אגב גנים - איך בוחרים גן?

אגב גנים - איך בוחרים גן? ../images/Emo5.gif

טוב אז ככה, בהמשך לשרשור המטפלות שהיה כאן, אני חושבת שכמעט החלטתי ללכת על גן ולא על מטפלת. אני צריכה לחזור לעבודה אחרי מקסימום 10 שבועות, ועכשיו אני צריכה את עזרתכן. אז ככה, בארה"ב, מה ההבדל בין הגנים? (Nursery, Day Care, Kindergarten)? ובעברית, זה גן? פעוטון? משפחתון? אני כמובן מחפשת משהו שיקבל קטנטנים, השאלה על איזה דברים אחרים אני צריכה להסתכל ולבדוק בגיל הזה. כמובן, על מספר המטפלות לילדים, על ההכשרה שלהן אולי? כשהילדים כל כך קטנים בעצם מה בכלל אפשר לעשות איתם? הם שוכבים במיטות כל היום וצריך לוודא שמחליפים להם ומאכילים אותם כמו שצריך. הבנתי שיש גנים שהם מעורבים, כל מיני גילאים - איך זה הולך? יש בכלל הבדלים בין גן יהודי ללא יהודי בגיל הזה? חופשות מקובלות? חגים? זה פשוט גיל כל כך קטן... שאני בכלל לא יודעת מה משנה ומה לא. בקיצור, אני צריכה עצות ורעיונות וכל מה שתוכלו לספר לי מהנסיון שלכן, על מה להסתכל, מה לבדוק, מה לשאול, מה המחירים? שעות מקובלות? מה מקובל שהתשלום כולל? (אוכל? חיתולים?) ומה לא? אז יאללה, בואו נהפוך את זה לשרשור אינפורמטיבי בנושא גנים, אני יודעת שיש כאן כמה וכמה אמהות בפעם הראשונה שאני בטוחה שיוכלו להרוויח.
 

ronnieyuval

New member
זה הולך להיות ארוך.... מאוד...

