נתחיל בדוגמא לא קשה
שאני מספרת לאחרונה כאנקדוטה משעשעת. אם אותי זה הצחיק, ואני קיבלתי את היחס הזה, אז זה יכול לשעשע כל אחד.
לפני כחודש- חודשיים יצאתי עם בחור שהתחלתי איתו בפאב ע"י כתיבת הטלפון על מפית (אף פעם לא עשיתי זאת והיה נראה לי שאני חייבת לחוות זאת לפחות פעם אחת- הוא היה נראה די בסגנון שלי- עומד בחור עם צעיף, שיער ארוך וחלק, פנים נעימות מרחוק אפילו יפות, וכולו תחכום אירופאי
). הבחור התקשר יום אחרי, יצאנו יום למחרת, היה ממש כיף ונשיקה בסוף. פגישה שנייה- יין אצלי, אתן יכולות לנחש. פגישה שלישית- הוא הביא DVD (מכשיר), הלכנו לבחור סרט, היה נעים מאוד. בדירה גילינו שהסרט הוא לא משהו שנוכל להעמיד פנים שאחנו מסוגלים לצפות בו (אקשן), אז שלחתי אותו להביא סרט אחר. כולי בפיג'מה ואמרתי לו בקול מתוק- "אני מוכנה לבוא אבל..." והוא כולו בג'נטלמניות- "לא, את לא צריכה לטרוח אני אלך להביא". חייכתי וחיכיתי בסבלנות. עברו איזה 5-10 דקות או יותר (איבדתי תחושת זמן, בכל מקרה הווידאומט נמצא 2 דקות מהדירה אז זה התחיל להיראות מוזר). התקשרתי- הבחור אומר- "אני עוד לא שם". טוב... בינתיים נזכרתי שיש לי כביסה במייבש הכללי במעונות. הלכתי, הבאתי את הכביסה, הייתי חצי דרך בקיפול (זה אומר בערך, עוד רבע שעה?). הפעם כבר וויתרתי על להתקשר, הבנתי שהוא נעלם. כמובן שזעם הציף אותי והרגשת מסכנות כללית וכו'. פתאום, הבחור מתקשר- "שמעי, אני קפצתי פה רגע להיי בר לפגוש חברים שלא ראיתי הרבה זמן." פרשנות- הבחור יצא להביא DVD, ומצא עצמו בפאב שצריך רכב כדי להגיע אליו. אבל כנראה שבחור בן 23, שהשתחרר לא מזמן וחזר מהטיול המסורתי, כשאומרים לו "אנחנו יושבים בהיי בר, תבוא רגע" לא חושב שהוא משאיר איזה דייט מאחור. זה פשוט נראה לו טבעי מאוד. המשך- "אני תכף אבוא. וואלה, זה ייקח קצת זמן, את בטח עייפה, אז מתי את חוזרת להורים שלך בירושלים?" אני פשוט נאטמתי בשלב זה. אני לא חושבת שנעלבתי או משהו, אבל חשבתי לעצמי שני דברים- א. הבחור פשוט סתום בלחץ ואידיוט ברמות. ב. הערב הזה כבר נהרס טוטאלית ולא משנה מה אני אגיד. אז אמרתי- "אני לא מבינה איך זה שבחור הולך להביא סרט ופתאום הוא בפאב עם חברים שלו." "את מצטערת, אני אידיוט, אני מיד בא." "תעשה מה שבא לך." לא חשבתי לומר לו לעוף לעזאזל כי במילא הערב הרוס, גם לא מצא את הכוח בכלל לומר משהו מגעיל- "תעשה מה שבא לך" וניתקתי. בקיצור, מתקשר אחרי 5 דקות- "אני בוידאומט, איזה סרט להביא?" "מה שבא לך, לא אכפת לי
כבר ". לא אמרתי ל להתחפף כי שוב, גם אם הייתי נשארת לבד עם הכביסה הייתי מגיעה לאיזה שבירה ובוכה. מה גם שאחרי שניתקתי הבנתי שה- DVD עדיין אצלי. אז נתתי לו להביא סרט, להירדם אחרי רבע שעה ולספק לי שעה וחצי מהנות לבד מול הטלוויזיה. אח"כ נתתי לו גם לישון לידי כל הלילה כי זה מאוד נחמד שמישהו מחבק אותך. פעם הייתי יכולה להיחנק מלישון כפיות, היום לא אכפת לי. בבוקר הוא קם, "אל תטריחי את עצמך, תמשיכי לישון". אני קמה ללוות אותו כי מישהו חייב לנעול. הוא יוצא ואני כאילו ממתינה לנשיקה על הלחי, משהו- הבחור מנופף לי לשלום. כאילו, מה עשיתי לא בסדר?!!??! אני פשוט אוהבת לספר את הסיפור כי זה אחד הדברים הכי הזויים שקרו לי ולא האמנתי שיוכלים לקרות ועוד לי. אחרי ארבעה ימים קיבלתי ממנו הודעה (מן הסתם לא הגבתי)- "אני לא יודע למה, הרגשתי את הצורך להתנצל" (עכשיו, שב תחשוב למה באמת... עוד חסר לי שהיה בא עם הסרט בפנים זועפות כי ניתקתי אותו מהחברים), "התנהגתי כמו אידיוט. אבל לכל אחד יש את הסרטים והתסביכים שלו" (פרשנות- את ח-י-י-ב-ת להבין אותי ברמת האמפתיה, בחור שאת לא מכירה, שמתנהג כמו ל-ו-ז-ר), "לילה טוב וחלומות נעימים".