אבי
יש לי שאלה בקשר למצבי הפלילי שכנראה יעצור אותי ברגע שאני ירצה לעבוד: אני חולה במחלת נפש-סכיזופרניה,ושהעמידו אותי לדין, זה היה לפני שאבחנו אותי כחולה,למען האמת הייתי באיזה מקום ברמלה שבדקו אם אני כשיר להיות בכלא ומצאו שאני כשיר. עמדתי לדין בגיל 20 ואני בעצם חליתי במחלה בגיל 15 וחצי רק שאף אחד לא ידע,כולל המשפחה שלי,שאני בעצם חולה במחלת נפש,חשבו שאני סובל מדיכאון או שאני משתמש בסמים(אני יסביר). נשרתי מהתיכון בגיל 17-בכיתה יב',ואני צריך להדגיש שלפני שחליתי הייתי בכיתה כזאת של מחוננים- של 5 יחידות פיזיקה 10 מחשבים ו5 באנגלית ובמתמתיקה, ממש ילד טוב ירושלים.ואני גם צריך לציין שמן הסתם אף פעם לא הייתי אלים באיזושהיא צורה אלא ממש ממש רחוק מזה. הדבר היחיד שהתיכון עשה זה הציע לי לראותת פסיכולוג וכמובן אני מייד סירבתי,לא היה לי מושג. אז הגעתי לצבא ועשיתי טירונות ושלחו אותי להיות טבח בואקום ותוך 8 חודשים - שזה כולל 3 פעמים כלא צבאי-השתחררתי מהצבא בזמן שהייתי בכלא 4.צריך לציין שבצבא התפרצה המחלה ואז לא היה לי שום סיכוי-איבדתי את היכולת תקשר עם אנשים. ועכשיו זה מתחיל להיות מעניין!!!,התחלתי עם הסמים-רק סמים קלים- בגיל 17,זה היה בתהחחלה כל יום בשעות הלילה במשך שנה ואז שהתגייסתי זה היה און אנד אוף עד שהבראתי והפסקתי עם זה בכלל. ובגלל הסמים,הערבוב הזה של הסמים והמחלה-שהייתי במצב פסיכוטי חריף בלי יכולת לתקשר ולהיות מודע לגוף שלי בכלל, התחלתי להיות אלים והתחלתי להכות את המשפחה-אני חייב לציין שהאליומת לא הייתה האלימות שאתם רואים ברחוב או שומעים עליה אלא אלימות במינונים נמוכים.ופשוט אבא שלי לא ידע כבר מה לעשות איתי,כל המשפחה פחדה ממני, עשיתי טרור בבית ונכנסתי לכלא אחרי שהייתי במעצר בית.בכלא עברתי הטרדה מינית שמישהו נגע בי למטה בזמן שהייתי יושן והוא היה עושה עוד אם לא הייתי עוצר אותו,עברתי אלימות קשה כלפיי בפעם הראשונה מאז שאני בוגר.הייתי בכלא 8 חודשים בלי שליש.עכשיו האבסורד הוא שרק עברו 3 חודשים מאז שהשתחררתי ומשהכניסו אותי לבית חולים פסיכיאטרי ואבחנו אותי כחולה נפש-ממש שיפוט טובה של המדינה!!!!!!! עכשיו אני צריך לציין כמה דברים: 1.אבא שלי ז"ל נפטר 3 חודשים לפני שנכנסתי לאשפוז,קודם כול הוא היה העמוד תווך של המשפחה,הוא היה רופא מאוד מצליח בתור רופא והוא היה מחזיק את הבית מבחינה כלכלית,ממש טרגדיה כשלעצמה ועכשיו מתווסף לזה העובדה שהוא לא ראה אותי כשאני בריא מה שאני כל הזמן חושב זה שהוא זוכר אותי בתור בן אדם אלים לא אכפתי ושאני אולי לא אוהב אותו.אני הייתי הבן הבכור ואבא שלי אהב אותי, ככה מספרים לי הכי הרבה..מבין כל הבנים והבנות שלו.הוא זה שהיה מלמד אותי כל הזמן למבחנים ועוזר לי מאוד בלימודים,היה חשוב לו הלימודים מאוד,עד כדי כך שהוא היה קם בבוקר ב 5 ולומד מתמתיקה כדי ללמד אותי. 2.שהייתי בן 19 באו שוטרם לבושים באזרחי ופוצצו אותי מכות כי הם חשבו שאני איזה נרקומן והם טעו כי אז לא הייתי מעשן,ולקחו אותי לחקירה ואז שחרוו אותי.
