דרכי שלי
העצמה אישית זו לא תבנית, זו לא דרך שבה כולם יכולים ללכת... ללמוד מהמורה, ואם הוא לא מצליח אז הוא מתפטר/עובר/פורש העצמה אישית זה כמו... טביעת אצבע. שונה בין כל אחד ואחד. העצמה אישית היא אישית. כל אחד לוקח אותה למקומות שלו, לרמות שלו, באופן שלו, על פי תחושתו האישית, בקצב שלו. א י ש י. זה תהליך שמפסיק כאשר החיים מפסיקים (לפעמים זה גם ההיפך), אין לזה סוף. לעיתים נדירות התהליך מניע את עצמו, ז"א ללא "מדריך" אלא מכח האינרציה של ההעצמה. זה דורש היכרות אישית עם כל "תלמיד", לחוש מה מעצים אותו ולא את האחר, להרגיש בשוני בין כל אחד ואחד. לעמוד בקצבים השונים. מי שמתחיל בזה לא רוצה שיפסיקו אותו. לא מכיר את הגישות של שניהם, (אמרי לי) אני מכיר את הגישה שלי. הסחור סחור זו רק תחושה בגלל הזמן האופטי שלנו. ומה עם חיבוקים? אגב חלונות, הם לא היו צריכים להיות שם מלכתחילה, ובטח לא מזכוכית.