פרה קטנה וחמודה
New member
אהלן GOD
היי, זו אני, זו שבדרך כלל מדברת איתך דרך מצע לא מזוייף של דמעות זו שמשתדלת בדרך כלל בדרך,לא לדרוך על נמלים {כי גם הם יצירת בריאתך) זו ששואלת את השאלות ואף אחד אינו עונה. תראה, אני יודעת שבדרך כלל מחלקת הפרסום שלך עובדת, עוד מאז כששמת את בני ישראל במדבר, והצלת אותם מכל מיני צרות וצרעות, ורק ביקשת דבר אחד, שיודו לך, יאמינו בך, ויזכרו אותך, כן אני יודעת, זה כמו המורות שבסוף שנה רוצות שיעריכו אותן, וסופרות את זה לפי גודל המתנה שהן מקבלות. אני יודעת שלכאורה זה נראה מבחוץ מעט, ושאתה מסתפק במועט, אבל בעצם מי שמסתבך עם חרון אפך, בוא נאמר, אוכל אותה. אז אם כבר חרון אף מדברים, תגיד לי, מה בדיוק עשיתי לך? כמו שישטיצ'ר פט אני ה הייטר פט שלך? למה העוקצנות הזו, מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי שם בשבילך, ואתה החלטת להתעלל בי. עקצת לעגת זילזלת, מקטנותי וינקותי. בוא נגיד שמעכשיו, עד שאתה לא משנה את דרכייך איתי, ומתחיל קצת להמטיר לעברי דברים טובים, אני לא הולכת להלל אותך. להגיד כמה שאתה טוב ורחום וחנון, כי האמת, עד עכשיו הוצאת עליי את כל העצבים שלך. ואני באמת השתדלתי להיות ילדה טובה, טוב נו, כבר לא ילדה, אבל עדיין טובה. ביקשתי ממך דבר אחד קל ופשוט, אהבה. בחור טוב שיאהב אותי, נתחתן בקדושתך תחת החופה המאולתרת, ובצער נוליד בנים. שלחת לי כמה. אחד היה בוגדני, רשע ואכזרי השני עם אותן קטגוריות רק עם חיוך מזוייף שלקח לי יותר זמן לגלות השלישי היה דחליל שבאמת אהב אותי אבל עם אמאאאא מהגיהנום, (יש מבצע עכשיו בגיהנום, אחד פלוס אמא מושחתת) ועדיין המשכתי להסתכל ביום בהיר לשמיים, כשהסיגריה מאפרת את עיניי, והעשן מדמיע, שתשלח אותו הפעם בלי קונצים אחד עם לב טוב, הפעם בגיל המתאים, שלא ירושש אותי כבעבר, וירצה להחזיק את היד ונרכב על הטרקטור לעבר השקיעה. אבל מה. אתה עסוק. אני יודעת שאתה עסוק עם כל מה שהולך להיות במזרח התיכון {בולשיט....המזרח התיכון במלחמה כבר יותר מחמישים שנה, עוד לפני שנולדתי!, אבל ניחא, נעשה כאילו אנו מאמינים לך שאתה עסוק} ועסוק עם הסידור חוזה "שמן" ומלא אפסים לקוראי החדשות למינהם, אבל פה יש אליה והאמא של הקוץ בה!, ביקשת שלא נחמוד, ואני מה זה משתדלת לא לחמוד משכורת של 140 אלף שקל, אה, וגם אני לא בלונדינית!, אז בכלל לא הייתי מצליחה לקרוא את החדשות! אז אני חושבת שאני אתן לך ארכה, אל יקר ומלא רחמים שכמוך אולי אולטימטום קטן אם תוך כך וכך ימים/שבועות/ חודשים, אבל בשום אופן לא יותר, אתה לא שולח לי מישהו לאהוב, ושיאהב אותי, אהבה כמו שתמיד חלמתי עליה, אהבה שמיימית, אני עולה אלייך! ושם, פנים אל פנים אני אגיד לך באמת מה שאני חושבת עליך אלוהים. ודיר באלאק אם גם את המכתב הזה אתה שם בצד!!!
