איל שחל אומר על עצמו שהוא דיספרקטי בכל הגוף.
עכשיו תארי לך מישהו במצב דומה, שהוא מאוד דיספרקטי ממש אפרקסיה קשה, מבחוץ, אנשים, רואים שהוא לא מדבר או לא עושה פאזל ולא בונה בקוביות, אבל בפנים בראש "יש לו (הרבה הרבה ) מוח"
והוא גם קצת אוטיסט, אולי אפילו לא נורא אוטיסט בשאר התחומים, אבל "בזכות" הדיספרקסיה הוא נראה מאוד אוטיסט.
פתאום כשהוא מוצא ערוץ תקשורתי כמו הקלדה מגלים כל כך הרבה דברים שחשבו שלא קיימים אצלו כי הם לא הצליחו לבוא לידי ביטוי.
יאוש זה מרכיב שיכול לקחת ילד נמוך בעל פוטנציאל התפתחותי לא רע בכלל, ולהשאיר אותו נמוך.
ראית את התוכנית על האוטיסטים המבוגרים שהתחילו לתקשר בעזרת הקלדה?
אמא של אחד מהם אמרה שבמשך שנים היא התיחסה אליו כמו אל עציץ, שצריך להשקות אותו ולהאכיל אותו אבל חוץ מזה אין שם כלום בפנים.
תארי לך איפה אותו בחור היה יכול להיות היום אם מראש היחס אליו היה שונה.
(לא בטוח שהיה נחשב בתפקוד גבוה, אבל אני בטוח שבמקום הרבה הרבה יותר טוב)
עכשיו תארי לך מישהו במצב דומה, שהוא מאוד דיספרקטי ממש אפרקסיה קשה, מבחוץ, אנשים, רואים שהוא לא מדבר או לא עושה פאזל ולא בונה בקוביות, אבל בפנים בראש "יש לו (הרבה הרבה ) מוח"
והוא גם קצת אוטיסט, אולי אפילו לא נורא אוטיסט בשאר התחומים, אבל "בזכות" הדיספרקסיה הוא נראה מאוד אוטיסט.
פתאום כשהוא מוצא ערוץ תקשורתי כמו הקלדה מגלים כל כך הרבה דברים שחשבו שלא קיימים אצלו כי הם לא הצליחו לבוא לידי ביטוי.
יאוש זה מרכיב שיכול לקחת ילד נמוך בעל פוטנציאל התפתחותי לא רע בכלל, ולהשאיר אותו נמוך.
ראית את התוכנית על האוטיסטים המבוגרים שהתחילו לתקשר בעזרת הקלדה?
אמא של אחד מהם אמרה שבמשך שנים היא התיחסה אליו כמו אל עציץ, שצריך להשקות אותו ולהאכיל אותו אבל חוץ מזה אין שם כלום בפנים.
תארי לך איפה אותו בחור היה יכול להיות היום אם מראש היחס אליו היה שונה.
(לא בטוח שהיה נחשב בתפקוד גבוה, אבל אני בטוח שבמקום הרבה הרבה יותר טוב)
