אביבה לקבלה

Deerest

New member
אביבה לקבלה

לא פעם הייתה ידי על הטלפון... לא אחת חשבתי לשלוח את אותיות המקלדת במסר אישי... אבל חשבתי שזה לא תואם את הרוח שנשבה כאן בתשעת החודשים האחרונים, לקבל תשובה באופן אישי, הכוונה. ואני רוצה לשאול בקצרה, במילה אחת: למה?
 

Deerest

New member
אני רוצה לשאול

לאחר תגובתך לנועה - "אני מוצאת שכרגע אין מקום לדברים אלה בפורום מכיוון שהדברים בוצעו ונעשו, והם בבחינת, תם ונישלם. הפסקת ניהול הפורום, נובעת מהסתכלות שלי על דברים, וכרגע אין להם מקום בפורום. אם תרצי בשימחה אדבר איתך בכמה אפיקי תקשורת: מסרים, איי סיקיו, טלפון או פגישה פנים אל פנים. בחרי מה שאת מרגישה איתו נוח." הבנתי שיש עוד. רציתי להשתמש באחד מאפיקי התקשורת שהזכרת, אבל לא נראתה לי הדרך. ועכשיו, ממרחק הזמן אולי תוכלי לתת לי תשובה מלאה ופומבית. תני עוד, אביבה.
 
זמן הוא עניין אופטי

(בעצם כמעט הכל הוא עניין אופטי יש רק מעט מאוד שלא... ולשם תמיד כיוונתי...) מה זה ה"עוד" הזה? ממה את רוצה עוד? תשובתי לנועה נגעה לנועה, לא לך. אתה יכול להשתמש בכל אפיק שיראה לך. מה עוד הבנת שיש?
 

Deerest

New member
ולשם תמיד כיוונתי...

אני מעדיף לקבל ממך תשובה מלאה, אמיתית וכנה לשאלה למה פרשת. האם תוכלי לתת לי אותה? כאן מעל דפי הפורום? של העצמה אישית.
 
דירסט

נתתי את כל סיבותי, הסברתי אמרתי, פירשתי.אני חושבת שאתה מעדיף את מה שאתה מעדיף ולא את מה שיש... מה לא ברור? האם אתה מצפה ממני למשהו ספציפי? הדברים הרבה יותר פשוטים. אני לא נמצאת בסביבה שעובדת על פי מה ש"נכון"... תמיד מכוונת לדברים נוספים שאולי לא נראים אבל... וזה ההבדל הגדול - כשלא רוצים,לראות, אז אין הכרח. אני יכולה לתת יד למי שרוצה. מי שמחפש את מה ש"נכון" , לא יוכל לראות את מה שאני מראה. ולי ממש אין שום חשק או רצון להלחם על זה. אני יכולה לעשות רק את מה שאני יכולה לעשות. אפשר לבוא אלי ואפשר גם לא. אבל ממש לא בא לי שיזרקו לי אבנים בחלון... איזו תשובה אתה מבקש? מה נראה לך שיש? ה"יש" כיוון רק למה שרציתי עוד לתת , זה הכל. כשאני מרגישה שזה לא זה...אני כבר לא נלחמת. אני יודעת באופן ברור ומוחלט שמה שאני עושה כשאני מרגישה שזה מה שהבטן שלי אומרת...תמיד מצליח. לפעמים זה נראה "לא נכון" אבל לעיתים לקח שנים עד שדברים שעשיתי הובנו. מה בעצם אתה רוצה?
 

Deerest

New member
אני רוצה להבין

הרי זה לא פורום של... נניח... עשה זאת בעצמך, או כל נושא אחר שאפשר לקחת מישהו, להעביר אותו מבחני קבלה והופ, הוא נהיה מנהל הפורום. זה בייבי שלך. הרעיון (וההריון), הכוונה, הכיוון... הכל. ואת נוטשת אותו ברחוב. אף אחד לא יוכל לגדל אותו כמו שאת רצית. לא תוכלי להעביר זאת לאף אחד. ולא תופיע טינקר בל ותקח אותו לארץ לעולם לא.
 
הפוך...

מה שאמרת, לגבי הדרך, כנראה נכון אם כי אין לדעת מה יהיה... בכל מקרה, מה זה משנה לך? מה כל כך חשוב לברר סוגיה זו? אז לא תופיע טינקר בל... איך אמרו כאן? לא נורא... אני חושבת שעדיין לא אמרת את מה שאת רוצה להגיד אז אולי תנקוט בדרכו של צ'ואנג צ'ו במקום בדרכו של קונפוציוס? מה דעתך כבר להגיד את דבריך במקום ללכת סחור סחור? (אני מקווה שאתה מכיר את ההבדלים בגישות שלהם) אם לקצר אז אני יכולה להגיד כך: אמרת שאתה רוצה לשאול, ושאלת. אמרת שאתה רוצה להבין...ואני לא בטוחה שהבנת. עכשיו גם אפשר לחשוב בידי מי נמצאת ההבנה. אני במקומך הייתי מבקשת להפסיק להבין ורק להיות. אבל אני, זו רק אני... נשיקות
 