היי, זו אני, זו שבדרך כלל מדברת איתך דרך מצע לא מזוייף של דמעות זו שמשתדלת בדרך כלל בדרך,לא לדרוך על נמלים {כי גם הם יצירת בריאתך) זו ששואלת את השאלות ואף אחד אינו עונה. תראה, אני יודעת שבדרך כלל מחלקת הפרסום שלך עובדת, עוד מאז כששמת את בני ישראל במדבר, והצלת אותם מכל מיני צרות וצרעות, ורק ביקשת דבר אחד, שיודו לך, יאמינו בך, ויזכרו אותך, כן אני יודעת, זה כמו המורות שבסוף שנה רוצות שיעריכו אותן, וסופרות את זה לפי גודל המתנה שהן מקבלות. אני יודעת שלכאורה זה נראה מבחוץ מעט, ושאתה מסתפק במועט, אבל בעצם מי שמסתבך עם חרון אפך, בוא נאמר, אוכל אותה. אז אם כבר חרון אף מדברים, תגיד לי, מה בדיוק עשיתי לך? כמו שישטיצ'ר פט אני ה הייטר פט שלך? למה העוקצנות הזו, מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי שם בשבילך, ואתה החלטת להתעלל בי. עקצת לעגת זילזלת, מקטנותי וינקותי. בוא נגיד שמעכשיו, עד שאתה לא משנה את דרכייך איתי, ומתחיל קצת להמטיר לעברי דברים טובים, אני לא הולכת להלל אותך. להגיד כמה שאתה טוב ורחום וחנון, כי האמת, עד עכשיו הוצאת עליי את כל העצבים שלך. ואני באמת השתדלתי להיות ילדה טובה, טוב נו, כבר לא ילדה, אבל עדיין טובה. ביקשתי ממך דבר אחד קל ופשוט, אהבה. בחור טוב שיאהב אותי, נתחתן בקדושתך תחת החופה המאולתרת, ובצער נוליד בנים. שלחת לי כמה. אחד היה בוגדני, רשע ואכזרי השני עם אותן קטגוריות רק עם חיוך מזוייף שלקח לי יותר זמן לגלות השלישי היה דחליל שבאמת אהב אותי אבל עם אמאאאא מהגיהנום, (יש מבצע עכשיו בגיהנום, אחד פלוס אמא מושחתת) ועדיין המשכתי להסתכל ביום בהיר לשמיים, כשהסיגריה מאפרת את עיניי, והעשן מדמיע, שתשלח אותו הפעם בלי קונצים אחד עם לב טוב, הפעם בגיל המתאים, שלא ירושש אותי כבעבר, וירצה להחזיק את היד ונרכב על הטרקטור לעבר השקיעה. אבל מה. אתה עסוק. אני יודעת שאתה עסוק עם כל מה שהולך להיות במזרח התיכון {בולשיט....המזרח התיכון במלחמה כבר יותר מחמישים שנה, עוד לפני שנולדתי!, אבל ניחא, נעשה כאילו אנו מאמינים לך שאתה עסוק} ועסוק עם הסידור חוזה "שמן" ומלא אפסים לקוראי החדשות למינהם, אבל פה יש אליה והאמא של הקוץ בה!, ביקשת שלא נחמוד, ואני מה זה משתדלת לא לחמוד משכורת של 140 אלף שקל, אה, וגם אני לא בלונדינית!, אז בכלל לא הייתי מצליחה לקרוא את החדשות! אז אני חושבת שאני אתן לך ארכה, אל יקר ומלא רחמים שכמוך אולי אולטימטום קטן אם תוך כך וכך ימים/שבועות/ חודשים, אבל בשום אופן לא יותר, אתה לא שולח לי מישהו לאהוב, ושיאהב אותי, אהבה כמו שתמיד חלמתי עליה, אהבה שמיימית, אני עולה אלייך! ושם, פנים אל פנים אני אגיד לך באמת מה שאני חושבת עליך אלוהים. ודיר באלאק אם גם את המכתב הזה אתה שם בצד!!!
