אדם בבקשה שים לב

[DarlingAdam]

כי אנשים לא יכולים לדפדף?

טוב, נו.

 

[FreakOnALeash]

העניין הוא

שחוסר התאמה (קוויריות, במובן המאוד רחב) מתפרש כאן כמרידה, ניסיון להזיז גבולות וכו', ואני רק מנסה לנשום (בין שתי שכבות ביינדינג). לא רוצה להיות מיוחד בגלל דברים שאני לא שולט בהם, אוצה להיות מיוחד בגלל דברים שאני מקיים בעצמי- אני לובש מכנסיים מגיל ארבע, ואם זה השינוי היחיד שחוללתי בעולם, בחיי...

 

[ליטל ו]

אז אל תהיה מיוחד.

אני מאמינה שעצם הקיום הקווירי מאיים על גבולות של אנשים, ושמאד קשה להיות קוויר מבלי להאלץ להתמודד עם זה, like it or not. בנוסף, אני קולנית לגבי איך שאני חיה, וזה דבר טוב. אבל אני בהחלט לא חושבת שמישהו חייב לחיות כמו שאני חיה. לא זכור לי שאמרתי למישהו לעשות את זה, וגם אם כן, בטח לא ציפיתי שהם יעשו את זה במציאות. אני גרה במקום שמחשיב את רחובות לעיר הגדולה. זה לא מגיע לאף אחד. אתה מתכוון שעצם העובדה שאני מדברת על ערכים או רעיונות גורם למישהו להרגיש לא בנוח לדבר על דברים כמו "איזה פיכסה זה כשהביינדינג לוחץ"? אם כן, אז אני רוצה להבהיר שאין לי שום דבר נגד שיחות כאלה. להיפך, הן יכולות להיות די כיפיות אולי נתחיל שרשור סיפורים כאלה? ואולי הבעיה אחרת?

 

[FreakOnALeash]

אם נתעמק באיך שאני מרגיש...

קרה שנפלתי להגדרה של טרנסג'נדר (אצלי זה מתייחס ל"מי שמרגיש את עצמו שהוא במקרה שלי בן", למרות שבמאקרו זו הגדרה רחבה יותר). מבחינת איך שאני מביע את עצמי אני מופנם ולא גברי, ואין לי גם שום בעיה עם זה. אני רואה את זה בתור הסיבה שאף פעם לא הפריע לי 'להיות בת' (ושמעתי על זה דברים נוראים פה!), ושאני יותר מתחבר לעדנה, קטיפתיות וכו' (אוקיי, וסתם אוחצ'יות בצבע נאון). אז כאן אני מתחבר להגדרה של ג'נדרקוויר. לא בגלל שאני לא מרגיש את עצמי כ*בן*- שזה הדבר היחיד שאני מבין; ןלא כי אני חושב שגבר ואישה הם מסגרות לוחצות- כי בלבישת והסרת המסכות התכופה שכל אחד עושה, אני נתמך בהגדרות האלה. אלא בגלל שאני in betweeny שכזה, אני כנראה חושב על דברים יותר מדי מכדי לתפקד בתור מקשה אחת.

נגיד נושא שחשוב לי (סליחה על הvanitu מראש)- איפור. אני לא בא להגיד לפלוני אלמוני שלא מבין בתאוריה קווירית "אני מדבר בלשון זכר, וכן יש לי צללית, ואתה לא תגיד לי כי זו מדינה דמוקרטית עלק!" כי אז אני מקרין שאני באמת איזשהם שוליים סהרוריים שאין לו כלום במשותף איתם, כשלמעשה אין לי כלום במשותף אם כל שלל האנשים ששמים צללית כחולה

תחשבי על זה, באופן אבסטרקטי (-אני עייף אבל אני כאן חושב שהדברים נאמרו בשיקול דעת). ובתור עצמי- אני כ"כ, כ"כ לא אוהב לפלוש למרחב של מישהו אחר.

 

[ליטל ו]

בעניין

מי שאתה - סבבה זה מגניב לדעתי, לא שזה משנה מה דעתי (באמת, לא בפולניות). תודה שאתה חולק (גם כן באמת). <<ושמעתי על זה דברים נוראים פה!>> - ??? אם אתה מתכוון למשל ליבבות שלי לגבי השירים שמכריחים אותי וכו' - לא דיברתי עליך, דברתי עלי. דברתי על המצוקה שלי, שמכריחים אותי להיות משהו שאני לא. אם אתה כן, זה לא קשור בשום צורה. זה גם לא קשור בשום צורה לדעתי על עדנה וקטיפתיות בשביל אנשים שהם לא אני. ובאשר לסגנון שלך - האם לא בילינו שעות בשיחות על בגדים וכו'? אתה יודע שאני בעד וזה שאתה לא צועק על אנשים ולא מזהה את עצמך עם אחרים שמשתמשים בצללית - גם סבבה, זכותך וזהותך. כן, אנחנו שונים... אבל אני לא מבינה מה הבעיה.

 

[FreakOnALeash]

ממש לא

כל כך לא דיברתי עלייך, להפך, גם אני בתור אפרוח שחשב לעשות מבחנים ללהקה צבאית מזמן מזמן הלבטתי במציאת שירים לא ממוגדרים, עד שהבנתי שצבא זה לא בשבילי... הצטרפתי לפתיל בהקשר של אידיאולוגיה, ואמרתי למה הזהות שלי היא לא אידאולגית, למרות שאני מסוגל למתוח קו ממנה לאידאולוגיות שונות- הרי איפור הוא אנטי מאצו'איסטי ובחברה שלנו גם אנטי הומופובי אבל זה שאני fag או שאני סתם בן- הורג אותי מבפנים איך אני קולט מהסביבה שו מרידה במוסכמות- מה, בגלל שיש לי כרומוזומים xx אז אני ממקום אחר לגמרי? אני צריך להלחם כדי להיות שונה במקום חלק ממשהו? ככה אני מרגיש כשמחברים אותי לאג'נדה (לא את)

 

[ליטל ו]

Oh...

<<כל כך לא דיברתי עלייך>> אר, אה, אז אני אשתוק (משקרת, כמובן ) מצטערת, הצטרפת לדיון אחר, והבנתי לא נכון את מה שאמרת בהקשר, אז חשבתי שגם לך יש בעיה איתי. סורי אז איפה היו התייחסויות שליליות? צבא - <<הצטרפתי לפתיל בהקשר של אידיאולוגיה, ואמרתי למה הזהות שלי היא לא אידאולגית, למרות שאני מסוגל למתוח קו ממנה לאידאולוגיות שונות>> אה, הבנתי! לקח זמן וסבלנות, אבל בסוף הגענו עד הלום ואתה מרגיש שאין לך אפשרות להיות לא-אידאולוגי בפורום, או שגם זה לא קשור להרגשה שלך ואני רק מערבבת? <<אבל זה שאני fag או שאני סתם בן- הורג אותי מבפנים איך אני קולט מהסביבה שו מרידה במוסכמות>> {חיבוק} מכירה את ההרגשה. לא, לא מגיע לך להיאלץ להלחם על זה, מגיע לך להיות יכול פשוט להיות עצמך, ושיעזבו אותך לנפשך עד כמה שתרצה. חבל לי שאני לא יכולה לשנות את המצב הזה (משם נובעת האידאולוגיות שלי, אגב. זו פשוט דרך התמודדות אחרת עם אותה בעיה פיכסית).