אני אקח את הגן של יובל בתור דוגמה, כי אני מאוד מרוצה ממנו. קודם כל הבדלי השמות - NURSERY זה גן לתינוקות. KINDERGARTEN זה גן חובה. DAY CARE או PRESCHOOL זה פשוט גן. כל עוד זה לא גן אצל מישהי בבית, הכל בעקרון אותו הדבר. גן שמקבל פיצפונים מקבל בד"כ מגיל 6 שבועות. אצלנו הגן הוא החל מגיל 6 שבועות עד גיל 6 שנים (גן-חובה), מחולק לקבוצות גיל כמובן. אצל יובל הגן מחולק לכיתות, כשהכיתה הצעירה היא מגיל 6 שבועות עד גיל שנה. הילדים שם ישנים במיטות תינוק, ובעקרון אין כל כך סדר יום - כל אחת אוכל מתי שהוא רעב, ישן מתי שהוא עייף, ומשחק מתי שבא לו. התינוקות שם נמצאים הרבה על הידיים של המטפלות לפי מה שאני רואה. יש בכיתה שלהם הרבה צעצועים על הרצפה, SAUCERS כאלה שהילד יושב בפנים, כסאות אוכל, טרמפולינות, כסאות נדנדה, ומשטחי פעילות. הם מכבדים את רצון ההורים בנוגע למזון - חלב אם או תמ"ל למשל, או אלרגיות שונות כשהילד כבר אוכל מוצקים. החלפה נעשית כל שעתיים, אלא אם כן יש צורך להחליף קודם. יש יחס של מקסימום 4 ילדים על מטפלת, כשבד"כ יש יותר מטפלות ומביאים תגבור. המקסימום בכיתה הזאת הוא 12 תינוקות. הם ממש לא שוכבים כל היום במיטה - משתפים אותם בחוג המוסיקה שמגיע פעם בשבוע, לוקחים אותם לטיול בחוץ ב-BUGGY שזה אוטו קטן שקושרים בו את הילדים כמו מין עגלה, משחקים איתם בפנים, שרים שירים, מספרים סיפורים... אלה שיכולים משחקים גם בחצר של הפעוטות (לא הפיצפונים אבל היותר גדולים). הגננות נהדרות ואני חושבת שזה מאוד קשור לאווירה של הגן באופן כללי, ולמנהלת הנפלאה שלנו. הן חמות ומחבקות ומנשקות ומחזיקות כל היום את הילדים. הגן שלנו עולה $258 לשבוע, וכולל חיתולים מגבונים ומשחה, וגם אוכל. מי שנותנת תמ"ל מקבלת גם את התמ"ל מהגן! אבל זה סוגים מסויימים בלבד - צריך להיות גמיש. החיתולים הם של פמפרס. כשאוכלים מוצקים כבר, הם מקבלים ארוחת בוקר וצהריים מלאות (צהריים חמה ומתחלפת כל יום - תפריט של דיאטנית) וכמו כן SNACK לפני הצהריים ואחרי השינה. כולל כמובן גם שתיה בכל הארוחות וה-SNACKS. כל יום את מקבלת דף מפורט של מה עשה הילד היום - מה אכל ומתי (שעות מפורטות) וגם כמה, מתי הוחלף ואפילו מה היה בחיתול... במה שיחק, אם היה שמח או עצוב, מתי ישן וכמה, בקיצור - כל פיפס הן כותבות. אה, והגן הזה הוא אמריקאי לחלוטין. הגנים היהודיים אצלנו לא מקבלים מתחת לגיל שנתיים וחצי, וגם אז הם לא משהו... אולי אצלך יש אחד טוב. שעות הגן - פתוח משבע בבוקר עד שש וחצי בערב. את יכולה להביא ולקחת מתי שאת רוצה. את רושמת בכניסה מתי הכנסת אותו, וביציאה מתי לקחת אותו (יש ספר על הדלפק בכניסה שעורכים בו את הרישום). בגן הספציפי שלנו יש רק 7-8 ימים בשנה שהגן סגור - שווה לשאול את זה לפני הרישום שלא ייצאו לך שבועיים חופש בכריסמס, בקיץ, בפסחא, SPRING BREAK, או כל פעם שלגן מתחשק... יש גנים שסוגרים בכל הזדמנות... עוד משהו שכדאי לשאול זה האם הגן פתוח 12 חודשים בשנה או שמא רק 10. גן שפתוח רק 10 חודשים בשנה בד"כ יעשה "קייטנה" או CAMP אבל לא כולם. הגן שלנו פתוח באופן רציף 12 חודשים בשנה, ללא חופשת קיץ מיוחדת. הגן צריך לתת לך דף עם הימים השנתיים הסגורים. אצלנו כאמור - כל השנה יש 7-8 ימים סגורים, והשאר פתוח כרגיל (חוץ ממצבי חירום כמו השלג הזה, שאי אפשר לצפות). עוד כדאי לשאול - מה המדיניות של הגן לגבי מחלות של הילדים, מתי שולחים ילד חולה הביתה (כמה מעלות חום, כמה פעמים שלשול או הקאה, וכד'), וגם תוך כמה זמן מההבראה ניתן לחזור (אצלנו זה 24 שעות ללא חום או סימפטומים). דברים נוספים: כיצד נכנסים לגן - האם הדלת פתוחה לכל דיכפין או נעולה? אצלנו כל הורה מקבל כרטיס מגנטי שבעזרתו נכנסים לגן. לא פותחים למי שלא הורה או מורשה לאסוף את הילד, או מצוות הגן. צריך להודיע מראש אם מישהו יאסוף את הילד במקומך, ולספק תמונה ופרטים. דבר נוסף שמאוד אהבתי בגן שלנו הוא שבין כיתה לכיתה וגם לכוון המסדרון יש קירות זכוכית (החצי העליון של הקיר, כמו חלון גדול כזה) וכך כולם רואים את כולם. אין מקרה שדלת הכיתה סגורה ואף אחד לא רואה מה הולך בפנים. גם בדלתות יש חלונות. ההורים רשאים לבוא ככל שיחפצו ובאיזה שעות שהם רוצים - אין מצב שהגן נעול בפני ההורים ואי אפשר להכנס, גם באמצע היום. FACILITIES נוספים בגן - יש כיתת GYM בה הילדים יכולים לשחק, עם מתקנים כיפיים. יש חצר ענקית שמחולקת לפי גילאים - INFANTS, TODDLERS, ו-PRESCHOOL. לכל קבוצת גיל המתקנים המתאימים לה. יש שירותים קטנים בכתות TODDLER ומעלה על מנת ללמד את הילדים לעשות את הצרכים. יש בכל כיתה פינת החתלה עם כיורים וסבונים, וכן מטבחון קטן. לגן יש מטבח יותר גדול עם מדיח ומכונת כביסה/ייבוש לניקוי הצעצועים, ולהכנת האוכל. מה שכחתי? בטוח שכחתי משהו... אבל יצא ארוך לאללה. מקווה שתפוז לא יעיף אותי עכשיו מהמערכת...
 

ronnieyuval

New member
ברור ששכחתי... דווקא מאוד חשוב!

