המממ...
אני לא מוכן שאף אחד יפול במלכודת הזאת אצלי... ולכן אני לא מאפשר למי שנופל בה להישאר בלימודים אצלי. זו הסיבה שאנשים אצלי מרגישים אי-נוחות עצומה כאשר הם מבקשים ממני להפוך למאסטר שלהם, או אפילו להרבה פחות מכך... כי אני לא, אפילו לא קרוב לכך. אי-הנוחות נובעת מכך שאני לא נותן דרך נכונה, אפילו לא לביצוע של תנועה או תרגיל. כי אין דרך נכונה. יש לי אולי דרך נכונה משלי, אבל היא "נכונה" יחסית אלי לעכשיו ומי שיעתיק אותה ישגה. זה משהו שלא הצלחתי להעביר לאנשים בפורום אמנויות הלחימה, למשל. הם רוצים לראות שיטות, שיטות, שיטות. "אבל איך, בשיטה שלכם, עושים את בעיטה הזאת והזאת?" לא יודע, אין שיטה "שלכם", יש שיטה "שלך" (של השואל). ורק "שלך". מי אני שאוכל להגיד לו מה לעשות? ואכן, זאת מסננת רצינית, כי יש הרבה אנשים שלא מוכנים ללמוד במקום שלא מוכנים להגיד מה לעשות ואיך לעשות, או בגרסה היותר קיצונית: להראות להם איך לעשות. ומי שעובר את המסננת הזאת עדיין עשוי לעשות טעות... וליפול במלכודת אחרת: הנסיון להפוך את המדריך העלוב (כותב שורות אלה) למישהו הנמצא "מעליו" או שמבין יותר טוב ממנו. יש שאינם מצליחים להבין זאת אחרת. מבחינתם זהו כשל או מחסום לוגי: אם הוא לא מעלי, לפחות בנושא שאותו הוא מלמד, אז מה אני עושה כאן??? מי שנתקע בכשל (מחסום) הלוגי הזה, נושר. יש מדריכים שאין להם בעיה עם זה. לי יש בעיה עם זה, דווקא בגלל שאני כריזמתי במידה מסויימת. זוהי מגבלה. אני לא אתן לאף אחד להאליל אותי, או להסתכל עלי מלמטה. כמובן, אני לא יכול לשלוט בבחירתם של אנשים, אבל אני יכול לבחור שלא ללמד אותם. ואת זה אכן אני עושה ואמשיך לעשות... לכל מדריך יש את הדרך שלו להתמודד עם הדברים האלה. המורה שלי עוטה מסכה של חפפן. המורה שלו עוטה מסכה של חסר-אחריות. זוהי אחד מהשיטות שלימדתי בקורס מדריכים: *** "קח אחריות מוחלטת, בינך לבין עצמך, על בריאותם הפיסית של המתאמנים במהלך השיעור, אך תן להם את התחושה שאתה חסר אחריות בנושא הזה, כדי שהם ישמרו על עצמם" *** כמובן, לא הוריתי למדריכים או המלצתי להם לנהוג בשיטה זו; רק לימדתי אותם על האפשרות. חוץ מאשר כמה דברים קרדינליים, אני לא יכול להמליץ לתלמיד איך לנהוג או מה לעשות, דווקא בגלל שהמלצתי נלקחת בצורה מופרזת. תלמיד אחר יכול להמליץ. אבל כמובן, שגם בקטע הזה אני יכול לטעות. יכול להיות מצב שתלמיד יפול במלכודת המזמינה הזאת... ואני לא אשים לב. ברגע שאשים לב, הוא יעזוב תוך זמן קצר, או יתגבר על הוירוס. עדיין לא קרה לי שהייתי צריך להגיד לתלמיד באופן מילולי: "לא מוכן ללמד אותך יותר", אבל בעצם העובדה שאינני עוזר לתלמיד כזה לפתור את הכשל הלוגי שנוגע אלי (למה מי אני שאפתור לו את זה? אני כו-לה מדריך, אדם בדיוק כמוהו, שאמור לעבוד איתו על דברים מסויימים, זה הכל), התלמיד נקלע לסיטואציה שתובעת ממנו לוותר על הלימוד, כי באותו רגע הוא כבר לא לומד. באהבה, בן