Deerest

New member
דרכי שלי

העצמה אישית זו לא תבנית, זו לא דרך שבה כולם יכולים ללכת... ללמוד מהמורה, ואם הוא לא מצליח אז הוא מתפטר/עובר/פורש העצמה אישית זה כמו... טביעת אצבע. שונה בין כל אחד ואחד. העצמה אישית היא אישית. כל אחד לוקח אותה למקומות שלו, לרמות שלו, באופן שלו, על פי תחושתו האישית, בקצב שלו. א י ש י. זה תהליך שמפסיק כאשר החיים מפסיקים (לפעמים זה גם ההיפך), אין לזה סוף. לעיתים נדירות התהליך מניע את עצמו, ז"א ללא "מדריך" אלא מכח האינרציה של ההעצמה. זה דורש היכרות אישית עם כל "תלמיד", לחוש מה מעצים אותו ולא את האחר, להרגיש בשוני בין כל אחד ואחד. לעמוד בקצבים השונים. מי שמתחיל בזה לא רוצה שיפסיקו אותו. לא מכיר את הגישות של שניהם, (אמרי לי) אני מכיר את הגישה שלי. הסחור סחור זו רק תחושה בגלל הזמן האופטי שלנו. ומה עם חיבוקים? אגב חלונות, הם לא היו צריכים להיות שם מלכתחילה, ובטח לא מזכוכית.
 
כן ולא...

זו לא תבנית אבל יש מה ללמוד (הרבה) אין מצב של "לא מצליח" לא המורה ולא התלמיד ויש מצב שבו המורה פורש כמו גם התלמיד... העצמה אישית היא אישית אבל אפשר וכדאי לעשות אותה (רק) ביחד. את הקצב נותן בד"כ ה"מנצח" של התזמורת שהוא המנוסה מכולם ויש לו מושג יותר רחב לגבי המנגינה המנוגנת שנחשפת בפעם הראושנה לעיני יתר המנגנים. אישי - זו חשיפה. ודיברתי כבר על זה. אי אפשר לעבור ל"אישי" בלי שנדע עם מי מדברים. שם פרטי, "עושה" משהו ללב. איך קוראים לך? צ'ואנג צ'ו אמר - לא לחכות, לירות וזהו... קונפוציוס אמר - קודם צריך להתכונן, לכוון, לבדוק לראות שוב, לגשש ואולי אולי אולי...רק אז כשמוכנים....לירות ...וגם אז בזהירות. (עם forepaly ובלי forepaly) יש שוני, רק למראית עין, וגם לא. מסכימה עם זה שמי שמתחיל לא רוצה להפסיק ומעדיף להספיק...מכירה את זה טוב. התהליך אינו מפסיק, כמו החיים אבל... יש נקודה שממנה זה כבר נראה/נשמע/מוחש אחרת. לא מסכימה עם ההגדרה שלך להעצמה. התהליך שקורה לנו בחיים אינו בהכרח העצמה. לעיתים זה בדיוק ההיפך. אני מכוונת למשוה אחר, ואל תשאל למה. חיבוקים זה תנאי הכרחי, בכיף ובית בלי חלונות? לא בית שלי.גם מרפסת יש כדי להרגיש כמה שיותר את מה שיש. גם בפנים וגם בחוץ. חייב חלונות. אני אוהבת לראות את תנועת העצים מהחלונות.בבית החדש אני יכולה לראות אותם בלילה כשאני שוכבת לי בשקט במיטה.הצמרת שלהם מתבדרת ברוח ובלילות ירח זה ......אין מילים. עדיין לא אמרת, דירסט
 

Deerest

New member
מיץ פטל

הפורום הזה היה הראשון שגרם לי בכלל לפתוח כרטיס ולהשתתף. שלב בחירת הכינוי היה מאד פשוט, שם ומשפחה, קצת פרטים וזהו. ואז החל תהליך אחר... העצמה אישית... המממ... נראה לי פשוט מדי סתם לכתוב שם ומשפחה... אולי איזה כינוי שיסובב קצת את הגלגלים במוח... וככה נולד deerest. לגרות את המחשבה, למי שמעוניין... יחד עם זאת, אני מבין ומכבד כל אחד שמשתתף כאן תחת כינוי, מהסיבות שהכינוי נועד עבורן. שאלתי שאלות, לא אשאל יותר מכך, אולי לא הבנתי אבל נחה דעתי. ואם יש מה שלא אמרתי עד היום כנראה שיש לכך סיבות, שאולי (אפילו) אני איני מודע להן. אולי את?
 
למעלה