אביתר בנאי ושלומי שבן, 27.11.11

[הקהל של השקט]

, ולכן

כשיוצר שר שיר שכתב בעברו ממקום אחר לגמרי מהמקום בו הוא נמצא כיום, הוא בעצם, בעיני, מעלה את הרגש ההוא אל מעל לפני השטח.

 

[SnapDragon]

..ובגלל ז-ההה!

(אם לקשר את זה לעניינינו) ...בגלל זה, אין מקום לבצע את תיאטרון רוסי. כי הרגש ה"כועס" הזה שדרוש לו, עדיין נמצא אי שם בפנים, אבל לא יכול לצאת כי לא ראוי שיצא. לא בהקשר הזה, לפחות. ואז, באמת שיותר טוב כלום מכמעט, כי מגיע לו יותר טוב מזה. מגיע לו את מה שדרוש לו. (חוצמזה, כבר הספקתם לשכוח מה נאמר פה בעצם? אביתר, בהתייחסות לא כ-ז-ו ישנה על השיר, אמר שזו פחות הסיבה הדתית, יותר אכפת לו מהאדם הספציפי, מושא האיחולים הלא כ"כ לבביים בשיר - שחי את חייו אי שם תוך מטרה אנושית בסיסית לא להשאר לבד לנצח...)

 

[הקהל של השקט]

"לא ראוי שיצא"-

מאיזו בחינה?

 

[SnapDragon]

לא ראוי שיצא,

גם בגלל מהות השיר, וגם - ולכן הוספתי את האחרי, כי בלעדי קצת הרגיש לי לא ידוע - לא בהקשר הזה, לפחות. את ה"כעס" הזה על הקלידים כבר ראיתי ממנו, ברמות שונות. זה לשפוך את הכל על הפסנתר וכמעט ליפול אחורה מהכסא מההשלכות-זריקות האלה. (אם הייתי זוכרת הייתי מראה לך). ובעצם, זה שוב חוזר למהות השיר. זה שיר של שנאה. 'שונא לאהוב אותך'. וכמה אני כועס על עצמי, עליך, על המצב הזה...על כל העולם כמה שאני כועס! אבל זה כעס רע. וזה לא שלאנשים אין יותר את הקריזות האלה לפעמים. זה רק לא ראוי עכשיו.

 

[מיטלס1]

סתם מתוך סקרנות

למה לא מתאים עכשיו? בגלל שהוא נהיה דתי? בגלל שהסיפור הזה מאחוריו? בגלל שהוא לא רוצה לפגוע במושא השיר? בגלל שהכעס שבגללו נכתב השיר כבר לא קיים? לא יודעת, קצת קשה לי עם זה וקשה לי גם להסביר בדיוק למה זה טוב בעיניי שהוא ביצע את השיר. לא יודעת, אני רואה בזה סוג של התמודדות, של השלמה, של שחרור...

 

[הקהל של השקט]

אז את מדברת על השיר כשיר, זה וויכוח אחר...

את בעצם אומרת שמלכתחילה עדיף היה לו שלא להיכתב?

 

[SnapDragon]

מה פתאום. איך הגעת לזה.

 

[הקהל של השקט]

"זה כעס רע",

משמע רע תמיד.

 

[SnapDragon]

"רע" זה לא בהכרח פסול.

במונחי אומנות ומוזיקה. זה רק לא מתאים לעכשיו...

 

[מיטלס1]

ממש לא

אני אומרת שטוב שהוא נכתב בזמנו, טוב שהוא לא בוצע לאורך השנים וטוב שהוא בוצע השבוע...

 

[מיטלס1]

נכון, מסכימה לגמרי

ולכן אני לא רואה שום בעיה עם "תיאטרון רוסי"

 

[דולפינה ירושלמית]

בעיני

אביב היה התירוץ, ולא המניע

 

[shoham95]

אני לא רואה את זה ככה

לא נראה לי שאביתר צריך תירוץ לנגן משהו. או לא לנגן משהו. וההופעות הרבות שהיו לו הוכיחו את זה.

 

[SnapDragon]

גם אני לא חושבת שיש מקום למילה 'תירוץ' פה.

לא לאביתר ולא למוזיקה. (וגם לא לשיר הזה. מגיע לו יותר, לדעתי. ויותר טוב כלום מכמעט)

 

[הקהל של השקט]

אני מסכים דווקא

 

[מיטלס1]

 

[הקהל של השקט]

אם תשאלו אותי

(ואל תשאלו אותי. אבל כבר שאלתם, אז אני מדבר) הנגינה הייתה ממניעים אותנטיים לגמרי, וחוסר הרגש בנגינה (אני דווקא עם מעיין ושהם בקטע הזה, לפחות מהוידיאו) הוא בגלל שלנגן את זה עם רגש כבר היה הרבה יותר מדי. בואו נאמר שאני לא רואה אותו מנגן את זה ברגש בלי להתפרק לגמרי שם על הבמה. אני דווקא לא מחסידי תיאטרון רוסי אבל אני רוצה לומר שלאביתר יש הרבה אומץ.

 

[דולפינה ירושלמית]

תכלס הוא שר שם טקסטים הרבה הרבה יותר גרועים

וקשים ולא מתאימים ואנילאיודעתמה מתיאטרון רוסי

 

[Evi Virus]

את חושבת?

גם לדעתי לשירים שהוא שר בהופעה יש טקסטים לא ממש של שירי ילדים, נקרא לזה, אבל שם אין את ההתייחסות והפנייה האלו לבן אדם אחר כמו שיש בתיאטרון רוסי, מה שהופך את זה ליותר "גרוע" וקשה בעיניי.

 

[דולפינה ירושלמית]

יכול להיות שאת צודקת,

ובכל זאת נחצו שם גבולות טקסטואליים...הנגינה בתיאטרון רוסי לא היתה חציית גבול יחידה