא מומלץ.

 

[נתנאל6589881]

לא נכון בנוגע לסטיגמה

סיכזופרנים סובלים יוצר מסטיגמה שלילת ו מתויגים כאלמים ומסוכנים לחברה אין הפרעב שנשלח אליה רעל כמו סיכזופרניה אני יודע מנסיון כסיזוכפרן .