אז ככה.... (בקשר לפסיכומטרי)
זה נורא נחמד שהמועצה להשכלה גבוהה טוענת שהפסיכומטרי חיוני לחיזוי הצלחה וכו'. אבל האמת שהפסיכומטרי הוא כלי שנקבע באופן קצת שרירותי כי טווח הצירופים של פסיכומטרי + בגרות גבוהה יותר ממספר ממוצעי הבגרות האפשריים, לכן הוא משמש ככלי להפרדה גבוהה בין המועמדים. ולראיה, במקומות בהם יש מעט נרשמים, כמו החוגים השוממים למדי של הפקולטות למדעי הרוח, דרישת הפסיכומטרי היא לתצוגה בלבד. חברה שלי (שאגב קיבלה 740), התקבלה ללימודי פילוסופיה, ולא בקבלה על תנאי, על סמך ציוני הבגרות בלבד, כי ציון הפסיכומטרי שלה עוד לא היה בידיה. "אה, כן. ותביאי פסיכומטרי מתישהו". הזכירו לה. לסמן וי ולעבור הלאה. כלומר, האוניברסיטה בעצמה מודה שאם אין מספיק אנשים שנלחמים על המקום שלך, מבחינתה אין שום בעיה שתתקבל אפילו אם הפסיכומטרי שלך הוא ה 200 שצריך להיות בכל מחזור. אבל מה לעשות שבמקומות כמו משפטים או מדעי המחשב, שם 40-100 תלמידים רבים על כל כיסא, חייבים להפריד ביניהם. אז בחרו בפסיכומטרי - אם לך יש ממוצע 110 ו 770 בפסיכומטרי, ולמישהו אחר יש ממוצע 110 אבל 550 בפסיכומטרי, כנראה שאתה זריז יותר, חד יותר. זה קריטריון מספיק טוב בשבילם. ואם יש לך ממוצע 90 אבל פסיכומטרי 770? למה גם אז אתה מתקבל? כי האוניברסיטאות מזלזלות בבגרות, עם כל הקיצוצים והשינויים המוזרים שהן עוברות. אולי מישהו קיבל 90 בשנה של מלחמת המפרץ הראשונה, אז קוצצו הבגרויות בפרעות (ויש כאלו, מסכנים, שעושים כמעט את כל הבגרויות שלהם בבת אחת ביב'. אלה הרוויחו ממלחמת המפרץ), ואתה קיבלת 90 בשנה בה משרד החינוך התקמצן במיקוד? איך יפרידו ביניכם? ילבישו עליכם עוד בחינה.