לוודא שהגננות יודעות CPR! ושלגן יש את כל האישורים וכו'.
 

ronnieyuval

New member
../images/Emo9.gif אין סיכוי

אבל אתם מוזמנים לאזורנו, אם נמאס לכם מהויקינגים.
 

ronnieyuval

New member
או-קיי.... יודעת מה?

את צודקת. לפני שש שנים כשהגעתי לכאן, ה-NEVER היה שאני אשאר לחיות בארה"ב על בסיס קבע... אז אם ה-NEVER הראשון התהפך על צירו, יש סיכוי שגם אחרים ילכו בעקבותיו...
מי יודע? אולי בעוד עשר שנים את תראי אותי ברחובות אוסלו...
 

שרונה13

New member
רוני את מאוד מעודדת אותי

כי כרגע ה NEVER שלי זה שאני לא אחייה את חיי בארה"ב וכל יום שעובר אני חושבת איך בעוד ארבע וחצי שנים אני חזרה בישראל (אחרי האזרחות שבעלי לא מוכן לוותר עליה). אבל מי יודע העתיד הרי לא ידוע... ואגב יופי של סקירה על הגן הדפסתי לעצמי את זה אפילו - המון תודה.
 

ronnieyuval

New member
../images/Emo45.gif חמודה

אם אחרי חמש שנים כאן עדיין תרגישו שזה לא המקום, אז כנראה זה באמת לא המקום... חצי שנה זה באמת לא אינדיקציה. אני גם חושבת שכדאי לך לנסות למצוא לעצמך איזושהיא מסגרת (עבודה או תחביב או משהו בהתנדבות אפילו) ולא משנה מה! אני עבדתי במשכורת מינימלית שאני מתביישת לספר עליה כשהגעתי לכאן, רק כדי שתהיה עבודה. טוב, אין לי מה להתבייש... הרווחתי $275 בשבוע. ומזה חייתי - שכ"ד, נסיעות, אוכל, הכ---ל. וגם נרשמתי ללמוד. טוב, הייתי צעירה יותר ועשיתי BA, אבל כל מסגרת לימודית אפילו בתור הובי זה כיף. זה נותן תכלית ליומיום שלך. ולקום כל בוקר לעבודה זה בכלל משהו שבלעדיו קשה להסתדר במקום חדש. זו הרגשה איומה להיות תקועה בבית - אני הייתי בבית בערך חודש לפני שמצאתי את העבודה ההיא, וזה כבר הגיע לכדי ייאוש. את עוד הרבה יותר מזה, אז בטח את מרגישה יותר זיפט ממה שאני הרגשתי... אבל אל תתייאשי - תני לזה צ'אנס, גם אם זה רק בראש שלך. נסי לחיות את הרגע ולא לחשוב כל הזמן מה יהיה בעוד X שנים.
 

iditbs

New member
לשרונה, אם לא אכפת לך שאני שואלת

למה דוקא מנסוטה? האם מצאתם שם עבודה מהארץ? פשוט, זה נשמע ממך בדיוק כמו מה שחושבים על מנסוטה: פרובינציונלי, קר, משעמם. יש סיכוי שתעברו משם? אבל את יודעת מה? גם אם תישארו שם, בסופו של דבר תמצאו את עצמכם. כשהוצע לנו לעבור לאטלנטה תגובתי הייתה: "על גופתי המתה!" והנה אני היום פה כבר שנה וחצי ועד לפני כמה חודשים עוד הייתי אומרת בביטחון שמחר הייתי עוברת מפה אבל את יודעת מה, עכשיו אני יכולה גם למצוא סיבות להישאר...
 

שרונה13

New member
ממש לא איכפת לי נהפוך הוא!!

