חזרתי מבית החולים... קצת יותר פרטים:
המקום היה מלא בתשקורת, לעזאזל! אבישי לא נפצע בשורש כף היד כפי שאמר לחסיד (הוא קצת התלבלב ותוקן אחר כך
![Smile :) :)]()
), הרסיס נכנס באמה של היד והוא באמת עבר ניתוח בהרדמה ותודה לאל הכל עבר בשלום... למרות החוויה הלא קלה בכלל - הוא ישן שעתיים אחרי הניתוח והתעורר שליו, רגוע, חייכן ומקסים כמו שהוא תמיד. ישבנו, צחקנו ודיברנו עד שהוחלט לתת לבחור לנמנם קצת. הוא יהיה בסדר גמור וישתחרר מחר ככל הנראה (לכן יש למען את המכתבים לכתובת ביתו), ואנחנו מתכננים לנסוע אליו הביתה לביקור בקרוב, כך שמי שרוצה להצטרף - מוזמן בחום. מאז הבוקר הגיעו, עוד מגיעים, וימשיכו להגיע עשרות של אגודות/ארגונים/מועצות/ר"מ 2/סתם אנשים טובים וכדומה, שמחלקים לחיילים מתנות, שוקולדים, מצרכים, פרחים, ברכות ומה לא... אם גם אתם, כמו הרבה אחרים, בהלם מזה שקסאם אחד הביא לכמעט 70 חיילים פצועים והרוג - דעו שהרבה מאלו שנכחו שם בזמן התקרית בטוחים שלא מדובר בקסאם. אבל אני בטוח לא יודעת מה היה שם. המראות בביה"ח לא היו קלים. אחד החיילים נאלץ לעבור כריתת רגל, הרבה מהחיילים עדיין בהלם וקיבלו טראומה רצינית, רועדים ובוכים... אבל למרות הכל, תודה לאל שזה נגמר ככה, כי זה יכל להסתיים הרבה יותר גרוע אם רק הקסאם היה נופל אוהל אחד ליד. מרבית החיילים נפצעו קל מרסיסים, עברו ניתוח, ישארו להשגחה עד מחר וישוחררו הביתה. ביה"ח הבטיח לספק לכל חייל טיפול פסיכולוגי, למרות שאני לא אתפלא אם חצי מהם יצאו מהצבא בקרוב... לשנה החדשה אני מאחלת מוות לאויבים. שיסגרו כבר את הבסיס המחורבן הזה. רפואה שלמה והחלמה מהירה, פיזית ונפשית, לפצועים. הרבה חיבוקים וכוח להמשיך איכשהו לחיות - למשפחה השכולה הטריה... ושקט לכולנו. חג שמח?