יש לי שאלה בקשר למצבי הפלילי שכנראה יעצור אותי ברגע שאני ירצה לעבוד: אני חולה במחלת נפש-סכיזופרניה,ושהעמידו אותי לדין, זה היה לפני שאבחנו אותי כחולה,למען האמת הייתי באיזה מקום ברמלה שבדקו אם אני כשיר להיות בכלא ומצאו שאני כשיר. עמדתי לדין בגיל 20 ואני בעצם חליתי במחלה בגיל 15 וחצי רק שאף אחד לא ידע,כולל המשפחה שלי,שאני בעצם חולה במחלת נפש,חשבו שאני סובל מדיכאון או שאני משתמש בסמים(אני יסביר). נשרתי מהתיכון בגיל 17-בכיתה יב',ואני צריך להדגיש שלפני שחליתי הייתי בכיתה כזאת של מחוננים- של 5 יחידות פיזיקה 10 מחשבים ו5 באנגלית ובמתמתיקה, ממש ילד טוב ירושלים.ואני גם צריך לציין שמן הסתם אף פעם לא הייתי אלים באיזושהיא צורה אלא ממש ממש רחוק מזה. הדבר היחיד שהתיכון עשה זה הציע לי לראותת פסיכולוג וכמובן אני מייד סירבתי,לא היה לי מושג. אז הגעתי לצבא ועשיתי טירונות ושלחו אותי להיות טבח בואקום ותוך 8 חודשים - שזה כולל 3 פעמים כלא צבאי-השתחררתי מהצבא בזמן שהייתי בכלא 4.צריך לציין שבצבא התפרצה המחלה ואז לא היה לי שום סיכוי-איבדתי את היכולת תקשר עם אנשים. ועכשיו זה מתחיל להיות מעניין!!!,התחלתי עם הסמים-רק סמים קלים- בגיל 17,זה היה בתהחחלה כל יום בשעות הלילה במשך שנה ואז שהתגייסתי זה היה און אנד אוף עד שהבראתי והפסקתי עם זה בכלל. ובגלל הסמים,הערבוב הזה של הסמים והמחלה-שהייתי במצב פסיכוטי חריף בלי יכולת לתקשר ולהיות מודע לגוף שלי בכלל, התחלתי להיות אלים והתחלתי להכות את המשפחה-אני חייב לציין שהאליומת לא הייתה האלימות שאתם רואים ברחוב או שומעים עליה אלא אלימות במינונים נמוכים.ופשוט אבא שלי לא ידע כבר מה לעשות איתי,כל המשפחה פחדה ממני, עשיתי טרור בבית ונכנסתי לכלא אחרי שהייתי במעצר בית.בכלא עברתי הטרדה מינית שמישהו נגע בי למטה בזמן שהייתי יושן והוא היה עושה עוד אם לא הייתי עוצר אותו,עברתי אלימות קשה כלפיי בפעם הראשונה מאז שאני בוגר.הייתי בכלא 8 חודשים בלי שליש.עכשיו האבסורד הוא שרק עברו 3 חודשים מאז שהשתחררתי ומשהכניסו אותי לבית חולים פסיכיאטרי ואבחנו אותי כחולה נפש-ממש שיפוט טובה של המדינה!!!!!!! עכשיו אני צריך לציין כמה דברים: 1.אבא שלי ז"ל נפטר 3 חודשים לפני שנכנסתי לאשפוז,קודם כול הוא היה העמוד תווך של המשפחה,הוא היה רופא מאוד מצליח בתור רופא והוא היה מחזיק את הבית מבחינה כלכלית,ממש טרגדיה כשלעצמה ועכשיו מתווסף לזה העובדה שהוא לא ראה אותי כשאני בריא מה שאני כל הזמן חושב זה שהוא זוכר אותי בתור בן אדם אלים לא אכפתי ושאני אולי לא אוהב אותו.אני הייתי הבן הבכור ואבא שלי אהב אותי, ככה מספרים לי הכי הרבה..מבין כל הבנים והבנות שלו.הוא זה שהיה מלמד אותי כל הזמן למבחנים ועוזר לי מאוד בלימודים,היה חשוב לו הלימודים מאוד,עד כדי כך שהוא היה קם בבוקר ב 5 ולומד מתמתיקה כדי ללמד אותי. 2.שהייתי בן 19 באו שוטרם לבושים באזרחי ופוצצו אותי מכות כי הם חשבו שאני איזה נרקומן והם טעו כי אז לא הייתי מעשן,ולקחו אותי לחקירה ואז שחרוו אותי.