הסיפור הוא כזה: זכינו בגרין כארד... וכדי שלא נפסיד אותו היינו חייבים לעבור לארה"ב. ניסינו בכל הכוח למצוא עבודה עוד מהארץ אבל זה היה בילתי אפשרי :( אז החלטנו על מקום בארה"ב שבו יוקר המחיה אינינו בשמיים, והאבטלה נמוכה יחסית... בינתיים זה עדיין לא הוכיח את עצמו ואני קצת מצטערת על שעברנו לכאן והשארנו את כל הטוב והמוכר מאחורינו, אבל הרי אין חכם כבעל ניסיון ואם הייתי יודעת שכך יהיה מן הסתם לא הייתי עושה צעד כזה. רק ימים יגידו אם עשיתי בשכל, למרות שאני מאמינה שכל דבר בחיים קורה עם סיבה וששום דבר שאנחנו לא יכולים לשרוד אותו לא אמור לקרות... ותשאלי בכייף... אני כל כך נהינית מהפורום הזה ומהתמיכה שהוא נותן.
 
אפרופו על "גופתי המתה" ../images/Emo13.gif

כשהאיש טלפן להגיד לי שהציעו לו עבודה בחו"ל, הוא אמר שהציעו לו עבודה בחו"ל ואני כולי התרגשות שאלתי איפה (ואני מתוכנתת בראש על בוסטון כי בדיוק חזרנו מביקור אצל חברים שם ונורא רציתי לעבור לשם). והוא אומר בלגרד. ואני שואלת אם זה לא איזור קרבות ואומרת שאני לשם לא עוברת. ושנה וחצי אחרי זה, הנה אנחנו כאן, בבלגרד (כמו בוסטון, חמש אותיות מתחיל בב'
) ומאושרת עד הגג. אז באמת never say never...
 
יש לך מושג כמה אהבלה אני מרגישה

עכשיו (אחרי שהחלטתי בכל זאת לספור את האותיות) ???????
(היה לנו גם סיפור עם בלגיה ולכן נשאר לי בראש עניין ה"חמש אותיות מתחיל בב' )
 
גם אני שייכת לעל "גופתי המתה"

אילרנד - דאבלין גם שם אין קרבות ?? אין !! אנשים עושים פה חיים, שותים בירה (נון סטופ) הולכים לאכול צהרים (מתי בישראל זכיתי לראות את הבעל לארוחת צהרים) ב6 בערב כולם נעלמים מהעבודה (חוץ מהישראלים אבל 8 בערב זה לא 2 בלילה ) והם נהנים מהחיים. הקניונים שלהם משתווים לאמריקאים (ככה אמא שלי אומרת אחרי 17 ביקורים בארה"ב), לי בכלל כיף (חוץ מהמשברון שבא אחרי שנה וחצי) נו מתרגלים...... אמא של ים }{
 
רוני זה נשמע גן נהדר!

היום אני הולכת לראות גן ליד המשרד שלי ורשמתי את כל השאלות שהעלית פה לשאול אותם. יש עוד רעיונות על מה להסתכל? מה עוד חשוב? בכל אופן המון המון
ענקית... אני אדווח איך הלך אחרי שאני אראה.
 

ronnieyuval

New member
עדי - תבקשי להשאר קצת בכיתה

ולהסתכל בצוות עובד. אחרי כמה דקות שאת שם הן ישכחו שאת קיימת ויהיו טבעיות יותר. תסתכלי על הילדים - הם שמחים? אל תיבהלי אם יבכו קצת - זה טבעי בכל גן, אבל הכי חשוב להסתכל איך הן מגיבות אם ילד בוכה - האם מרימות ומחבקות או משאירות אותו בלול? יש לי חברה שבנה הסתגל מאוד לאט לגן (גן אחר, לא הגן שלנו) ובכה המון. הגננות אמרו לה שאי אפשר כל היום להחזיק אותו... איזו מין תשובה זו???? זה למשל משהו שאני לא מקבלת. כמובן שהיא הוציאה אותו. עוד דבר שאמרו לה שם זה שהן לא יכולות לחבק ולנשק את הילדים כי זה SEXUAL HARRASSMENT... שטות! אולי יש בעיה עם ילדים גדולים, אבל עם תינוקות???? גם לא מקבלת. אז חשוב לראות האם הן חמות עם הילדים, מה הגישה שלהן... בהצלחה!
 
למעלה