אבחנו עם עיכוב בהתפתחות זקוקה לקצת

[דאלי עיצובים]

אבחנו עם עיכוב בהתפתחות זקוקה לקצת

*לא לקדם לראשי*
פיצפון המדהים והמתוק שלי אובחן כמעוכוב התפתחותי

חייבת לציין, שאם לא היה איתי במשך שנה וקצת אלה היה הולך לגם מגיל מוקדם יותר, יכול להיות שבכלל לא היתי עולה על זה. מצד שני אולי אם היה הולך לגן מגיל 3 חודשים לא היה עיכוב הזה בכלל? למרות שכולם בקול אחד אומרים לי שזה לא קשור ושזה משהו מולד. יש המון ייסורי מצפון, במיוחד לאחר שהפסיכולוגית שאיבחנה אותו אמרה שיכול להיות שזה משהו שקרה בגלל לידה הארוכה שהיתה (כמעט 4 ימים ו3.5 שקיות פיטוצין) ואני חושבת לעצמי, למה לא הסכמתי לקיסרי, פחדנית

בכל אופן אנחנו במצב הזה עכשיו ואין מה לחשוב למה זה קרה, אלה מה עושים מכאן.
הבנתי שלאחר קבלת אבחון מפסיכ. אני אמורה לפנות לרווחה ע"מ להכנס לוועדת השמה ומשם למעון טיפולי. הבנתי שמטרת המעון היא בעצם לקדם את הילד למסגרת רגילה בביה"ס.
וכאן יש לי שאלה אליכם:
האם אתם מכירים את המצב? האם לאחר שתינוק אובחן וטופל במסגרת מיוחדת, הוא השתלב אחר כך במסגרת רגילה?
אשמח לרעיונות שלכם ולטיפים ובכלל...

 

[להעלות ליגה]

אני מכירה כמה

וגם כותבת שיש לך המון מזל שגילו מוקדם
עכשיו אני חייבת לצאת יותר מאוחר אכתוב לך הרבה

 

[הפוך עם ראש כפול]

אם לא אכפת לך, אפשר לקבל קצת יותר מידע? כדי שנוכל לעזור כמובן.
במה בדיוק אבחנו עיכוב? התפתחות מוטורית, שפתית, תקשורתית?...
ומה זה בדיוק מעון טיפולי? מודה שעל זה עוד לא שמעתי.
מה שכן, רוב הילדים שהולכים לגן שפתי בגני טרום חובה וחובה נכנסים אחר כך לכיתה א' רגילה לגמרי. נכון שזה עוד כמה שנים בהמשך הדרך, אבל זה מראה לך שלא בהכרח כל מי שלומד בגן "מיוחד" נשאר במסגרת של חינוך מיוחד גם בבית הספר.
ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, בן של חברים שלי מאובחן מגיל צעיר כ- PDD (על הרצף האוטיסטי). לומד בבית ספר (יסודי) רגיל, בכיתה רגילה, עם סייעת.

 

[דאלי עיצובים]

תפקוד קוגנטיבי כללי מעוכב באופן משמעותי

לגילו MDI=58
לא כל כך יודעת מה זה אומר

 

[kramerkaren]

MDI = הערכת תפקוד קוגניטבי

הממוצע הוא 100.
אל תאשימי את עצמך. החיים מלאים ב"אילו הייתי עושה דברים אחרת" וזו התנהלות לא נכונה. אין דרך לדעת אם זה נובע ממשהו שקרה בהריון, או בלידה, או כי אילו התאים שהתמזגו יחד, ובסופו של דבר - זה לא משנה. כל מה שחשוב זה שהוא אותו תינוק חמוד וחייכן שהוא היה לפני שנכנסת לסחרחרת הבדיקות, תינוק אהוב ומקסים.
לגבי המעונות הטיפוליים. הם לא פחות ממדהימים. התנאים שם הם מופלאים. קבוצות קטנות, צוותים רב תחומיים גדולים, המון ידע, מאד מקצועי. המון הבנה, יחס אישי. הם מעונות כמו שמעונות החלומות שלך נראים, כמו שמעונות צריכים להיראות.
אני מציעה לך להתחיל צעד אחרי צעד. יום אחרי יום. כרגע מסגרת רגילה זה לא רלווטני. הוא בן שנה ויש לך כמה שנים טובות עד שזה משהו שצריך להדאיג. כרגע המטרה היא להתחיל לצמצם פערים, ללמוד מיהו הילד, מה הן יכולותיו, ולתת לו את התשתית הכי טובה על מנת שיוכל לגדול ולהתפתח בצורה המיטבית.
תראי, הולכים להיות לכם ימים מורכבים, זו מערכת חדשה ושונה שצריך ללמוד אותה ולהבין את ההתנהלות שבה. אני מניחה שכחלק משיפור איכות מהמעון יצופה מכם נוכחות במפגשים עם גורמים מטפלים, שיחות, דיונים,. חשוב לזכור שהם עושים הכל למען הילד, שהמטרה של כולכם זהה. חשוב לזכור שהם המטפלים ושאת אמא שלו. שהתפקיד שלך זה לאהוב אותו ללא תנאי ולהילחם כמו אמא דובה למען התנאים הכי טובים שאת יכולה לקבל עבורו.
יהיו ימים קשים יותר, יהי וימים טובים יותר, אני מניחה שמצפה לכם תקופה על מטוטלת ע שאתם מצליחים להבין מי נגד מי ואיך כל זה משתלב בחיי המשפחה שלכם וב"נורמליות" של חיי היום יום.
תזכרי - צעדים קטנים, תשאלי, תחקרי. הם ישמו לענות לך על כל מה שאת רק יכולה לשאול. אל תרפי עד שאת לא מבינה בדיוק מה אומרים לך. אל תתביישי לשאול שוב ושוב. ותזכרי לקחת את החיים יום אחרי יום, לנשום עמוק ולהתקדם הלאה.
בהצלחה!