אני לא מוכן שאף אחד יפול במלכודת הזאת אצלי... ולכן אני לא מאפשר למי שנופל בה להישאר בלימודים אצלי. זו הסיבה שאנשים אצלי מרגישים אי-נוחות עצומה כאשר הם מבקשים ממני להפוך למאסטר שלהם, או אפילו להרבה פחות מכך... כי אני לא, אפילו לא קרוב לכך. אי-הנוחות נובעת מכך שאני לא נותן דרך נכונה, אפילו לא לביצוע של תנועה או תרגיל. כי אין דרך נכונה. יש לי אולי דרך נכונה משלי, אבל היא "נכונה" יחסית אלי לעכשיו ומי שיעתיק אותה ישגה. זה משהו שלא הצלחתי להעביר לאנשים בפורום אמנויות הלחימה, למשל. הם רוצים לראות שיטות, שיטות, שיטות. "אבל איך, בשיטה שלכם, עושים את בעיטה הזאת והזאת?" לא יודע, אין שיטה "שלכם", יש שיטה "שלך" (של השואל). ורק "שלך". מי אני שאוכל להגיד לו מה לעשות? ואכן, זאת מסננת רצינית, כי יש הרבה אנשים שלא מוכנים ללמוד במקום שלא מוכנים להגיד מה לעשות ואיך לעשות, או בגרסה היותר קיצונית: להראות להם איך לעשות. ומי שעובר את המסננת הזאת עדיין עשוי לעשות טעות... וליפול במלכודת אחרת: הנסיון להפוך את המדריך העלוב (כותב שורות אלה) למישהו הנמצא "מעליו" או שמבין יותר טוב ממנו. יש שאינם מצליחים להבין זאת אחרת. מבחינתם זהו כשל או מחסום לוגי: אם הוא לא מעלי, לפחות בנושא שאותו הוא מלמד, אז מה אני עושה כאן??? מי שנתקע בכשל (מחסום) הלוגי הזה, נושר. יש מדריכים שאין להם בעיה עם זה. לי יש בעיה עם זה, דווקא בגלל שאני כריזמתי במידה מסויימת. זוהי מגבלה. אני לא אתן לאף אחד להאליל אותי, או להסתכל עלי מלמטה. כמובן, אני לא יכול לשלוט בבחירתם של אנשים, אבל אני יכול לבחור שלא ללמד אותם. ואת זה אכן אני עושה ואמשיך לעשות... לכל מדריך יש את הדרך שלו להתמודד עם הדברים האלה. המורה שלי עוטה מסכה של חפפן. המורה שלו עוטה מסכה של חסר-אחריות. זוהי אחד מהשיטות שלימדתי בקורס מדריכים: *** "קח אחריות מוחלטת, בינך לבין עצמך, על בריאותם הפיסית של המתאמנים במהלך השיעור, אך תן להם את התחושה שאתה חסר אחריות בנושא הזה, כדי שהם ישמרו על עצמם" *** כמובן, לא הוריתי למדריכים או המלצתי להם לנהוג בשיטה זו; רק לימדתי אותם על האפשרות. חוץ מאשר כמה דברים קרדינליים, אני לא יכול להמליץ לתלמיד איך לנהוג או מה לעשות, דווקא בגלל שהמלצתי נלקחת בצורה מופרזת. תלמיד אחר יכול להמליץ. אבל כמובן, שגם בקטע הזה אני יכול לטעות. יכול להיות מצב שתלמיד יפול במלכודת המזמינה הזאת... ואני לא אשים לב. ברגע שאשים לב, הוא יעזוב תוך זמן קצר, או יתגבר על הוירוס. עדיין לא קרה לי שהייתי צריך להגיד לתלמיד באופן מילולי: "לא מוכן ללמד אותך יותר", אבל בעצם העובדה שאינני עוזר לתלמיד כזה לפתור את הכשל הלוגי שנוגע אלי (למה מי אני שאפתור לו את זה? אני כו-לה מדריך, אדם בדיוק כמוהו, שאמור לעבוד איתו על דברים מסויימים, זה הכל), התלמיד נקלע לסיטואציה שתובעת ממנו לוותר על הלימוד, כי באותו רגע הוא כבר לא לומד. באהבה, בן