 

[גלים גלים]

איזו תשובה יפה. ולדאלי |-בהצלחה במסע שמתחיל

עכשו איתו. ממה שידוע לי ושאני קוראת עם השנים על גנים מיוחדים-אלה גנים נהדרים שגם מבחינת האנשים וגם המשאבים שם זה משהו שכל הורה היה רוצה עבור הילד שלו.

 

[meidadc]

לא ישבו איתכם והסבירו לכם את התוצאות?

ואת הפרוגנוזה?
היתי חוזר אליהם ודורש זאת.

ברמה העקרונית יש ילדים שעוברים ממסגרת ח"מ ומגיעים לבית ספר רגיל.
יש גם ילדים שמתחילים בגן רגיל ומגיעים לכיתה א' בחינוך המיוחד. ויש כאלה שמגיעים לחינוך המיוחד בכיתה ו'.

אין כלל אצבע לכל הילדים.
היה לי את התענוג ללוות ילד בגן טיפולי שהתחיל את חייו עם קשיים אדירים ועיכוב משמעותי ובשנה הבאה הוא צפוי להכנס לכיתה רגילה.
אבל זה מצריך עבודה קשה מצד הילד וההורים.

בשלב ראשון היתי מממש את כל ההמלצות שקיבלת - כולל במסגרת החינוכית. ומשם תעקבי אחרי ההתקדמות.

וכמובן, שאת לא אשמה בכלום. אין שום דבר שהיית יכולה לעשות כדי להבטיח שזה לא יקרה. גם ניתוח קיסרי יכול להסתבך.
חשוב שתרתמי את הכוחות שלך לקידום ילדך ופחות כדי להפנות כלפי עצמך אצבעות מאשימות.

בהצלחה!

 

[lavendula]

 

[דאלי עיצובים]

ועוד

עיכוב התפתחותי רב תחומי
מומלץ שיבוץ במסגרת שיקומית

 

[הפוך עם ראש כפול]

אם כך טוב שזיהיתם מוקדם וטוב שהוא מתחיל טיפול מוקדם. ככל שהטיפול מתחיל בגיל צעיר יותר, כך הפונטציאל להתקדמות ולצמצום פערים מול בני הגיל גדול יותר.
כל אמא נוטה להאשים את עצמה ולמצוא פגמים בהתנהלות שלה, אבל כדאי שתקשיבי לבעלי המקצוע בתחום הזה, אל תבזבזי אנרגיות על "מה הייתי צריכה לעשות אחרת" ותתחילי לפעול רק בכיוון של "אז מה עושים עכשיו".
אני בטוחה שזה לא פשוט, אבל זה באמת הדבר הכי נכון לעשות.

 

[קושקוש41]

בריאות שלמה לילד. מקווה שהוא שיסתדר בעתיד.

וגם מקווה שפסיכולוגית טעתה...

 

[AYELET1]

אם היית מכניסה אותו לגן בגיל 3 חודשים,

המצב היה יכול להיות פחות טוב. גן בגיל 3 חודשים זה לבייביסיטר, לא לקידום התפתחות!
וישנם תינוקות רבים שנולדו בלידה קלה ועדיין מעוכבי התפתחות. הלקאה עצמית לא תועיל.

 

[הפוך עם ראש כפול]

 

[AYELET1]

ודבר נוסף- כן אני מכירה ילדים

שבגן היו בגן טיפולי/גן קטן וכד', והגיעו לבסוף למסגרות רגילות בביה"ס.

 

[מאי 282]

רק על אחי לספר ידעתי...

נולד בלידה שהתחילה רגיל והסתבכה עם אמא הנושאת עמה אינסוף ייסורי מצפון,בבקשה אל תעמיסי על עצמך,
זה לא בריא לילד ולא פחות גרוע זה לא בריא לך.
לא פירטת על העיכוב...אבל אני מספרת לך בגדול:אחי אובחן עם פיגור שכלי קל (קל למי??)
למד במסגרת מיוחדת עד כיתה א' ואז נכנס לבה"ס רגיל לגמרי,ללא צורך בסייעת.
אבחנה וגילוי מוקדם וזה נכון לכל תחום בחיים זה דבר מבורך.
שיהיה בהצלחה!

 

[הפתעות נעימות]

אל תייסרי את עצמך. את לא אשמה.

אני מכירה ילדה שלמדה במסגרת מיוחדת, ואחר-כך עברה לחינוך רגיל, אבל אני לא יודעת מהו בדיוק האבחון שלה.
טוב שעליתם על זה בגיל צעיר.

 

[3תיתי]

לחלוטין אי אפשר לדעת

אם הלידה הממושכת השפיעה על הילד. כנראה הוא "פורח מאוחר" ובהחלט יש סיכוי שישלים את הפער עם הזמן, ועם העזרה שלכם.טוב מאד שלא שמת אותו בגן בגיל שלושה חודשים.

 

[1עדידושש]

קודם כל

זה לא קל לשמוע בשורה כזו. אבל- וזה חשוב- זה לא סוף העולם. עשיתם אבחון, קיבלתם אבחנה שהיא נכונה למצב כיום, וקיבלתם המלצות לטיפול. ככל שמטפלים בגיל צעיר יותר, כך לרוב התוצאות טובות יותר והשיפור גדול יותר.
אני לא יכולה לומר כלום לגבי הקשר ללידה (וקצת מפתיע אותי שהפסיכולוגית בכלל הלכה לשם)- אלא אם כן היה ברור במהלך הלידה שהתינוק במצוקה, אבל אז גם לרוב לא היו שואלים אותך לגבי קיסרי, במצב חירום מיילדים, לא שואלים. אין שום טעם שתאשימי את עצמך במה שקרה בלידה וגם לא בכך שזה קשור למצבו כיום. באמת. זה לא יעזור לו וגם לא לך.

פרקטית- מה עושים עכשיו- האם הייתם במכון להתפתחות הילד? או אצל פסיכולוגית מהקופה? לרוב כשמקבלים אבחנה כזו, הדורשת פעולה של פניה לרווחה וועדות וכו', העו"ס של המכון עוזרת בהכוונה ועם הבירוקרטיה.

עקרונית- אכן פונים לרווחה, ממלאים טופסיאדה ובהמשך יש ועדה של משרד הרווחה לגבי זכאות למעון יום שיקומי/טיפולי. במעונות האלו הילדים מקבלים את כל הטיפולים ההתפתחותיים/פארא-רפואיים להם הם זקוקים. רוב המסגרות היום הן עד גיל 3, יש חלק שממשיך עד גיל 4, ואז צריך לבדוק האם עדיין הילד זקוק לסיוע מאסיבי. אם כן, יש גנים שפתיים ועוד. אם התקדם משמעותית ולא זקוק כבר למסגרת מיוחדת, ניתן להשתלב במסגרת גן רגיל.
בן כמה הילד?
לגבי MDI, זהו פשוט המדד של המבחן הפורמלי בו השתמשה הפסיכולוגית. זהו מדד לתיפקוד התפתחותי תואם גיל. 58 אכן מעיד על עיכוב התפתחותי משמעותי (ואמור להיות רשום לך גם גיל תואם תיפקוד).

לדעתי, אם אתם במסגרת של מכון, העו"ס של המכון יכולה לכוון אותך היטב. אבל אם תרצי, את יכולה לדבר איתי ואנסה לעזור (לא יודעת מהיכן אתם, אבל אולי אוכל לעזור בכל זאת).
ושוב, הדבר הכי חשוב זה שאתם יודעים שיש קשיים ואתם מטפלים בהם. ילד שמקבל טיפולים מגיל צעיר, משתפר, ולרוב במהירות. רובם המוחץ של ההורים שאני מכירה שילדם נמצא או היה במעון יום שיקומי, היו מאוד מרוצים.
בהצלחה, ובאמת, בכיף אנסה לעזור אם את צריכה...

 

[נושיתי האחת]

מזל שגילית את העיכוב עכשיו.שמעתי

על כמה שאובחנו עם עיכוב התפתחותי וסגרו את הפער לקראת גיל שנתיים.

 

[adif11]

לא מבינה בזה הרבה , רק

גגלי "עיכוב התפתחותי MDI"
יש הסבר ברשת לגבי המדד הזה.